תכליתה של הוראת-חוק זו ניכרת על פניה, והיא, להביא ליעילות הדיון. וכך, ערכאת הדיון אשר התוודעה לסיכסוך פלוני, היא האמורה אף להוסיף ולפקח על ההליכים שלפני הבורר בעניינו של אותו סיכסוך. יעילות הדיון מושגת אף בזוכרנו כי ערכאת הדיון אשר העבירה את הסיכסוך לדיון לפני בוררות היתה הערכאה אשר הסיכסוך מצוי היה מעיקרו של דין בתחום סמכותה. תכלית זו שלחוק תוליך אותנו הדרך אף בפירושה של הוראת סעיף 79ב(ג).
6. השאלה הנשאלת היא, אפוא, אם הסמכות להידרש לבקשת העותרים שלפנינו - בקשה הנסמכת על חוק הבוררות והסבה את הליכי הבוררות - נתונה בידי בית-המשפט הגבוה לצדק - אפשר: אך-ורק בידי בית-המשפט הגבוה לצדק - או שמא נאמר הסמכות נתונה לבית-משפט אחר או גם לבית משפט אחר? בית-המשפט המחוזי סבר, כפי שראינו, כי הוראת סעיף 79ב(ג) לחוק בתי-המשפט היא השלטת על המערכת, וכי דבר החוק הוא שבית-המשפט הגבוה לצדק - דווקא הוא ולא כל בית-משפט אחר - הוא המחזיק בסמכות ועל-פיו יישק דבר.
7. דעתי אחרת. דעתי היא, כי הוראת סעיף 79ב לחוק בתי המשפט אינה חלה - מעיקרה, ובוודאי לא בנסיבות העניין - על בית-המשפט הגבוה לצדק, ומכאן שצדקו העותרים בהפנותם את בקשתם למתן הוראות בנושא הבוררות לבית-המשפט המחוזי ולא לבית-המשפט הגבוה לצדק דווקא. בהמשך דברינו נפרש ונפרט.
8. הבה נשווה נגד עינינו מערכת עובדות טיפוסית שהוראת סעיף 79ב לחוק בתי-המשפט נועדה לחול עליה, וממנה נלמד לענייננו. ראובן ושמעון מתדיינים בבית-משפט השלום, ובמהלך ההליכים מפנה בית-המשפט את בעלי-הדין, בהסכמתם, להתדיינות לפני בורר. משמתעוררים חילוקי דעות לפני הבורר, אך טבעי הוא כי בית-המשפט שיפקח על הליכי הבוררות יהיה אותו בית-משפט שלום ולא כל בית-משפט אחר. וכך אמנם מורה אותנו הוראת סעיף 79ב לחוק בתי-המשפט: כשם שבית-משפט השלום היה בן-סמכות - מעיקרו של דין - להכריע בחילוקי הדעות בין בעלי-הדין, כן בן-סמכות הוא - כנגזר מסמכותו הראשונית - להידרש אף להליכי הבוררות, דהיינו, לאותם הליכים שנולדו בהליכים שלפניו. הסיכסוך הנדון בבית-משפט השלום זהה לסיכסוך הנדון בבוררות ורק זהותו של הגוף המכריע - בית-משפט השלום בתחילה והבורר לאחר מכן - משתנה.
9. אם אמנם זה הדגם שהוראת סעיף 79ב לחוק בתי-המשפט נבנתה עליו - ולדעתנו זה הוא אמנם הדגם - כי אז נוכל להבחין בנקל שלא בו ענייננו עתה. שכן הסיכסוך שלפני בית-המשפט הגבוה לצדק והסיכסוך שלפני הבורר לא אותו סיכסוך הוא. שלפני בית-המשפט הגבוה לצדק הסיכסוך היה - כמתכונתו - בין העותרים לבין רשם האגודות השיתופיות ועל-פי כללי המשפט המינהלי. שלא כמות חילוקי-דעות אלה, הסיכסוך לפני הבורר סיכסוך הוא בין העותרים לבין האגודה וחלים עליו משפט הבוררות והמשפט האזרחי. אכן, שלא כבית-משפט השלום בדגם שדיברנו בו למעלה, בית-המשפט הגבוה לצדק לא נדרש כלל במישרין לסיכסוך בין העותרים לבין האגודה. הסיכסוך היה אמנם ברקע העתירה, ואולם התקפת העותרים הייתה על מעשי הרשם ומחדליו. הסיכסוך לפני בית-המשפט הגבוה לצדק ולפני הבורר לא היה אפוא אותו סיכסוך, וממילא לא בא ענייננו - על-פי תכליתו של דין - בתחומיה המהותיים של הוראת סעיף 79ב לחוק בתי-המשפט.
10. ניתן דעתנו כי הוראת סעיף 79ב(א) מחילה עצמה על "בית-משפט הדן בעניין אזרחי", וממילא יכולה שתישאל שאלה אם תחום פרישה זה של המושג "עניין אזרחי" - בהקשרו - כולל את תחום סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק, דהיינו, את תחום המשפט הציבורי בפיקוחו של הבג"ץ על רשויות המינהל והמימשל למיניהן. תשובתי לשאלה היא בשלילה.
11. מכבר ידענו כי המושג "עניין אזרחי" ניתן לפירושים מפירושים שונים, הכל על-פי הקשרו. משפט אזרחי יכול שיבוא בניגוד למשפט הפלילי, בניגוד למשפט הדתי, בניגוד למשפט צבאי וכו'. ראו:Austin on
Jurisprudence (5th.ed., 1885, vol.2, lecture XLIV) 753.
ומה פירושו של "עניין אזרחי" בהוראת סעיף 79ב(א)? מתוך שעניינה של הוראת-חוק זו הוא בהעברת נושא לבוררות, הדעת נותנת כי מעיקרם של דברים נושא הסיכסוך שהובא לפני בית-המשפט נושא אזרחי הוא הניתן לבוררות, דהיינו, נושא אזרחי במובנו הרגיל והפשוט של המושג: סיכסוך כספי או רכושי מכל מין וסוג. כך, למשל, הסיכסוך בין העותרים לבין האגודה הינו נושא אזרחי וכך ניתן היה להעבירו לבוררות. ואולם העתירה שבגדריה הועבר הנושא לבוררות לא היה נושא אזרחי כלל ועיקר. העותרים תקפו החלטה שהחליט רשם האגודות השיתופיות, והגם שההחלטה - לגופה - עניינה היה בסיכסוך אזרחי, הנה נושא הדיון לפני הבג"ץ היה נושא מינהלי ולא נושא אזרחי רגיל. מכאן: העברת הסיכסוך בין העותרים לבין האגודה להכרעתו של בורר לא באה בגדריה של הוראת סעיף 79ב(א) וממילא לא הוחלה על ענייננו הוראת סעיף 79ב(ג) שלחוק בתי-המשפט. אכן, לו הועברו לבוררות חילוקי הדעות בין העותרות לבין רשם האגודות השיתופיות, ניתן היה, אולי, לטעון אחרת. אלא שלא כך היה.
12. אכן, יש שבהקשרים מסויימים יפרוש המושג "עניין אזרחי" חסותו גם על נושאי מינהל למיניהם. ראו והשוו: יצחק זמיר, השפיטה בעניינים מינהליים(המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ה-1975) 58 ואילך. כך, למשל, דעתו של פרופ' זמיר היתה כי המושג "עניין אזרחי" כהוראת סעיף 18(1) לחוק בתי-המשפט, תשי"ז-1957 (כיום - סעיף 40(1) רישה לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), כולל גם עניין מינהלי. ואולם, גם אם קיבלנו דעה זו, אין בה כדי להסיטנו מדעתנו כי בהקשר הבוררות של הוראת סעיף 79ב(א) שלחוק בתי-המשפט, המושג "עניין אזרחי" אינו כולל עניין מינהלי כענייננו.
13. יתר-על-כן: גם אם אמרנו כי המושג "עניין אזרחי" בהוראת סעיף 79ב(א) שלחוק בתי-המשפט כולל נושאי מינהל ומימשל הנדונים לפני בג"ץ, גם אז - כך נראה לי - אין מוטלת חובה על הבג"ץ להידרש לבקשתם של העותרים ליתן הוראות בנושא הבוררות. וזה טעם הדבר. כידוע, וכהוראת סעיף 15(ג) ו-(ד) לחוק יסוד: השפיטה - זו הוראת-חוק המבטאת את סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק מכבר - סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק סמכות שבשיקול דעת היא. סמכות זו, סמכות הבנויה על שיקול דעתו של בית-המשפט, נמנית עם עיקרי היסוד של שיטת המשפט בישראל; כך אליבא דסוברים כי חוק יסוד: השפיטה חוק-על הוא ומעמדו כמעמדה של חוקה, ואולם כך גם אליבא דסוברים כי חוק יסוד: השפיטה אינו נמנה עם חוקתה הפורמלית של המדינה.
אם אלה הם פני הדברים, כי-אז יש ונכון לפרש את הוראת סעיף 79ב(ג) לחוק בתי-המשפט בזיקה הדוקה להוראת סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה. המתבקש מכאן הוא זה, שהוראת סעיף 79ב(ג) תטמיע עצמה בהוראת סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, ומסקנת הדברים תהא כי הסמכות להידרש לנושאי הבוררות תהא נתונה אמנם גם לבית-המשפט הגבוה לצדק - בנוסף לבית-המשפט המחוזי - אלא שבהקשר ספציפי זה, ובשל מעמדה הנעלה של הוראת סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, תפורש הוראת סעיף 79ב(ג) כמקנה שיקול-דעת לבג"ץ להידרש לנושא הבוררות לגופו או להורות על העברת הנושא לבית-המשפט המחוזי. לשון אחר: בהקשר מיוחד זה, ומפאת סמכותו המיוחדת והנעלה - הסמכות ה"שיקול-דעתית" - של הבג"ץ, תיקרא הוראת סעיף 79ב(ג) שלחוק בתי-המשפט בכפיפות לסמכותו הכל-כוללת של הבג"ץ. מסקנה: הבג"ץ קנה סמכות להורות על העברת נושאי הבוררות לבית-המשפט המחוזי.
14. פירושנו לחוק עולה בקנה אחד ומתיישב היטב עם תכליתה של הוראת סעיף 79ב שלחוק - תכלית היעילות ומהירות הדיון. הנה-כי-כן, בבית-משפט השלום ובבית-המשפט המחוזי יושב לדין שופט אחד לפיקוח על הבוררות, ולו אחרת פסקנו, כי אז היה בג"ץ דן בנושאי הבוררות במושב שלושה, כדרכו, והשלושה יחדיו היו נדרשים לסוגיות כגון הנחיות לבורר, סילוקו של בורר ושאר נושאים הכרוכים בבוררות. הלזאת יעילות ייקרא? הזו היא סבירות בפירושו של החוק? ועוד: האם מעיקרו של דין, בנוי הוא בית-המשפט הגבוה לצדק להידרש לשאלות של פיקוח על בוררות? תשובתנו לשאלה היא, כמובן, בשלילה. אכן, סיכסוך אזרחי ילך בדרכם של סיכסוכים אזרחיים וסיכסוך מתחום המשפט הציבורי ילך בדרכם של סיכסוכים מתחום המשפט הציבורי.
15. כללם של דברים: אנו דוחים את בקשת העותרים ליתן הוראות בנושא הבוררות. נפנה את בעלי-הדין - בראש ובראשונה, כמובן, את העותרים - לבית-המשפט המחוזי, ויתנהלו ההליכים בדרכם הרגילה. בהליכים שלפנינו לא נעשה צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופטת ד' ביניש
:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופטת מ' נאור:
אני מסכימה.