פסק-דין בתיק ב"ל 34380-02-13

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נפגעי עבודה מיום 11.2.2013 אשר קבעה למערער 70% נכות זמנית (להלן: ועדת העררים).

2. לבקשת הצדדים, בישיבת ההערכה המוקדמת מיום 30.4.2013, מתברר הערעור על יסוד כל החומר המצוי בתיק והטעונים לפרוטוקול הישיבה.

תשתית עובדתית

3. המערער, יליד 1976, מנהל אולם שמחות וטבח בהכשרתו, סבל מאוטם בשריר הלב במהלך חודש יוני 2011. אירוע לבבי זה הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה.

4. ועדה מדרג ראשון קבעה למערער 60% נכות צמיתה בגין פגיעה בשריר הלב. זאת לאחר שהפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנה 15 והתקנות בהתאמה) במלואה. על החלטתה ערר המערער. בעררו טען, בין היתר, כי סובל הוא מנכות בשיעור גבוה יותר בתחום הקרדיולוגי וכן כי סובל הוא מנכויות בתחום האורולוגי ובתחום והנפשי.

5. ועדת העררים התכנסה בעניינו של המערער בשני מועדים נפרדים. בסיכום מסקנותיה בישיבתה הראשונה מיום 26.8.2012 קבעה, בין היתר, כך:

" הוועדה עיינה במסמכים עדכניים ומקבל טיפול אנטי דכאוני נכותו זמנית ומתאימה ל-20% עד 28.2.2013... מבחינה קרדיאלית גבר בן 36 אשר עבר אוטם קדמי ביוני 2011 עם צנתור שהדגים חסימה מלאה של העורק הקדמי היורד והיצרות משמעותית בעורק העוקף למרות צנתור ופתיחת העורק הקדמי, נגרם נזק משמעותי בחדר שמאל... מצבו מתאים לדרגה תפקודית III לפי 9(1)(ג)(4) - 50% ובכך מקבלת הוועדה את ערעורו".

6. בתחום האורולוגי ביקשה הוועדה בדיקת NPT על מנת שתוכל להבדיל " בין מצב אורגני למצב נפשי". עם קבלת תוצאות הבדיקה שבה והתכנסה הוועדה, ביום 11.2.2013, ובסיכום ממצאיה קבעה מסקנות אלה:

" הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת NPT ... (בדיקת זקפה) אשר הראתה שרישום הזקפה בשינה בגדר הנורמה ואינו מתאים להפרעה אורגנית במנגנון הזקפה. המשמעות היא שגם התרופות הקרדיאליות אינן הסיבה להפרעות הזקפה שמתאר התובע. לאור האמור לעיל יקבל נכות זמנית בגין מצבו הנפשי בשיעור 20% עד 30.6.2013 נכות זו כוללת את התלונות הלא אורגניות של התובע.

בתחום הקרדיולוגי יקבל נכות בשיעור 50% לפי סעיף ד(1)(ג)(4).

לוועדה הבאה יש לזמנו רק בתחום הנפשי " (ההדגשה אינה במוקר - ר.ב.ה) .

בתוך כך המליצה הוועדה כי לקראת הוועדה הבאה יעבור המערער בדיקה נוירו פסיכולוגית. יצוין כי בסעיף 29 לפרוטוקול סיכמה הוועדה את ממצאיה כך שלמערער נקבעו 70% נכות זמנית עד ליום 30.6.2013.

טענות הצדדים

7. לשיטת המערער שגתה ועדת העררים משלא שקלה את הפעלת תקנה 15. זאת לנוכח העובדה שנכותו של המערער בתחום הקרדיולוגי היא צמיתה. לטעמו, לו לא הוגש הערעור דנא לא מן הנמנע כי המשיב היה טוען להתיישנות הפעלת תקנה 15 ככל שהיא נוגעת לנכות הצמיתה בתחום הלבבי.

8. המשיב מצדו סובר כי החלטת ועדת העררים ברורה. משמע, נקבעה נכות צמיתה בגובה 50% בגין המצב הלבבי ונכות זמנית בתחום הנפשי. מקום בו למבוטח מספר פגימות הנובעות מפגיעה אחת בעבודה, לחלקן נקבעה נכות זמנית ולחלקן נכות צמיתה, נכון הוא לקבוע נכות זמנית אחת כוללת, כפי שעשתה ועדת העררים. במצב דברים זה עומדת למערער האפשרות לבקש שיוכר כ"נכה נזקק" כמשמעו בתקנה 18א לתקנות, דרך בה בחר המערער  בעבר. מכל מקום עניינו של המערער עתיד לשוב לשולחנה של ועדה מדרג ראשון בזמן הקרוב - עם סיום הנכות הזמנית הצפויה בחודש יוני 2013. ככל שוועדה זו תקבע נכות יציבה גם בתחום הנפשי, הרי שממילא תידון גם הפעלת תקנה 15, ולכן לא יגרם למערער עיוות דין כלשהו.

9. לשם שלמות התמונה אציין כי במסגרת הישיבה המקדמית נדונה הנפקות האפשרית של קביעות בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 21189-03-13 מדינת ישראל - בנעים (11.4.2013) (להלן: עניין בנעים), שם נקבע מפי כב' השופט רבינוביץ כך:

" אני סבור כי מבוטח זכאי לכך שדרגת נכותו תקבע בהתאם למצב הרפואי הנוכחי, וזאת גם אם אין לכך השפעה על גובה הקצבה לה הוא זכאי כעת. במקרה הנוכחי, עשויה להיות משמעות רבה לדרגת הנכות היציבה הנקבעת בגין הרכיב הנפשי, גם אם לעת עתה אין לכך ביטוי בגובה הקצבה לה זכאי המשיב. ויוטעם, ככל שדרגת נכות נקבעת כדרגת נכות יציבה, ובמקביל נקבעת נכות זמנית, עם תום תקופת הנכות הזמנית, דרגת הנכות היציבה עודנה שרירה וקיימת. משכך, אכן ישנה משמעות לקביעה מהי דרגת הנכות היציבה של המשיב. משהוחזר התיק לוועדה על ידי בית הדין האזורי, ככל שתחליט הוועדה לשנות או להותיר על כנה את דרגת הנכות היציבה ברכיב הנפשי שנקבע למשיב, הרי שקביעה זו תעמוד למשיב בתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו, קרי יולי 2013, וזאת ללא קשר למה שתקבע הוועדה עם תום תקופת הנכות הזמנית, ביחס לשאר הרכיבים, שבהם נקבעה דרגת נכות זמנית".

למשמעות הדברים לענייננו אשוב בהמשך.

דיון והכרעה