בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
7332-03,7334-03,7335-03,7336-03
25/09/2003
|
בפני השופט:
1. תאודור אור 2. אדמונד לוי 3. סלים ג'ובראן
|
- נגד - |
התובע:
1. יריב - שירותי לול והזרקות מושב עין הבשו 2. י' ה' שירותים ללול בע"מ 3. קרן שירותי לול וחיסונים 4. כנף שירותי הזרקות
עו"ד רון דרור עו"ד חגית וינשטוק
|
הנתבע:
1. ממשלת ישראל 2. שר המסחר התעשייה והתעסוקה מר אהוד 3. אולמרט 4. שר הפנים מר אברהם פורז 5. שרות התעסוקה 6. שר החקלאות מר ישראל כץ
עו"ד דינה זילבר
|
פסק-דין |
השופט א' א' לוי:
עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים, נותני שירותי חיסון למשקי לולים, להקצות להם היתרים להעסקתם של עובדים זרים, ולחלופין לקבוע קריטריונים להקצאה כזו בתחום הענף עליו הם נמנים. על פי השקפתם, אף שעבודות החיסון המבוצעות על ידי קבלנים (ולא החקלאים בעצמם) הוכרו ככאלה המחייבות העסקה של עובדים זרים, "נשכח" עניינם מלבם של המשיבים, ועקב כך נשקפת סכנת סגירה של עסקיהם עקב מחסור בידיים עובדות.
בחנו את העתירה ונימוקיה והאזנו לטיעוניהם על-פה של באי-כוח הצדדים, והגענו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותנו. נקודת המוצא היא שלעותרים אין זכות קנוייה להביא עובדים לשם העסקתם בישראל, אדרבא, מדיניותה המוצהרת של הממשלה היא לצמצם את מספרם של העובדים הזרים השוהים בישראל, עקב השפעתה של תופעה זו על מעגל המובטלים ולנוכח ההשלכות החברתיות הכרוכות בה. עם זאת, הוכר הצורך לסייע לענפים שונים אשר נקלעו בשנים האחרונות למצוקת כוח-אדם. לעניין זה מונתה בשנת 2001 וועדה ("וועדת בוכריס") לבדיקת הנושא במטרה למצוא את האיזונים הראויים בין מדיניותה העקרונית של הממשלה לצרכיהם של ענפי המשק השונים. לאחר שהועדה הגישה את המלצותיה, דנה בהן ועדת שרים ובעקבות כך קיבלה הממשלה מספר החלטות לעניין מכסת העובדים בחקלאות. נכון לשנת 2003 עמדה מכסה זו על 28,000 עובדים, כאשר חלוקתה של מכסה זו נעשתה על פי "מקדמי הקצאה" אשר חושבו על פי עלויות הייצור לחקלאי. החשוב לענייננו הוא אותו כלל אשר נקבע על ידי "וועדת בוכריס" ואומץ על ידי הממשלה, לאמור, מתוך הכרה בצרכיו של החקלאי ככזה, נקבע כי הקצאת עובדים זרים תהיה לחקלאי המשתמש הסופי בלבד, ולא לקבלני משנה ולמערכות-תמך, ועל אלה האחרונים נמנים העותרים.
אנו סבורים כי מדיניות זו הינה ראויה, וגם ביישומה לא נפל פגם. ההוצאות הכרוכות בחיסון העופות הוכרו כחלק מהוצאות הייצור של המגדל, וככאלה היה להן משקל בקביעת מכסת העובדים הזרים לחקלאי, אשר הוא, והוא בלבד, הוכר כמי שזכאי לסיוע בידיים עובדות. לפיכך, מקובלת עלינו השקפת המשיבים כי הקצאה נוספת של עובדים לעותרים, כמוה כהקצאה כפולה לצורך ביצועה של אותה עבודה, ולכך, מטבע הדברים, אין כל הצדקה.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ח באלול תשס"ג (25.9.2003).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב