בר"ע
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1189-05
22/03/2006
|
בפני השופט:
סגן הנשיא אהרן אמינוף
|
| - נגד - |
התובע:
1. נאג'י יחזקאל
2. שמואל יחזקאל
3. נאג'י יחזקאל (1993) בע"מ
4. נאג'י יחזקאל מרכז תעשייתי יקנעם בע"מ
5. נאג'י יחזקאל כוכב יקנעם בע"מ
6. נאג'י יחזקאל ובניו חברה לניהול ואחזקה בע"מ
|
הנתבע:
ציפורה דוד
|
| פסק-דין |
1. זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ. רבס) מיום 30.8.05 בבש"א 1292/05 (במסגרת תיק משפחה 5186/96) לפיה צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט קמא ביום 24.2.05, הושאר על כנו.
2. בהסכמת ב"כ הצדדים החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.
3.
רקע עובדתי:
א
. המשיבה הגישה לבית משפט קמא בקשה למתן צווי מניעה זמניים כנגד המערער 1, כנגד בנו שמואל (המערער 2) וכנגד החברות המשפחתיות (המערערות 6-3) שבבעלות המערער 1, בטענה כי עשו יד אחת בהברחת הנכסים (בש"א 1292/05). במצורף לה הוגשה אף תביעה למתן צו הצהרתי לפיו, הבעלות במניות המערערות 5-3 נותרה של המערער 1 בלבד, חרף העברת המניות למערער 2.
ב
. ביום 24.2.05 נעתר בית משפט קמא לבקשה למתן צו מניעה והוציא צו ארעי, במעמד צד אחד, האוסר על המערער 1, לבצע דיספוזיציה כלשהי במניות המערערות 5-3 המוחזקות בידיו ובידי המערער 2.
ג
. ביום 30.8.05, לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתנה החלטת בית משפט קמא, לפיה צו המניעה הזמני שניתן ביום 24.2.05, כאמור לעיל, ישאר על כנו. החלטה זו היא נשוא הבקשה שלפנינו.
4.
אלה בתמצית נימוקי הבקשה:
א
. טעה בית משפט קמא שקבע כי נטל ההוכחה עובר לכתפי המערער 1, להבאת ראיות לסתור את טענות המשיבה.
ב
. טעה בית משפט קמא שקבע כי מתקיימים סימנים שמצביעים על קיום אותות מרמה במעשי המערערים, מבחינת מועד העברת המניות, מבחינת ניהול והשליטה וכי המערערים לא הפריכו את טענות המשיבה, מאחר והעידו רק את המערער 1.
ג
. טעה בית משפט קמא שקבע באופן תקדימי כי בהתאם לסעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), נתונה לו הסמכות להצהיר כי העברת המניות ממערער 1 למערער 2, אינה אמיתית.
5. המשיבה מתנגדת לערעור. לטענתה, צדק בית משפט קמא בהחליטו ליתן צו מניעה זמני כנגד המערערים. בית משפט קמא שקל את כל השיקולים אותם היה עליו לשקול עובר למתן החלטתו, לרבות הוכחת עילת התובענה העיקרית בראיות מהימנות לכאורה וסיכוייה, מאזן הנוחות בין הצדדים והנזק העצום העלול להיגרם למשיבה באם לא יינתן צו המניעה הזמני. לפיכך, מבקשת המשיבה להותיר את צו המניעה הזמני על כנו.
6.
דיון
א
. הסעד שהתבקש בבית משפט קמא הוא סעד של צו מניעה. בית משפט קמא נעתר לסעד כאמור.
ד"ר א. וינוגרד בסיפרו על צווי מניעה כתב:
"מאחר וצו מניעה הוא צו שבשיקול-דעת, הרי שחל לגביו הנוהג של בית המשפט שלערעור בכל ענין של שיקול-דעת, שלא להתערב,
אלא אם כן השופט השתמש בשיקול-דעתו שלא כהלכה, או ששיקול-הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות (ההדגשה שלי - א.א.). כלל זה חל הן על צו-לשעה והן על צו-לתמיד. כלל אי-ההתערבות חל הן לגבי עצם נתינת הצו, או ההימנעות מלתיתו, הן בשאלות משניות, כגון: בנושא מאזן הנוחות". (ראה ד"ר א. וינוגרד, צווי מניעה, חלק כללי, תשנ"ג-1993 בעמ' 242-241).
ב
. בנסיבות המקרה שלפנינו, יש לומר כי בית משפט קמא, נתפס לכלל טעות משפטית שככל הנראה הביאה אותו להיעתר לבקשה למתן הסעד, כאמור לעיל. בית משפט קמא סבר כי מכוח סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל נתונה לו הסמכות להצהיר כי העברת המניות ממערער 1 למערער 2 אינה אמיתית. וכך קבע בית משפט קמא לעניין זה:
"סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 מורה כדלקמן:
"בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".
נשאלת השאלה, האם ניתן להחיל את הסעיף על מיטלטלין?