פסק-דין בתיק ב"ל 41238-05-11

1.         לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 3.5.11 (להלן - הוועדה), אשר קבעה למערערת נכות בשיעור של 39% לפי פריטים 35(1)ב', 2(ב) ו - 28(א)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות).

העובדות

2.         המערערת, ילידת 1957, הגישה תביעה לגמלת נכות כללית לאחר שחלתה בסרטן השד ועברה טיפולים שונים לרבות ניתוח. הצדדים לא מסרו פרטים על החלטות הוועדה מדרג ראשון בעניינה, ואף לא על נימוקי הערר שהגישה לוועדה. פרוטוקול הוועדה כפי שהוגש לתיק בית הדין מפרט את תלונות המערערת המתייחסות להגבלה בתפקוד ידה הימנית בלבד; את תוצאות בדיקתה של המערערת, לרבות "הגבלה בהרמת יד ימין"; והנמקה קצרה כדלקמן:

" הועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בגין הגבלה בתפקוד יד ימין 10% לפי סעיף 35(1)ב' מ - 1/6/11".

בסיפת הפרוטוקול נפסקו למערערת 10% בגין הגבלה בתפקוד יד ימין; 20% בגין סרטן השד וטיפולים; ו - 15% בגין כריתת שד שמאל חלקית.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

3.         ב"כ המערערת טוען כי לא הוסבר ולא נומק מדוע נפסקו למערערת 20% בלבד בגין מחלת הסרטן, ולא הוברר הקשר לסעיף 2(ב); הוועדה לא התייחסה כלל לטענת המערערת לפיה הינה סובלת מעייפות כרונית; הוועדה שגתה בקבעה נכות בשיעור 10% בלבד בגין המגבלה ביד ימין, והתעלמה ממכתבה של ד"ר בלה קאופמן -  מנהלת יחידת השד במכון האונקולוגי בבית החולים שיבא - שהונח בפני הוועדה ולפיו המערערת סובלת " מכאבים ומהגבלה תפקודית משמעותית בתנועת הכתף והזרוע"; הוועדה שגתה משקבעה נכות לפי פריט 35 לתקנות שהינו פריט כללי, ולא לפי פריט ספציפי המתייחס למגבלה בתנועות הכתף והזרוע.

4.         ב"כ המשיב טוען, כי החלטת הוועדה מנומקת וסבירה, ועולה בקנה אחד עם המסמכים שהונחו בפני הוועדה; מכתבה של ד"ר קאופמן אינו חוות דעת רפואית אלא אישור רפואי שדי בכך שהוועדה עיינה בו ואין חובה להתייחס אליו מפורשות; כל הנושאים שהוזכרו במכתב טופלו על ידי הוועדה וכל תלונותיה של המערערת נבדקו על ידה; עייפותה של המערערת היא פועל יוצא מהתמודדותה עם מחלת הסרטן ולפיכך הביטוי לה ניתן במסגרת הפריט המתייחס למחלה עצמה, קרי סעיף 2(ב) לתקנות.

דיון והכרעה

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. להלן יפורטו הנימוקים לכך.

6.         ככלל, קביעותיה של ועדה רפואית בדבר סעיף הליקוי המתאים ושיעור הנכות מחייבות את בית הדין, והוא נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות או להמיר את שיקול דעתה הרפואי של הוועדה הרפואית בשיקול דעתו. בית הדין אינו משים את עצמו מומחה לרפואה והוא מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד (סעיף 213 לחוק).

7.         באשר לטענות ב"כ המערערת בדבר סעיף הליקוי שנבחר בגין מחלת הסרטן, ובגין אי התייחסות לעייפות ממנה סובלת המערערת - מפרוטוקול הוועדה עולה כי המערערת כלל לא התלוננה בפני הוועדה על נושאים אלה, אלא על תפקוד היד בלבד (לרבות "התעייפות" היד, וזאת להבדיל מהעייפות הכרונית לה טען בא כוחה). משכך, אימצה הוועדה (כך ניתן להבין מהפרוטוקול) את החלטות הדרג הראשון בנושאים אלה, והוסיפה אחוזי נכות בגין המגבלה התפקודית ביד בלבד. לאור זאת, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה בכל הנוגע להתייחסותה לפריטי הליקוי 2(ב) ו - 28א'(3).

8.         באשר למגבלה התפקודית בידה הימנית של המערערת - ד"ר קאופמן במכתבה אכן ציינה כי קיימת "הגבלה תפקודית משמעותית" בתנועות הכתף והזרוע (ההדגשה אינה במקור), ואף הוועדה מצאה - בבדיקתה הקלינית את המערערת - "הגבלה בהרמת כתף ימין".  לאור זאת, אמורה הייתה הוועדה לנמק מדוע בחרה דווקא בסעיף 35 לתקנות, שהינו לכאורה סעיף כללי שאינו מתייחס באופן ספציפי למגבלה תפקודית בכתף, וכן מדוע בחרה דווקא בסעיף (1)ב' לסעיף 35, העוסק בהשפעה "קלה" על כושר הפעולה או התנועות.

לא נשמטה מעיני בהקשר זה טענת המשיב כי מכתבה של ד"ר קאופמן אינו חוות דעת רפואית מפורטת אליה מחויבת הוועדה להתייחס התייחסות מנומקת; יחד עם זאת, כאשר הונחו בפני הוועדה שני אישורים רפואיים בלבד (להבדיל מתיק רפואי שלם, שאינו מותיר אפשרות להידרש לכל אישור המצוי בו), וכאשר מדובר באישור רלוונטי החתום על ידי רופאה בכירה שטיפלה במערערת ואשר עשוי לשפוך אור על מצבה הרפואי - סביר היה לצפות כי הוועדה תיתן עליו את דעתה תוך התייחסות מנומקת.

9.         סוף דבר - הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לצורך שקילת סעיף הליקוי המתאים למגבלה בכתף ובזרוע, תוך התייחסות למכתבה של ד"ר קאופמן מיום 3.4.11  והבהרת הבחירה בסעיף הליקוי. על אף שהמערערת לא הלינה על כך בפני הוועדה, ובהתחשב בכך שעניינה ממילא מוחזר לוועדה - תשקול הוועדה את האמור במכתבה של ד"ר קאופמן גם לגבי סעיף הליקוי המתייחס למחלת הסרטן והשלכותיה, לרבות עייפות כתוצאה מהטיפולים. הוועדה תשקול אם אין צורך להזמין לצורך כך את תיקה הרפואי המלא של המערערת (שלכאורה לא עמד בפניה). 

המערערת תוזמן להופיע ולטעון בפני הוועדה טרם מתן החלטתה.

מאחר שהמערערת יוצגה על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר הצדדים.