השופט עמירם רבינוביץ
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 52783-06-11; סגנית הנשיא איטה קציר) בו נדחה בחלקו ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.5.2011 (להלן:
הוועדה), אשר קבעה למבקש דרגת נכות יציבה של 9.75% מיום 7.6.2001.
2. הוועדה התכנסה בשני מועדים (10.1.2011; 25.5.2011) בעקבות פסק דין מיום 20.9.2010 (בל 862-01-10; להלן:
פסק הדין) שנתן תוקף להסכמת הצדדים, ואשר קבע בין היתר כדלקמן:
"1. הוועדה תעיין בתוצאות בדיקת
EMG
שונות, בין השאר בתאריכים 7.6.2001, 8.12.2004, 31.12.2008 ו-11.8.2009. המערער [המבקש כאן, ע.ר] יוכל להציג בפני הוועדה תוצאות בדיקות נוספות אם יש בידיו. הוועדה תקבע את הנכות בהתאם לתוצאות הבדיקות ובהתאם לממצאיה.
2. הוועדה תתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות דעת של ריאמטולוגית מטעם המערער - ד"ר מרגלית לורבר, מיום 24.10.06.
3. לעניין תסמונת הלכידה האולנארית - הוועדה
תשקול יישום פריט ליקוי 31(5) על אחד מתתי סעיפיו ותנמק החלטתה בעניין זה".
3.
הוועדה בישיבתה מיום 10.1.2011, הפנתה את המבקש למומחה נוירולוג (להלן:
היועץ הנוירולוגי) לבדיקת קיומה של STS בשתי כפות הידיים ובשים לב לאמור בסעיף 31(5) ל
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן:
התקנות). היועץ הנוירולוגי, בחוות דעתו מיום 17.4.2011, ציין כי בחן את כל בדיקות ה-EMG ובהן צוין תסמונת קלה לכל היותר, ולגבי זה כבר קיבל המבקש 5% נכות לכל יד. לגבי יתר הטענות, מציין היועץ כי מדובר באספקט משפטי ולכן אין נדרש ממנו כל פירוט נוסף, וכי לדעתו אין למבקש נכות נוירולוגית. לאחר קבלת חוות דעת זו, התכנסה הוועדה בשנית ובפרוטוקול צוין כי הוועדה עיינה בחוות הדעת של היועץ הנוירולוג ומקבלת את מסקנותיו, לפיהן אין נכות נוספת מעבר לדרגת הנכות שנקבעה לו בגין תסמונת התעלה הקרפלית לכל יד, ולפיכך חזרה וקבעה הוועדה 5% נכות לכל יד לפי סעיף 31(4)(א)(1) לתקנות.
4.
בערעור שהוגש על החלטת הוועדה טען המבקש בין היתר, כדלקמן: בניגוד להוראות פסק הדין, הוועדה לא התייחסה לעניין תסמונת הלכידה האולנרית ולא שקלה יישום סעיף 31(5) לתקנות; בניגוד להוראות פסק הדין, היועץ הנוירולוג לא התייחס לבדיקות ה-EMG ולא הסביר קביעתו על רקע ממצאי הבדיקות; מחוות דעתו של היועץ הנוירולוג עולה, כי הוא הוטרד מהחזרת עניינו של המבקש אליו להתייחסות נוספת, וכי הוא "נעול" בדעתו; הוועדה עצמה לא התייחסה לבדיקות, ולא הפעילה שיקול דעת עצמאי; בוועדה לא ישבו בעלי מומחיות בתחום הרפואי הרלוונטי.
לאור טענות אלו, ביקש המבקש להעביר את עניינו לוועדה בהרכב שונה שתתייחס לאמור בסעיף 1 ובסעיף 3 לפסק הדין. לעומת זאת, טען
המשיב (להלן:
המוסד), כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן. בהתייחס לסעיף 1 לפסק הדין, הוועדה החליטה לאמץ, בהתאם לסמכותה, את חוות דעתו של המומחה הנוירולוג אשר עיין בכל בדיקות ה-EMG. בהתייחס לסעיף 3 לפסק הדין, הרי שהמוסד הסכים כי יש להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה לעניין זה, אך רק לוועדה באותו הרכב, לאחר שהוועדה תקבל את חוות דעתו של המומחה הנוירולוג בנושא.
5.
בית הדין האזוריקיבל את ערעור המבקש בחלקו וקבע, כי בהתאם להסכמת המשיב, עניינו של המבקש
"יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול יישום פריט ליקוי 31(5) שתחילה יבחן העניין על ידי יועץ נוירולוגי שבפניו יוזמן המערער להופיע גם באמצעות בא כוחו אשר יבחן את נושא תסמונת הלכידה האולנרית ולאחריו יוחזר עניינו של המערער לוועדה לעררים שתסכם קביעותיה". בית הדין האזורי גם קיבל את טענת המוסד, לפיה אין סיבה להסיק כי הוועדה "נעולה" בדעתה, ולכן הדיון בעניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב.
6.
עיקרי טענות המבקש בבקשה זו הן כדלקמן: הוועדה לא קיימה את הוראות סעיף 1 לפסק הדין, משלא הפעילה שיקול דעת עצמאי בנושא (בין היתר, לא ציינה אם עיינה בבדיקות ה-EMG בעצמה, ולא פירטה את מסקנותיה בעניין); גם המומחה הנוירולוג לא פעל בהתאם להוראות סעיף 1 לפסק הדין, משלא פירט את ממצאי בדיקתו, ומשלא פירט מדוע בדיקות ה-EMG, בהן כתוב שיתוק "בצורה קלה" ולא "בצורה קלה מאוד", אינן מתאימות לדרגת נכות גבוהה יותר; לא ניתן להבין מחוות דעתו של המומחה הנוירולוג את מהלך מחשבתו, וכיצד הגיע למסקנה כי מדובר רק בשיתוק "בצורה קלה מאוד"; מחוות דעתו של המומחה הנוירולוג ומהחלטת הוועדה בעניין עולה, כי הם כולם "נעולים" בעמדתם; לאור הרכב הוועדה אין לה גם אפשרות אמיתית להתמודד עם נושא הנכות הנוירולוגית של המבקש. לאור כל זאת, מבוקש להעביר את הדיון בעניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר להתייחסות מחודשת לסעיפים 1 ו-3 לפסק הדין.
7. לאחר עיון בכלל החומר בתיק, הוצעה לצדדים ההצעה הבאה:
א. עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, אשר הרכבה ישונה במובן זה, שבמקום מומחה אף אוזן גרון ומומחה נפרולוג יצטרפו לוועדה מומחה נוירולוג ומומחה כירורג כף יד, כאשר פרוטוקולים קודמים של הוועדה לא יונחו בפניה.
ב. הוועדה תתבקש להזמין את המבקש להשמעת טיעוניו, לערוך למבקש בדיקות רלוונטיות ולהתייחס בפרוטוקול הוועדה לעניינו בהתאם להוראות סעיף 1 והוראות סעיף 3 לפסק הדין הקודם כאמור לעיל. הוועדה תתבקש להתייחס להוראות סעיף 1 גם בשים לב לעובדה, כי קיימים סיכומי בדיקות
EMG
המתארים תסמונת תעלה קרפלית
קלה ולא קלה מאוד, ותסביר כיצד תיאור זה מתיישב עם סעיף הליקוי אותו תקבע.
ג. יתר טענות המבקש ידחו.
8. המבקש הסכים להצעת בית הדין, תוך הוספת מספר הסתייגויות, כדלקמן: המומחים שיצורפו לוועדה לא יהיו רופאים שכבר בדקו את המבקש בוועדות קודמות (כולל המומחה הנוירולוג); הבדיקות אותן תבצע הוועדה יכללו גם בדיקות קליניות; פסיקת הוצאות נגד המשיב.
9. המשיב התנגד להצעת בית הדין, בטענה כי יש לאשר את פסק הדין האזורי מטעמיו; כי לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר פעלה כדבעי ובהתאם לסמכותה; כי דרך המלך בהחזרת עניינו של מבוטח לוועדה, היא החזרה לוועדה באותו הרכב, כאשר במקרה זה לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל; די בכך שהוועדה התייעצה עם מומחה מהתחום הרפואי הרלוונטי, אשר נימק את חוות דעתו כדבעי, ואין צורך בהחלפת רופאי הוועדה.
10. לאחר שניתנה לצדדים זכות תגובה לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, החלטנו לדון בבקשה באופן זה, בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. יצוין, כי המבקש נתן את הסכמתו לאפשרות זו, והמוסד לא הגיב כלל לעניין זה.
11. לאחר עיון בבקשה, בטענות הצדדים, בהחלטות הוועדה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובכלל החומר בתיק, הגענו למסקנה כי יש להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר בה יכללו נוירולוג ומומחה לכירורגית כף היד במקום חברי הוועדה הקודמים. איננו חולקים על כך שהוועדה הייתה רשאית להיוועץ במומחה מתחום הנוירולוגיה כשם שעשתה. הסיבה שאנו מוצאים מקום להחליף את היועץ הנוירולוגי היא, משום שמומחה זה היה בדעה כי אין למערער למעשה תסמונת התעלה הקרפלית, וכי אין לו כלל נכות בשל כך. דעה זו של היועץ הנוירולוגי לא מתיישבת עם פסיקת בית הדין האזורי, לפיה תסמונת התעלה הקרפלית הוכרה כפגיעה בעבודה. הוועדה עצמה, בניגוד לדעת היועץ הנוירולוגי, העניקה למערער דרגת נכות בשל ליקוי זה. מבחינה זו לא אמצה הוועדה את דעתו של היועץ הנוירולוגי בעניין זה. משמוחזר הדיון לוועדה מן הנכון שייכלל בין חבריה, כאמור, נוירולוג ומומחה לכף יד, ויוחלפו כל חברי הוועדה הקודמת. הוועדה תשקול את ישום פריט 31 (5) למבחנים על חלופותיו השונות (
תסמונת הלכידה האולנארית). כמו כן תשקול הוועדה, האם במקרה זה, בו קיימים סיכומי בדיקות EMG המתארים תסמונת תעלה קרפלית
קלה
ולא
קלה מאוד, מצדיק הגדלת דרגת הנכות בהתאם להגדרות במבחנים לתוספת לתקנות המבדילות בפריט 31 (4)(א) ובפריט 31(5)(א) בין שיתוק בצורה
קלה מאוד לשיתוק בצורה
קלה. בפני הוועדה לא יוצגו חוות הדעת של היועץ הנוירולגי, והפרוטוקולים של הוועדה הקודמת. הוועדה תזמין את המבקש, תבדוק אותו ותאפשר לו ולבא כוחו להעלות טענות.