ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
4824-08-10
05/01/2012
|
בפני השופט:
אילן איטח
|
- נגד - |
התובע:
מאיר פרץ עו"ד איתן כהן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד קריצמן
|
פסק-דין |
1. לפנינו תביעה של התובע ובה הוא עותר להכיר בו כמי שנפגע בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן -
החוק), בשל ארוע תאונתי מיום 24.8.09 אשר פגע בגבו.
2. ואלה העובדות הרלוונטיות לענייננו, כפי שהן עולות מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו :
א. התובע, יליד 1973, עבד החל מחודש 9/06 בחנות לחלקי חילוף לרכב (להלן -
החנות) בתפקיד של סוכן ומוכר בדלפק. לפי תצהירו של התובע,
"במועדים הרלוונטים לאירוע החנות היתה בבעלות בני משפחתי". החנות נוהלה על ידי מר גולן וגנשטיין - גיסו של התובע (להלן -
המנהל).
ב. ביום 29.10.09 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (נת/2) ובה נטען כי ביום 24.8.09 בין השעות 12:00-15:00 נפגע בגבו. בתיאור התאונה נרשם כך:
"בעת הרמת קרטונים כבדים במהלך עבודתי הרגשתי כאב חד מאד בגב ולא יכולתי להמשיך לעבוד כרגיל ופניתי לרופאת המשפ' בקופת חולים". עוד צויין כי התובע הפסיק את העבודה ביום 27.8.09 בבוקר. בכל הקשור לעדים, התובע לא סימן אם נכחו עדים אם לאו, וכן לא צויין בטופס האם יש או אין קרבה משפחתית בין התובע לבין המעסיק.
ג. ביום 24.12.09 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע (נת/9א'). לפי דברי התובע,
"אותו יום בסביבות הצהריים בין 12:00 - 13:00 הייתי בחנות קיבלתי הזמנות בטלפון הזמנת חלקים. זה היה משולשים של פרונט של רכבים זה כבד
היה מונח המדף התחתון התכופפתי הרמתי את זה הרגשתי מתיחה בגב" (הדגשה הוספה - א.א.).
בהמשך טען כי בחנות נכח המנהל וכי הוא - התובע, עבד עד לסוף היום. לטענתו, מלמחרת חדל להתייצב בעבודה בשל כאבי הגב, נטל כדורים שלא עזרו וביום 27.8.09 כשהמצב החמיר הוזמנה הרופאה לביתו.
ד. ביום 26.1.10 נחקר התובע בשנית על ידי חוקר הנתבע (נת/9ב').
ה. ביום 8.2.10 נדחתה התביעה על ידי פקיד התביעות, בין היתר, משלא הוכח להנחת דעתו קרות הארוע התאונתי. מכאן התביעה.
3. קודם להתייחסות לעדויות, נציג את החומר הרפואי הרלוונטי:
א. ביום 27.8.09 נרשם לתובע ביקור רפואי טלפוני אצל רופאת המשפחה (נת/3).ב'סיבת הפניה' נרשם
"כאב גב תחתון".
ב. ביום 21.9.09 נרשם ביקור טלפוני נוסף אצל רופאת המשפחה (נת/4) וגם בו נרשם ב'סיבת הפניה'
"סובל מכאבי גב".
ג. ביום 23.9.09 ביקר התובע אצל רופאת המשפחה (נת/5) וב'סיבת הפניה' נרשם
"מזה 5 ימים סובל מכאב גב תחתון חזק במיוחד ... סובל מכאבי גב תחתון מזה שנים. לפי דבריו בוצע
CT
לפני שנתיים ...". בהמשך הביקור קיבל התובע מרופאת המשפחה הפניה לחדר המיון.
ד. התובע אושפז בבית חולים ביום 23.9.09 ועד ליום 30.9.09. במכתב השחרור שצורף לתצהיר התובע נרשם בתאור 'מחלה נוכחית': כך:
"חולה בן 36 מוכר למחלקתנו מאשפוזים קודמים, אחרון באוגוסט 2007. סובל מכאבים בגב תחתון שנים רבות התקבל דרך מיון עקב החמרת כאבים בגב עם הקרנה לרגל שמאל בשכיבה ובישיבה כאבים בשתי ברכיים - מזה 5 ימים. טופל בקהילה באטופן וזריקות וולטרן ללא שיפור. החולה ב -8.2009 עבר
CT
ע"ש מותני אשר הדגים בלט דיסק בגובה
L4-5
.
ב - 3.9.07 בוצע
EPIDURAL BLOCK
בגובה
L4-5
לדבריו של חולה עם הקלה.
מציין שבחצי שנה טרם אישפוז נוכחי עלתה תדירות של התקפי כאבים בגב."
ה. ביום 1.10.09 ביקר התובע שוב אצל רופאת המשפחה (נת/6).
ו. ביום 19.10.09 ביקר התובע אצל רופאת המשפחה (נת/7), הפעם עם טופס בל 250 (נת/1) וקיבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נת/9). ב- נת/7 וב- נת/9 צויין
"הנ"ל פנה אלי ב 27/8 עקב כאבי גב תחתון. בזמן פרקות מטען מהרכב, הרגיש לחץ וכאב גב ...". בטופס בל 250 נכתב ב'תאור התאונה'
"בזמן פרוק סחורה בחנות".
4. בתצהירו טען התובע כי
"ביום 24.8.2009 נפגעתי בגב בעת
שהרמתי אריזת קרטון (משולשי פרונט של רכב פרטי)
מהמדף, בעת שהתכופפתי להרים את הסחורה חשתי מתיחה בגב וכאב חד וגבי נתפס" (הדגשה הוספה - א.א.).