פסק-דין בתיק בג"ץ 3682/05

השופטת ד' ביניש:

           העתירה מופנית כנגד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בה נקבע כי החלטה 979 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שעניינה "קביעת הזכויות בחלקת הבניה בנחלות בישובים חקלאיים של מושב עובדים, כפר שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית", אינה יכולה לעמוד בשל ליקויים שנתקיימו בה (להלן: חוות הדעת). על פי אותה חוות דעת, ובהתאם להנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, הוקמה ועדה בינמשרדית (להלן: הוועדה) לבחינת הזכויות בחלקות ביישובים החקלאיים ולבדיקת התיקונים הנדרשים בהחלטה 979 הנ"ל, לדעתו של היועץ המשפטי. בראש הוועדה הועמד הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, מר הבר, וחברים בה מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל החטיבה להתיישבות ונציג משרד החקלאות וכן נציג משרד הפנים.

           העותרים שטחו בפנינו טענותיהם בהרחבה כדי לשכנענו כי ההחלטה 979 תקפה, כי ניתנה על ידי הגוף המוסמך וכי לא היה מקום להתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה על מנת לשנותה. בין היתר טענו הם כי חוות הדעת גובשה מבלי שניתנה להם זכות טיעון וכי לשיטתם אין זה ראוי כי היועץ המשפטי לממשלה יתערב בהחלטתו של הגוף המקצועי המוסמך על פי חוק להכריע בסוגיה המורכבת והמסובכת הנוגעת למדיניותו הקרקעית של מינהל מקרקעי ישראל.

           בתשובתם לעתירה טענו המשיבים כי השלב הנוכחי הינו בגדר שלב ביניים בטרם יתקבלו ההחלטות ברשות המבצעת ולפיכך דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת. ואמנם, מקבלות אנו את טענת המשיבים לעניין זה.

           חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה הופנתה כלפי רשויות המדינה שהוא היועץ להן. מתוקף מעמדו כפרשן המוסמך של החוק לרשויות השלטון מוסמך היה היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בפניהן כי ההחלטה אשר ניתנה על ידי גוף מנהלי לוקה בפגמים מן הבחינה המשפטית וכי יש מקום לבוחנה מחדש. הוועדה אשר מינה היועץ המשפטי לממשלה אינה מוסמכת, כמובן, לקבל החלטה סופית בשאלות הקשות שהונחו לפתחה, אך רשאית היא ללא ספק לדון באותן שאלות ולהציע המלצותיה למועצת מינהל מקרקעי ישראל, אשר היא זו אשר תקבל את ההחלטה הסופית.

           מקובל עלינו כי בטרם תגבש הוועדה את המלצותיה, מן הראוי הוא כי תינתן לעותרים הזדמנות להעלות בפניה את טענותיהם. לעותרים טענות כבדות משקל ובין היתר טענות עובדתיות אשר יש בהן, לטענתם, כדי להשפיע על ההמלצות האמורות. במהלך הדיון התברר לנו כי הוועדה אינה מוכנה לשמוע טיעונים בעל-פה, בין היתר כיוון ששמיעה כזו תחייב את הועדה ליתן זכות שמיעה בעל-פה גם לגופים וגורמים נוספים מלבד העותרים, שהם בעלי עניין בהמלצה שתתגבש. הוועדה סבורה כי עריכת שימועים בעל-פה עלולה להאריך באופן משמעותי את תקופת עבודתה. עם זאת, מובן שהוועדה תקבל את טיעוניהם של העותרים בכתב, אם יוגשו לה.

           ניתן להבין לליבם של העותרים, אשר עניינם מתגלגל זמן רב ונדון פעמים מספר והם טרם רואים לנגד עיניהם את סוף המסלול. עם זאת, השאלות הטעונות הכרעה הן מורכבות וסבוכות ופתרונן מחייב בירור מעמיק בתחומים השונים, כמתחייב משינוי כה מרחיק לכת של מדיניות קרקעית. במהלך הדיון ביקשנו מבאת-כוח המדינה לפעול לכך שדיוני הוועדה ייערכו באינטנסיביות הראויה ויגיעו לסיומם במועד סביר. נמסר לנו כי הוועדה פועלת נמרצות, כי קיימה כבר מספר ישיבות וכי מתוכננות לה ישיבות נוספות קרובות. בהודעה מיום 29.6.05 עדכנה באת כוח המשיבים את בית המשפט ומסרה לנו כי הערכת יו"ר הוועדה היא כי דיוני הוועדה יסתיימו בתוך פרק זמן של עד שלושה חודשים. אין לנו אלא להביע את תקוותנו כי הוועדה תעמוד בלוח הזמנים שהציבה לעצמה ותביא בחשבון כי התמשכות עבודתה עלולה לפגוע קשות בעותרים ובאחרים. בכפוף לאמור, דין העתירה להידחות; שכן בשלב זה, בטרם התגבשו המלצות הועדה ובטרם התקבלה החלטת מינהל מקרקעי ישראל, העתירה אכן מוקדמת.

           אשר על כן, העתירה נדחית.  

ניתן היום, כ"ט בסיון התשס"ה (6.7.2005).

ש ו פ ט ת                                      ש ו פ ט ת                                 ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש