השופטת לאה גליקסמן
:
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 5.2.2013 (השופטת עפרה ורבנר ונציגי הציבור מר נפתלי פאר ומר עאסי לורנס; בל 21661-10-11) בעניין בקשתו של המערער לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי.
2. לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
רקע
:
3. המערער הגיש תביעה להכרה בפגיעה בעיניו כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה.
4. בתביעתו, טען המערער כי במסגרת עבודתו כרופא מתמחה בתחום הקרדיולוגיה הוא ביצע צנתורים במשך שעות רבות, במהלכן הוא נדרש ללבוש צווארון עשוי עופרת, אשר לחץ על צווארו, במיוחד בעת תנועות סיבוביות של הצוואר. המערער מקשר בין הלחיצה של צווארון העופרת לבין בצקת דו צדדית של עצבי הראייה, אשר פגעה בעיניו.
5. בהחלטה מיום 14.10.2012 מינה בית הדין האזורי את פרופ' רפאל אדר, מומחה לכירורגיה כללית ולכירורגיה כלי דם. בהחלטה צוין, בין היתר, כי במהלך ביצוע הצנתורים לובש המערער חליפת עופרת השוקלת כ- 10 ק"ג, וכן צווארון המגן על בלוטת התריס, המולבש סביב הצוואר עם סקוץ'; מגן הצוואר עשוי עופרת ועטוף בחומר קשיח; יש הבדלים בין מגן הצוואר שמקבל מומחה - מגן צוואר חדש, לבין מגני הצוואר שמקבלים המתמחים - מגני צוואר ישנים, שהינם כבדים יותר ונוקשים יותר; על פי עדות המערער, כאשר מדובר במגן צוואר חדש אשר לו גם סקוץ' חדש, ניתן להשתמש בו כאשר נותר מרחב מספיק בינו לבין הצוואר, כך שהצוואר יכול לנוע מצד לצד, בחופשיות; בצווארונים הישנים, בהם הסקוץ' היה משומש, היה צורך להדק אותו חזק סביב הצוואר, כך שהצוואר לא יכול היה לנוע בחופשיות; מאחר שהמערער היה בתקופה הרלוונטית מתמחה ולא מומחה הוא השתמש בצווארונים ישנים בהם משתמשים מתמחים. עוד ציין בית הדין כי לפי עדות המערער היה עליו לבצע תנועות רבות של הזזת הראש ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה, כאשר צווארון המגן מצוי על צווארו ולדבריו לוחץ על הצוואר, והתחושה של הצווארון על הצוואר הייתה תחושה של כעין סד או גבס.
6. בחוות דעתו קבע פרופ' אדר כי השאלה היא האם צווארון העופרת שענד המערער סביב צווארו היווה גורם בהיווצרות טרומבוזיס של ה- IJV ואם כן באיזה מנגנון. בתשובתו, כתב פרופ' אדר, בין היתר, כך:
"נועצתי בקולגה שלי מקרדיולוגיה, מהדור אשר ביצע בעבר צנתורי לב עם אפוד וצווארון המגן הכבדים של אז, לפני שעבר לשימוש בציוד הקל והנוח יותר. לדעתו, אין זה סביר כי הלחץ של הצווארון הוא אשר גרם לטרומבוזיס של
IJV
מכיוון שהצווארון אמנם היה סגור סביב הצוואר, אבל הסגירה לא הייתה כזו שגרמה ללחץ על הצוואר. הקולגה, ד"ר הר-זהב, מעולם לא שמע על נזק וסקולרי לעורקי או לוורידי הצוואר כתוצאה מצווארון העופרת, ולפי מיטב ידיעתו וגם ידיעתי (אחרי חיפוש ספרות) לא תואר מקרה כזה בספרות המקצועית הרפואית".
מסקנתו של פרופ' אדר בחוות דעתו הייתה כי
"תנאי העבודה לא גרמו לקרישיות היתר של הדם בין אם הייתה לד"ר זיסמן כזו לפני הופעת הסימנים בעיניים ובין אם לאו. אבל בין אם הייתה ובין אם לא, קיימת אפשרות תיאורטית - הגם שאינה מבוססת נתונים (
Evidence based
) - שתנאי העבודה תרמו להחמרת התופעות הקליניות".
7.
ההליכים בבית הדין האזורי לאחר קבלת חוות הדעת של פרופ' אדר:
7.1. המערער עתר לפסול את חוות דעתו של פרופ' אדר, וזאת נוכח התייעצות המומחה הרפואי עם קולגה - רופא קרדיולוג בכל הנוגע לעובדות המקרה והסתמכותו על הייעוץ שקיבל מהקולגה.
במקביל, ביקש המוסד לביטוח לאומי להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי.
7.2. בהחלטה מיום 27.1.2013 קבע בית הדין האזורי כי
"
אין מקום למתן החלטה בדבר מינוי מומחה אחר/נוסף כאשר קודם לכן ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה. אשר על כן, על ב"כ התובע להגיב על הבקשה להפניית שאלות הבהרה והחלטה באשר לצורך במינוי מומחה אחר/נוסף תינתן רק לאחר מכן".
7.3. המערער הגיש בקשה נוספת למתן החלטה בבקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה ולמינוי מומחה אחר, טרם הפניית שאלות הבהרה למומחה.
7.4. בהחלטה מיום 30.1.2013 נקבע כי
"לאחר קבלת תגובת הנתבע [המוסד לביטוח לאומי] תינתן החלטה האם יש מקום להפניית שאלות הבהרה או לפסילת המומחה, בטרם הפנייתן. נציין, כי על פי רוב ביה"ד אינו נוטה לפסול חוות דעת של מומחה, אלא להפנות שאלות הבהרה".
7.5. בהחלטה מיום 5.2.2013 הפנה בית הדין האזורי למומחה הרפואי שאלות הבהרה. בסעיף 1 להחלטה קבע בית הדין האזורי כך:
"הננו מפנים את המומחה לכך שעליו ליתן תשובותיו אך ורק על סמך התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין, ועל סמך ידיעותיו המקצועיות, ולא תוך בירור או התייחסות עובדתית לנעשה במחלקות קרדיולוגיות אחרות, הגם שבנסיבות המקרה החריגות, אין ספק, שפנייתו של המומחה להתייעצות עם מומחה בתחום הקרדיולוגיה, הייתה מובנת ונעשתה בתום לב".
8. המומחה הרפואי המציא את תשובותיו לשאלות ההבהרה, ובתשובתו התייחס גם להערת בית הדין, באומרו:
"לא פניתי לקרדיולוג כדי לברר עובדות הקשורות לקיום או להעדר תחלואה כפי שהייתה לד"ר זיסמן "במחלקות קרדיולוגיות אחרות".
מכיוון שבחיפוש נרחב בספרות לא מצאתי ולו מקרה אחד של תסמונת
PTC
אצל מצנתר, השתמשתי בקרדיולוג בכיר (ד"ר הר-זהב) כמקור אינפורמציה ושאלתיו שמא יודע הוא על מקרה דומה.