ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
4675-10-11
08/07/2012
|
בפני השופט:
1. נשיא רמי כהן
2. נציג ציבור (עובדים): מר משה גרבלר
3. נציג ציבור (מעבידים): מר יגאל צדוק
|
| - נגד - |
התובע:
מחמוד מיעארי
עו"ד סימא כנאנה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מירב אבירם
|
| פסק-דין |
1. במכתבו מיום 24.07.11 הודיע
המוסד לביטוח לאומי ("
המוסד" או "
הנתבע") ל
מר מחמוד מיעארי ("
התובע") שכתוצאה מקבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין בתקופה שבין 01.11 - 06.11, נוצר לו חוב בסך 10,733 ש"ח ("החוב").
כנגד הודעה זו הוגשה התביעה שבפנינו.
רקע ועובדות:
2. א. התובע מקבל גמלת הבטחת הכנסה לסירוגין החל מחודש יוני 2000.
ב. ביום 12.05.11 הגיש התובע טופס "
מעקב על זכאות לגימלה להבטחת הכנסה" (בדיקה תקופתית). לבקשת הנתבע המציא התובע תדפיס תנועות עו"ש בחשבון הבנק שלו. מהתדפיס עולה, כי בחשבון הבנק של התובע הופקדו סכומים במזומן בתקופה שבין 01.01.11 - 31.07.11 ("
התקופה הרלוונטית") בסכומים שבין 1,300 ש"ח ל-5,200 ש"ח בכל חודש.
ג. הנתבע ראה בסכומים שהופקדו, כאמור, הכנסה. לכן עודכנה זכאותו של התובע לגימלה בתקופה הרלוונטית ועקב כך נוצר לו החוב.
3. בדיון מיום 10.06.12 הסכימו ב"כ הצדדים על העובדות הבאות:
"
1.
לתובע בת זוג ו - 7 ילדים. אחת מילדים, בת נשואה ולא גרה בבית; אחרת קטינה מתחת לגיל 18 ו - 5 ילדים מעל 18 שעדיין מתגוררים בבית התובע. 4 מהילדים עובדים.
2. הכספים שהשתכרו הילדים עד חודש אוגוסט 2011 הועברו לחשבון הבנק של התובע.
3. הילדים שגרים בביתו של התובע נתנו לו את הסמכות לנהל את הוצאות מחייתם ואת הוצאות הקיום שלהם, והוא משתמש בחלק ממשכורתם כדי לשלם עבור הוצאות מחייתם הכוללים אוכל, מים, חשמל, ארנונה ציוד לבית הנחוץ לשימוש הילדים וכו' (לדוגמא רכש התובע מקרר חדש לילדיו ושילם תמורתו בשיקים מחשבונו הפרטי; שילם לעיריה בגין צריכת הילדים למים; קיבל הלוואה על מנת לשלם את הוצאות המחייה לילדים, הנפיק שיקים למכולת וכו').
4. לטענתו של התובע בכתב התביעה כיוון שלילדים העובדים ישנם בעיות בחשבונות הבנק שלהם משתמשים הם בחשבון הבנק של התובע וזה עושה שימוש בכספים בין היתר כאמור לעיל בסעיף 3.
על יסוד העובדות האמורות העולות מכתב התביעה, שהן מוסכמות (כולל הערת ב"כ הנתבע שלפקידיו מסר התובע שהכספים המופקדים בחשבון הבנק שלו מהכנסת הילדים משמשים לצורכי המשפחה ללא פירוט כפי שנעשה בסעיף 3 לכתב התביעה), יסכמו הצדדים טיעוניהם בעל פה
".
לטענת ב"כ התובע, אין מדובר בתמיכה כספית מבני משפחה, אלא בעזרה של התובע לילדיו, אשר אינם יכולים לנהל חשבון בנק ולכן מפקידים משכורותיהם בחשבון התובע, אשר מנהל עבורם את הכספים.
עוד טוענת ב"כ התובע, כי, כנהוג במגזר הערבי, הילדים הבוגרים משתתפים בכלכלת המשפחה ומשלמים את חלקם בהוצאות הארנונה, חשמל ומים וכי התובע אינו מפיק כל טובת הנאה מההפקדות בחשבונו.
לטענת ב"כ הנתבע, ההפקדות החודשיות בחשבון הבנק של התובע הן בגדר הכנסה לצורך
חוק הבטחת הכנסה,
התשמ"א-1980 ("
החוק").
המסגרת הנורמטיבית:
4. בעב"ל 10110/04
המוסד לביטוח לאומי - זהבה עמר, (פד"ע מ' 704), עמד בית הדין הארצי על מטרת החוק, בקובעו -
"
חוק הבטחת הכנסה חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ"רצפה" הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיס. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה ממנכס כלשהו. משכך, נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא שניתן להפיק ממנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק
היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפקיד, למצער, הכנסה מינימאלית
" (ההדגשה בכתב הוספה - ר.כ.).
סעיף 9 לחוק קובע: