ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
5872-02-10
14/11/2011
|
בפני השופט:
אילת שומרוני-ברנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
חנן בינדר עו"ד רענן פרפרי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד צחי רטר
|
פסק-דין |
- לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה ב עורו כ "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
- המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 26.1.2010.
מכאן, התביעה שלפנינו.
- במסגרת הדיון שהתקיים ביום 6.4.2011 הגיעו הצדדים להסכמה לענין עובדות מוסכמות ומינוי מומחה רפואי בתחום העור, ועל כן, ביום 28.4.2011 ניתנה החלטה לענין מינוי מומחה. ההחלטה מיום 28.4.2011 מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.
להלן עובדות המקרה המוסכמות, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 28.4.2011.
- התובע יליד 1975.
- ביום 19.11.2009 ותוך כדי עבודת התובע בעבודת ליטוש ועיבדו שבבי במפעל שבבי מיטל בקרית אתא נשפך עליו חומר אמולסיה בזמן העבודה שגרם לו לכוויות באזור השוקיים והידיים.
- התובע פנה לחדר מיון של בית חולים רמב"ם ביום 22.11.2009 בגין הכוויות הנ"ל ושם נרשם בסעיף האבחנה S/P BURNS - LEGS ונרשם כי הכוויות בשוקיים ובידיים נרפאו לחלוטין וכי לא נותרו פצעים פתוחים.
- לתובע ניתנה ביום 22.11.2009 תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בגין האבחנה של כוויות כימיות ברגליים ובידיים, עם תקופת אי כושר ליום אחד - 22.11.2009 שאושרה על ידי הנתבע.
- בהמשך והחל מ-24.11.2009 ואילך ניתנו לתובע תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה לתקופות אי כושר נוספות מ-23.11.2009 עד 22.2.2010 (כולל) כאשר בתעודות הנוספות הוספה האבחנה של " Contact Dermatitis " .
- התובע מודה כי סבל מאותה מחלה/אבחנה של " Contact Dermatitis " עוד עובר לתאונת העבודה מיום 19.11.2009 אולם ניתן להכיר בהחמרת מצב צמיתה ו/או חולפת של אותה אבחנה בעקבות התאונה מיום 19.11.2009 ולהכיר בתעודות הרפואיות הנוספות לעניין התקופה מ-23.11.2009 ועד 22.2.2010 בגין האבחנה הנ"ל ואילו הנתבע טוען, כי אין כל קשר בין האבחנה של " Contact Dermatitis " ותקופת אי הכושר מ-23.11.2009 ועד 22.2.2010 לבין תאונת העבודה מ-19.11.2009 וכי אבחנה זו מקורה במצב תחלואתי טבעי.
- על פי סיכום יועץ מיום 10.12.2009, שנערך על ידי ד"ר כהן שי (ת/1) נרשם בפרק סיכום והמלצות היו " Contact Dermatitis " עם טסט חיובי לפורמלדהיד. על פי הקלינקה - ככל הנראה מדובר בתגובה עורית כתוצאה מהתכונות הכימיות של האמולסיה. במידה והחומרים איתם עובד מכילים פורמלדהיד רזין לא ניתן לשלול גם קומפוננט של דרמטטיס על רקע אלרגי".
מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
- בהחלטתנו מיום 28.4.2011 מונה ד"ר רוני וולף, מומחה בתחום העור, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "
המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין אירוע שפיכת חומר האמולוסיה ובין מצבו של התובע.
- בתאריך 13.6.2011 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 26.5.2011. בחוות הדעת ציין המומחה כי "התובע סבל מדרמטיטיס לפחות חצי שנה לפני תאריך התאונה. זאת ועוד, הכוויה הכימית היתה "כוויה כימית ללא זיהום או סימני דלקת בשוק שמאל, כף רגל ימין וכפות הידיים" דהיינו בדיוק באותם המקומות, שהיתה קיימת דלקת עור לפני אירוע התאונה.
קשה לי להסביר כיצד האמולסיה נשפכה באופן אקראי לגמרי בדיוק על אותם אזורים שהיו נגועים בדלקת עור קודם לאירוע, ומתוך כך קשה לי לקבל צירוף מקרים זה.
מהתיאורים בתיק הרפואי עולה, שמצבו הרפואי לא השתנה, או השתנה מעט מאוד אחרי אירוע הכוויה. הוא סבל מדלקת עור לפני האירוע ולאחריו, ובאותם האזורים. אין לי שום עדות שהדרמטיטיס החמירה אחרי אירוע הכוויה.
אשר על כל אינני יכול לראות באירוע הכוויה כגורם למחלתו של התובע, וכמובן לא שוכנעתי גם, שהכוויה הכימית החמירה את מצבו" (הדגשים במקור - אש.ש.ב).
- המומחה התייחס גם לנושא הטסטים שבוצעו לתובע וקבע:-
"בטסטים הסטנדרטיים שבוצעו לתובע מצויים שני חומרים בהם מופיע החומר
formaldehyde. באחד מדובר בפורמלדהיד החומר הנקי ובשני
(p-tert-) Butylphenol formaldehyde resin . התובע היה רגיש כנראה ל
(p-tert-) Butylphenol formaldehyde resin , אף כי בכמה מקומות נרשם פומאדהיד לבד. הרגישות לחומר זה נובעת מתרכובות פנול ולא פומאדהיד. ה-
(p-tert-) Butylphenol formaldehyde resin קשור לדבקים של עור וגומי ואינו נמצא בשמני קירור, בעוד הפורמאלדהיד כן יכול להימצא בשמני קירור."
- בתאריך 15.6.2011 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת