פסק-דין בתיק בג"ץ 4838/03

השופט מ' חשין:

           כחילופי העונות וכמחזוריות תשע-עשרה השנים, כן שבה ועולה לפנינו  סוגיית רכיבי משכורת הראויים לשמש בחישובה של גימלה.

           "סובב סבב הולך הרוח ועל-סביבתיו שב הרוח" (קוהלת א', ו'). והשאלות אותן שאלות הן: "משכורת קובעת" לענין גימלה - מהי, ואלו מבין רכיבי המשכורת ימשיכו ללוות עובד בגימלתו לאחר פרישתו מעבודתו. ראו והשוו: בג"ץ 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז (3) 602. השאלה שלענייננו עתה היא, האם ייכללו ב"משכורת הקובעת" - ועל-פיהם תיקבע גימלה - תשלומים שעובד זכה בהם בעת עבודתו ואשר היוו גילום מס ששולם לו בגין שווי שימוש במכונית צמודה ובגין תשלום הוצאות טלפון?

עיקרי העובדות שלעניין וההליכים שהיו עד-כה

2.        עו"ד גרא קורן, המשיב 2 (קורן), היה עובד של העותרת - הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) - בין השנים 1996-1974. עד לשנת 1978 שימש קורן כעוזר ליועץ המשפטי של קק"ל, והחל בשנת 1978 - ועד לפרישתו - שימש בתפקיד היועץ המשפטי של קק"ל.

3.        בשנת 1996 ביקש קורן לצאת לפנסיה מוקדמת, ולשם כך בא בשיג-ושיח עם קק"ל באשר לתנאי הפרישה. ביום 10.7.96 שלחה קק"ל מכתב לקורן ובו הודע לו כי בקשתו לפרישה מוקדמת לפנסיה אושרה. במכתב פורטו תנאי הפנסיה, ועליהם אמר בית הדין האזורי לעבודה כי היו "מעל ומעבר למה שהגיע לו [לקורן] על פי ההסכמים".

           עוד נוסיף, כי ביום 8.10.1996 חתם קורן על "בקשה לקבלת פנסיה צמודת מדד", ובה הצהיר כי מוותר הוא על "הפנסיה הישנה" (הפנסיה מכוח חוקת הפנסיה משנת 1954 לעובדי קק"ל) וכי מבקש הוא לקבל את "הפנסיה החדשה" (פנסיה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד, שנחתם ביום 6.7.1995 בין קק"ל לבין ארגוני העובדים שלענין). וכך, בין היתר, נאמר בהצהרתו של קורן:

"הנני בוחר בזאת לקבל במקום הפנסיה הישנה פנסיה חדשה.

הנני מצהיר בזאת כי ידוע לי והנני מסכים במפורש שהוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד הנ"ל, יחולו על זכויותי וזכויות שאירי לפנסיה;

.....

מבלי לשנות מהאמור לעיל, הנני מסכים בזאת ומצהיר במפורש כדלקמן:

...

-      לא אהיה זכאי לקבל במועד כלשהו את הפנסיה הישנה וכל הוראה - לרבות הוראות ס"ק א', ב' וג' של סעיף 10 בחוקת הפנסיה - הסדר או נוהג, בענין המשכורת הקובעת לתשלום פנסיה ו/או בעניין עדכון פנסיה, יהיו בטלים ומבוטלים בעניני;

...

4.        קורן פרש מעבודתו בחודש ספטמבר 1996, והחל מקבל גימלה בהתאם לתנאי הפרישה שסוכמו עימו. והנה, כשנתיים לאחר פרישתו הגיש קורן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה ביקש, בין היתר, להכיר בתוספות מספר ששולמו לו שעה שעבד בשירות העותרת, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת, קרא, באותה משכורת שעל בסיסה משתלמת הגימלה לה הוא זכאי (המשכורת הקובעת או השכר הקובע). ואלו היו אותן תוספות: א. שעות נוספות; ב. תשלומי אש"ל בוקר וצהרים; ג. תשלומי אש"ל בוקר וצהרים - פטור ממס; ג. תוספת גילום המס בגין תשלום הוצאות הטלפון; ד. תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה; ה. תוספת נהיגה עצמית; ו. תוספת דמי שתייה.

5.        בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן, בקובעו כי כל אותם רכיבים שמנה קורן אינם חלק מן המשכורת הקובעת, ומסקנתו זו ייסד בית הדין על ההגדרה של "משכורת לפנסיה" המצויה בהסכם הקיבוצי המיוחד שלשנת 1995. בית הדין התמקד בשאלה אם אותן תוספות שתבע קורן מנויות בהסכם הקיבוצי כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת, ומשהגיע לכלל מסקנה כי תוספות אלו אינן מנויות בהסכם, דחה את תביעתו של קורן. בית הדין לא דן בשאלה אם התוספות אותן תבע קורן הינן "שכר"  - העשוי לזכות בגימלה - ולפיכך אף לא נדרש לשאלה מה הוא "שכר" והאם תוספת גילום המס הינה אף היא "שכר".

6.        קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, וצימצם את טענותיו לארבעה רכיבים אשר לטענתו חייבים היו להיכלל בחישוב המשכורת הקובעת: א. תוספת בגין נהיגה עצמית; ב. תוספת דמי שתיה; ג. תשלומי אש"ל; ד. תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה ותשלום הוצאות הטלפון.

           בית הדין הארצי דחה את ערעורו של קורן בכל הנוגע לרכיבים א' ב' ו-ג', בקובעו כי תוספות אלו היו תוספות "תלויות בתנאי" אשר-על-כן לא היוו הן חלק מהשכר הקובע לצורך גימלה. לא כן בעניינו של רכיב ד' - רכיב גילום המס בגין שווי השימוש ברכב ובגין החזר הוצאות טלפון - שבעניינו נתקבל ערעורו של קורן. ובלשונו של בית-הדין הארצי, בהחלטה קיצרת-שורות:

המערער מלין על כך, כי חישוב השכר הקובע לצורך הפנסיה אינו מחושב כדין ...