השופט מ' חשין:
משרד החינוך החליט להעניק לבתי-ספר ממלכתיים-דתיים תוספת תקציב הואיל ו"[]מתקיימת בהם תפילה על-פי תוכנית הלימודים המחייבת". בה-בעת, סירב משרד החינוך להעניק אותה תוספת תקציב לבתי-ספר ממלכתיים תל"י - תיגבור לימודי יהדות - הגם שאף הם מקיימים תפילה יומית. ביום 20 ביולי 2004 החלטנו ברוב דעות, ובניגוד לדעתה החולקת של השופטת פרוקצ'יה, להורות את משרד החינוך כי יעניק את תוספת התקציב האמורה גם לאותם מבתי-ספר תל"י המקיימים תפילה כחלק מתוכנית הלימודים המוסדית המחייבת. מפאת הדחיפות - בעיקר נוכח פתיחתה הקרובה של שנת הלימודים - לא צירפנו נימוקינו להכרעתנו. הגיעה עת נימוקים.
תוכנית תל"י - כללי
2. תוכנית תל"י (תיגבור לימודי יהדות) היא תוכנית חינוכית ייחודית משותפת למשרד החינוך ולעותרת, קרן החינוך למען בתי ספר תל"י (קרן תל"י). תוכנית זו משלבת יסודות יהודיים-דתיים בתוכנית הלימודים ובחיי היום-יום של בית-הספר, ומייעדת היא עצמה לילדים המתחנכים בבתי-ספר ממלכתיים שהחליטו להעמיד את החינוך היהודי במרכז הווייתם ואשר בחרו לאמץ את תוכנית תל"י כתוכנית הלימודים הרשמית בהם (בתי-ספר תל"י או חינוך תל"י). תוכנית תל"י מונהגת בבתי-ספר תל"י מאז שנת 1987 בשיתופו ובעידודו של משרד החינוך - שר החינוך המנוח, זבולון המר ז"ל, סמך את ידיו על התוכנית ועודד את פיתוחה והרחבתה - וכיום פועלים בישראל חמישים ושניים בתי-ספר תל"י, כולם בפיקוחו, בעידודו ובתמיכתו של משרד החינוך. זה לא מכבר עמדה מנכ"לית משרד החינוך על ייחודיות תוכנית תל"י ועל מעורבותו של משרד החינוך בה, וכה היו דבריה בחוזר המנכ"ל מיום 1 במאי 2003 (תשס"ג/9(א)):
תכנית תל"י (תגבור לימודי יהדות)היא תכנית חינוכית ייחודית משותפת למשרד החינוך ולקרן תל"י המבוססת על רצונם של מנהלים, מחנכים והורים לתגבר את לימודי היהדות ברוח פלורליסטית במסגרת חיי היום-יום של בית הספר הממלכתי על ידי העשרת תכנית הלימודים הרשמית בתכנים ובערכים יהודיים-ציוניים נוספים, תוך הדגשת הממד החווייתי שלהם.
תכנית תל"י חותרת להעניק לתלמידים חינוך יהודי, ציוני ודמוקרטי, באווירה פתוחה וברוח הזמן, תוך שיתוף פעולה בין ההורים למחנכים. חינוך זה שואף לעצב אישיות רחבת אופקים שעולמה מורכב הן מרובדי המורשת היהודית והן מרובדי התרבות הכללית ומעניק לתלמידיו את הרצון ואת הכלים להתמודד עם השאלות הקיומיות של העם היהודי ברוח "העקרונות המנחיםלחינוך תל"י".
.........
בתי ספר תל"י הם בתי ספר ממלכתיים
רשמיים לכל דבר: עליהם לעמוד בכל הדרישות, הנהלים, הסטנדרטים, תהליכי ההערכה והמבחנים הנערכים במערכת מעת לעת ולנהוג על פי ההנחיות שמשרד החינוך מציב לכלל בתי-הספר. (ההדגשה במקור - מ' ח')
3. בהמשך דברינו להלן נרחיב בתוכנית תל"י ובעקרונותיה, אך נוסיף ונאמר כבר עתה - והוא בליבת המחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין - כי נושא התפילה נועד לו מקום מרכזי בתוכנית תל"י - כך התפילה עצמה וכך לימודים עיוניים הקשורים בתפילה - וכי יום הלימודים ברוב בתי-ספר תל"י נפתח בתפילה יומית מסורתית. נוסיף ונציין עוד זאת: התפילה היומית מהווה אחד מעקרונותיה של תוכנית תל"י, ואולם לא כל בתי-הספר של תל"י מחייבים את התלמידים להשתתף בתפילה. מיקצת מבתי-ספר תל"י מקיימים אומנם תפילה יומית, אך מניחים הם לתלמידים לבחור אם ישתתפו בתפילה ואם ייעדרו מן התפילה. כהיום הזה, עשרים ושבעה בתי-ספר תל"י מקיימים תפילה כחלק מתוכניות הלימודים המוסדית המחייבת בעוד אשר עשרים וחמישה בתי-ספר מקיימים תפילה אך אינם מחייבים את ההשתתפות בה.
4. הואיל והלימודים בבתי-ספר תל"י שונים באורח ניכר מן הלימודים בבתי-ספר ממלכתיים מן-המנין, מחייבת הסתפחותו של בית-ספר ממלכתי פלוני לתוכנית תל"י היערכות מיוחדת והקצאת משאבים מתאימה כבר בשלב הראשון של ההצטרפות לתוכנית. וכך, בית-ספר ממלכתי המבקש להפוך לבית-ספר תל"י נדרש לעבור מסלול הכשרה הנמשך שנים אחדות, להכשיר כוח אדם פדגוגי, להתאים את תוכניות הלימוד ועוד. ומשהפך בית-הספר לבית-ספר תל"י, נדרש הוא למשאבים שוטפים להכשרת המורים, לרכישת ספרים, לקיום פעילויות מיוחדות ולתוספת שעות לימוד ללימודי יהדות. מטעמים אלה זכו בתי ספר תל"י לתמיכה פדגוגית וכספית מקרן תל"י וכן ממשרד החינוך שהיה, כאמור, שותף לתוכנית תל"י והעניק לבתי ספר תל"י תקציבים נדרשים ליישומה של תוכנית תל"י. מטבע הדברים, וכדבר הלמד מעניינו, תנאי לקבלת התמיכה היה זה, שבית-הספר יוסיף ויתפקד כבית-ספר תל"י על פי מדדים שקבעו משרד החינוך וקרן תל"י.
ועדת שושני; החריג לעקרונות
5. כך נמשכו הדברים והלכו עד שמשרד החינוך החליט - בשנת 2003 - להפסיק את העברת התקציבים לבתי ספר תל"י. טעם הדבר: אותה שנה הוחל בישום דו"ח ועדת שושני - ועדה שכינויה בא לה משמו של יו"ר הוועדה, ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך בעבר - ועדה שהוקמה בשנת 2001 והוטל עליה לבדוק ולבחון את שיטת הקצאתם של משאבים לבתי-הספר היסודיים. דו"ח ועדת שושני המליץ על שינוי שיטת תיקצוב בתי-הספר בישראל, ועל מעבר מ"שיטת הסלים" - שיטה שתיקצבה את בתי-הספר לפי "פעילויות סל" למיניהן, בהן תוכנית תל"י - לשיטה של "תקן דיפרנציאלי לתלמיד", דהיינו, שיטת תיקצוב המתמקדת - בעיקרה - בצרכיו האינדיווידואליים של כל תלמיד ותלמיד תוך שיקוף החסכים החינוכיים שמקורם בתנאי רקע חברתיים, כלכליים וגיאוגרפיים. כן ביקשה הוועדה כי בשיטת הקצאתם של משאבי המדינה ישתקפו משתנים המבטאים עדיפות לאומית. אין צורך כי נכביר מילים על פרטיה של שיטת התיקצוב החדשה, שכן לענייננו-שלנו משמעותו העיקרית של השינוי היתה בביטול התקציבים ששימשו למימון "פעילויות סל" למיניהן - בהן תוכנית תל"י - והעברתם של אותם תקציבים לבתי-ספר נזקקים ולבתי-ספר בפריפריה.
6. יישום הליבה של דו"ח שושני חייב, אפוא, ביטול התקציבים שהופנו לתוכנית תל"י, כמוה כתקציבים שהוקצו ל"פעילויות סל" אחרות. אלא שבצד המלצתה המרכזית הוסיפה ועדת שושני המלצה מישנית ומרככת - שמה הוא: "תוספת תקצוב למגזרים מיוחדים" - ולפיה יהא זה ראוי ונכון לתת "פיצוי סביר" ל"מגזרים מיוחדים" שקודם לכן זכו בתקציבים ועתה - על-פי עקרונות השיטה החדשה - אמורים היו לאבדם. ובלשון המלצתה של הוועדה (בסעיף 4.6 לדו"ח שושני):
תוספת תקצוב למגזרים מיוחדים
בגלל ההכרה שקיימים במערכת החינוך מגזרים שהוכרו בשונותם הרלבנטית לעניין קביעת תוכנית הלימודים שלהם (למשל, שעות תפילה כחלק מחייב של תוכנית הלימודים בבתי-הספר הדתיים), סבורה הוועדה שיש מקום לתת פיצוי סביר למגזרים אלה.
הפיצוי (שלא יעלה על 0.20 ש"ש לתלמיד) יינתן תוך הנהגת אמות מידה גלויות, שוויוניות ואחידות לכל המוסדות שנמנים עם המגזרים האלה.
ש"ש, קרא: שעות שבועיות.
נדע מכאן, כי "מגזרים שהוכרו בשונותם הרלבנטית לעניין קביעת תוכנית הלימודים שלהם", יזכו ל"פיצוי סביר" חרף המלצתה העיקרית של הוועדה. הוועדה מביאה דוגמה לחריג שהיא מציעה, וזו הדוגמה היחידה ששמענו עליה עד-כה: בתי-ספר דתיים שיש בהם שעות תפילה כחלק מחייב של תוכנית הלימודים שלהם. לשון אחר: בתי-ספר דתיים המקיימים שעות תפילה כחלק מחייב של תוכניות הלימודים יקבלו תוספת תקציב. הוועדה אינה מנמקת המלצה חריגה זו, אך דומה כי טעם הדבר הוא בכך שהתפילה מתקיימת שלא בשעות הלימודים הרגילות, ועל-כן מתבקשת תוספת תקציב לתשלום שכר למורים הנדרשים להשתתף בתפילה. מכל מקום, ועדת שושני ראתה ב"שעות תפילה" כאמור "שונות רלוונטית" לענין הקצאת תקציבים מיוחדים.
7. מסקנות דו"ח ועדת שושני אומצו בידי שרת החינוך ויושמו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך סג/10(ג) מיום 1.6.03 שכותרתו היא "תקצוב מערכת החינוך היסודי - מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד" (חוזר היישום). חוזר היישום אימץ את המלצת דו"ח שושני באשר ל"תוספת תקצוב למגזרים מיוחדים" וקבע כי בתי-ספר שמתקיימת בהם תפילה על פי תוכנית הלימודים המחייבת יזכו לתוספת תקציב בשיעור 0.2 שעות שבועיות לתלמיד. וכאמור בסעיף 1.4 לחוזר היישום: