ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
40804-05-11
10/01/2012
|
בפני השופט:
צדיק רוית
|
| - נגד - |
התובע:
גריגוריאן גמלט
עו"ד צביקה שי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רנה הירש
|
| פסק-דין |
1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.2.2011 אשר קבעה, בין היתר, כי יש לנכות משיעור הנכות הנפשית שנקבעה למערער נכות בשיעור 20% בגין 'מצב קודם'.
העובדות
2. המערער, יליד 1951, נפגע בתאונת עבודה ביום 5.11.2008.
3. ביום 3.11.2010 התכנסה ועדה רפואית לעררים (להלן:
הועדה), בדקה את המערער שמעה תלונות ודברי בא כוחו. הועדה פירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית ובהמשך סיכמה קביעתה, בזו הלשון:
"מבחינה פסיכיאטרית - לאור דיווח על מצבים בילבוליים בהעדר חבלת ראש אשר גרמה לאובדן הכרה, ורושם להאדרת סימפטומים, הוועדה מבקשת אבחון נוירו פסיכולוגי ותסכם
ללא נוכחות.
מבחינת א.א.ג - נכותו תואמת לסעיף 69(1)(א). בכך הועדה דוחה את הערר, ומשאירה החלטת דרג
I
על כנה.
מבחינה אורטופדית - הוועדה דוחה את הערר, מאחר ואין מגבלות המקנות אחוזי נכות"
(הדגשה במקור).
4. ביום 12.1.2011 נבדק המערער ע"י ד"ר גאגין - פסיכולוג קליני מומחה ונוירופסיכולוג (להלן:
המומחה). לסיכום כתב המומחה כך
(עמ' 4 - מש/1):
"בן 58. נחבל בראשו לאחר שנפל מסולם שעל משאית, במקום עבודתו. כתוצאה מהחבלה ככל הנראה איבד לזמן קצר את הכרתו אך לא נמצאו ממצאים המעידים על פגיעה מוחית ממוקדת או אחרת.
ממצאי האבחון מעידים על תפקוד שנמוך מתפקודו הפרה מורבידי המשוער על פי הרקע שנמסר. ההנמכה הומוגנית וכוללנית ונראה שנובעת ממצבו הנפשי הדיכאוני ובעיקר מהאפאטיות שלו וחוסר יכולתו להשקיע מאמצים שמעבר למינימליים במטלות שלפניו. ממצאי האבחון אינם תומכים בקיומה של תסמונת הדחק הבתר חבלתי.
הממצאים מעידים כי המדובר בהפרעה אפקטיבית דיכאונית עם מאפיינים פסיכוטיים פרנואידיים. עוצמת ההפרעה משמעותית ומחייבת טיפול אינטנסיבי יותר משמקבל היום לפי דיווחיו. להערכתי הוא זקוק לאשפוז במסגרת יום פסיכיאטרית לפחות לתקופה שבה עדיין ישנה נוכחות של סימפטומים פסיכוטיים פראנוראידיים וקיימת סכנה לפגיעה עצמית או באחרים.
מצבו להערכתי אינו סופי ובמידה ואכן יטופל כמומלץ, נראה כי תיתכן הטבה במצבו לאורך זמן. לפיכך אני ממליץ על הפנייתו לאבחון מחודש בתוך כשנה מתאריך האבחון הנוכחי"
.
5. ביום 20.2.2011 התכנסה הועדה בשנית, ללא נוכחות, וקבעה כדלקמן:
"הועדה עיינה באבחון נוירופסיכולוגי מ-12/1/11 אשר ממצאיו תקפים על פי מבחני ה-
SVT
ללא עדות להתחזות או הגזמה בסימפטומים ומצביעים על הנמכה תפקודית הנובעת ממצב דכאוני עם מאפיינים פסיכוטיים בעוצמה משמעותית. המאפיינים הפסיכוטיים קשורים בתכנים למקום עבודתו, לדוגמא: שומע את קול המנהל. נכותו כיום בשיעור 50% לפי סעיף 34ה'. מעיון בתיק הרפואי מדובר בתובע אשר סבל מהפרעה דיכאונית בין השנים 2005 - 2007. טופל ברציפות בכדורי סרוקסט. במעקב רופא המשפחה עם קבלת מרשמים גרוניים ועלייה במינון הסרוקסט. ב019/1/06 - מתוארים אירועים של בלבול עם אובדן הדרך לעבודה. לפיכך הועדה מנכה מצב קודם בשיעור 20% לפי סעיף 34ג', סה"כ נכותו בגין התאונה בשיעור 30%.
מבחינת א.א.ג - נכותו בשיעור 0% לפי סעיף 69(1)א'"
.
בנוסף קבעה הועדה כי היא מקבלת את המלצת ועדת הרשות לפיה יש להפעיל את תקנה 15 במלואה.
לסיכום קבעה הועדה כי נכותו המשוקללת של המערער היא בשיעור 45%.
6. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.
טענות הצדדים