פסק-דין בתיק ב"ל 6223-09-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 29.7.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        בפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור וגם בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון נקבע כי "סף שמיעת הדיבור" 35 מימין ו - 40 משמאל.

אני מפנה לסעיף 72 (1) לתקנות הנכויות ושם אם אנחנו לוקחים את הערכים של 35 ו - 40, התוצאה היא נכות בשיעור של 15% בגין הירידה בשמיעה.

הקביעה של הוועדה היתה שלא חלה החמרת מצב, דהיינו שהנכות בגין ירידה בשמיעה היתה ונותרה בשיעור 10%.

כל הערכים האחרים שמציינת הוועדה אינם רלוונטים לקביעה הואיל ולפי התקנות יש לקבוע את הנכות בהתאם ל"כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשניה".

הואיל ואין בפני הוועדה ערכים מדוייקים של הירידה בכושר השמיעה בכל אחד משלושת תדירויות הדיבור הללו, חייבת הוועדה לפעול בהתאם למה שהיא קבעה כ"סף שמיעת הדיבור".

2.2        הטענה שהבדיקה צריכה להיות ברה מול ברה איננה מתמודדת עם הטיעון לפיו בהתאם לממצאי הוועדה עצמה חייבים לפעול לפי התקנות ולא לחרוג מהן והמשמעות היא 15% בהתאם לטבלה ולא 10%.

בכך שבהחמרת מצב בודקים את המצב היום לעומת הקביעה הקודמת של הוועדה ולא את הברה של היום לעומת הברה הקודם. כך שהמצב היום לפי נתוני הירידה בשמיעה מזכה לפי התקנות ב - 15% ואילו המצב בעבר לא זיכה ב - 15%.

גם אם נקבל את הטיעון של המשיב, אין להמשיך בטעות, ככל שהיתה טעות בעבר, ויש לבדוק מה המצב האמיתי היום של הירידה בשמיעה ולהפעיל את התקנה המתאימה להיום.

3.         טענות המשיב:

3.1        מדובר במערער שפגיעתו היא משנת 1988. זוהי החמרת המצב החמישית, כאשר הוועדה חלוטה בעניינו מיום 30.5.10 אז נקבעו לו 10% נכות בגין שמיעה וכן היו קבועים לו מהעבר עוד 10% בגין הטינטון.

המערער יליד 1949.

לעניין הקביעות, הוועדה מציינת כי קיים למערער באוזן שמאל מרכיב הולכתי שיש להפחיתו. זאת ועוד בפני הוועדה עמדו שתי בדיקות עדכניות, אחת בדיקת שמיעה מיום 26.9.11, והשניה בדיקת ברה מיום 7.12.11. אכן בבדיקת הברה לא נבדק התדר של 500 כפי שקובעות התקנות, אך בבדיקת השמיעה שעמדה בפני הוועדה נבדקו כלל התדרים. הוועדה גם מציינת כי התובע כבר אינו חשוף לרעש.

גם בוועדה חלוטה קודמת בהליך החמרה וועדה מיום 30.5.10 נקבעה ההחמרה על בסיס בדיקת ברה, שגם שם נבדקו רק 2 מתוך 3 תדירויות הדיבור. אציין שאז בדיקת הברה היתה פחות טובה מהבדיקה הנוכחית. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

הוועדה בבדיקתה את החמרת המצב צריכה להשוות מצבו היום לעומת מצבו בוועדה החלוטה ולכן אין שום מניעה להשוות בדיקת ברה מול בדיקת ברה שבשתיהן נבדקו אותם תדרים.

לפיכך לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).