פסק-דין בתיק ב"ל 8120-04-13

1.         לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 14.1.2013. הוועדה קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

התשתית העובדתית:

2.         המערער, יליד 1952, סובל ממספר מחלות בעטיין נקבעה נכותו הרפואית על 81%. בין יתר המחלות מהן סובל המערער ניתן למנות מחלת לב, סוכרת מטופלת אינסולין, בעיות אורולוגיות, בעיות אורתופדיות, פסוריאזיס והפרעות דיכאוניות.

3.         וועדה לעררים לעניין אי כושר קבעה בהחלטתה מיום 14.1.2013 כי המערער לא איבד 50%% מכושרו להשתכר. את החלטתה נימקה, כדלקמן:

            "הועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובע. מדובר בתובע יליד 1952 אשר אובחן כסובל ממחלת לב 25%, פסוריאזיס כרונית 10%, לחץ דם 10%, סכרת עם סיבוכים 65%, אין  אונות 10% הפרעה במתן שתן 10% מצב נפשי 10%.

הועדה שמעה באורך רוח את דברי בא כוחו עו"ד גלזר וכן קראה את כתב הערר במלואו.

הועדה בחנה את הליקויים הרפואיים אחד לאחד וכן שמעה את המערער שהדגיש את קשייו בעיקר בתחום הנפשי הפוגעים ביכולתו להשתלב בעבודה מפרנסת לדבריו. באבחון הרפואי נקבעה למערער10% בלבד בגין נכות נפשית - דר' רוזנברג מיום 11.10.12 - שציין כי המערער מסוגל לעבוד - במשרה מלאה ללא לחץ נפשי. יתירה מזו המערער אינו מצוי בטיפול פסיכיאטרי מזה כ- 3 שנים ומקבל תרופות מרופא המשפחה

מבחינת הסכרת המערער מסר שמזריק אינסולין פעמיים ביום וכן מקבל תרופות נוספות. הסכרת מלווה בנפרופטיה בלבד אשר השפעתה על כושרו לעבודה היא שולית..

...

מבחינת הנכות הקרדיאלית - נכותו בשיעור 25% בלבד, קרי מתקשה בביצוע מאמציים פיזיים קשים. יש לציין שבמהלך הבדיקה לא התלונן כלל על מצבו הקרדיאלי.

ליקוייו האורטופדיים הם בדרגת חומרה נמוכה יחסית ובבדיקה נקבע שמסוגל לעבוד ללא הרמת משאות כבדים.

בהתחשב במכלול הבעיות הרפואיות שעמדה בפני הוועדה, קובעת הוועדה פה אחד כי יש לראותו כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר, וזאת כאמור בהתחשב במכלול בעיותיו הרפואיות וביחסי הגמולין של הליקויים כפי שמופיעים באבחון הרפואי.

הוועדה קובעת שהמערער מסוגל לעבודה ללא מאמץ פיזי ובהיקף מלא. עבודות כגון: בדיקות .... בשערי מפעל, פקיד מודיעין עבודה שאותה עשה בעבר בהתנדבות, השגחה על בחינות ובעבודות דומות התואמות את מצבו הפיזי והנפשי. הועדה מבקשת להדגיש כי כל מרכיבי הלכת מוהרה קרי, מצבו הרפואי, גילו השכלתו ותעסוקתו בעבר - עמדו בפני הועדה בעת שקיבלה את החלטתה.

הועדה קובעת לראותו כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר. הועדה דוחה את הערר. ".

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים:

4.         לטענת המערער הוועדה טעתה כאשר קבעה שכלל ליקויו הרפואיים העומדים על 81% אינם מספיק חמורים כדי להצדיק את הקביעה לפיה איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר. בהקשר זה מוסיף המערער שקביעת הוועדה לפיה הוא מסוגל לעבוד בעבודות ללא מאמץ פיזי ובהיקף מלא הינה קביעה שרירותית שאינה תואמת את כושרו הגופני, מצב בריאותו, גילו והשכלתו.

5.         כמו כן טוען המערער כי בפני הוועדה הדגיש מספר פעמיים שקשה לו מבחינה נפשית ופיזית ולא ברור על סמך מה קובעת הוועדה שהמערער הדגיש את קשייו בעיקר בתחום הנפשי.

6.         אשר על כן טוען המערער שהחלטת הוועדה אינה משקפת כלל את מצבו הרפואי שללא ספק הביאה לידי אובדן הכושר לעבוד ולפיכך מתבקש בית הדין להחזיר את עניינו של המערער לוועדת אי כושר על מנת שתדון שוב במגבלותיו הרפואיות, הרקע האישי של המערער ותשקול שנית החלטתה.