פסק-דין בתיק ב"ל 29933-07-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4/6/13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 1/11/13 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       הוועדה קבעה כי הכאבים וההגבלות מהם סובל המערער הם ממצאים של תהליך ניווני ועל כן שללה קשר סיבתי בין הממצאים שמצאה לבין התאונה. משקבעה הוועדה היעדר קשר סיבתי היה עליה לפעול על פי הלכת מרגוליס ולבחון התיק הרפואי טרם התאונה.

2.2       קביעת הוועדה בקשר לקיומו של נזק ניווני אינה משתלב עובדה כי טרם התאונה לא סבל המערער ממגבלות ו/או כאבים כלשהם בגב וכי אלה החלו רק לאחר התאונה.

3.         טענות המשיב:

3.1       הסמכות לקבוע קשר סיבתי בין התאונה לבין הממצאים הרפואיים  נתון לסמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית בהתאם לסעיף 118             ו-120 ובקביעת קשר סיבתי אין כל חובה לערוך חשבון עובר ושב. גם הועדה עצמה לא מדברת על מצב קודם.

3.2       הועדה קבעה שאין כל קשר סיבתי בין הנכות של המערער וההגבלות, כפי שהיא מצאה, כאמור בפרוטוקול הועדה, לבין התאונה הנדונה, וזאת בהסתמך על בדיקת ה-CT מיום 18/10/11, שם היא קובעת, כי מדובר בממצא ניווני שלא קשור לתאונה. מדובר ב-CT שנערך לאחר מועד התאונה, וזוהי קביעה רפואית מקצועית אשר בסמכותה של הוועדה. במקרה הנוכחי לא היה מקום לערוך חשבון עובר ושב.

3.3       העובדה שיש טענה שלא קיימים רישומים על כאבי גב לפני התאונה הנדונה, אינה סותרת את קביעת הועדה, כי מדובר בתהליך ניווני שלא קשור לתאונה ובגורמים הטמונים במערער ללא כל קשר לתאונה.

3.4       משהועדה קובעת שההגבלה ממנה סובל המערער אינה קשורה לתאונת העבודה ומסתמכת על תוצאות בדיקת CT ומשמדובר בקביעה הנמצאת בסמכותה הבלעדית של הועדה, לא נמצא כל פגם משפטי בהחלטתה ועל כן התבקש בית הדין לדחות את הערעור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים. הקביעות הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה. הוועדה עיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערער, בתוצאות ממצאי בדיקה הדמייתית וניתחה את ממצאיה. הוועדה שמעה ורשמה את תלונות המערער, רשמה וקבעה את ממצאיה לאחר בדיקה קלינית מקיפה שערכה לו.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה-4.6.13 שמעה הוועדה את תלונות המערער וב"כ המערער (ראה סעיפים 19-20 לפרוטוקול), אשר ציינו, כי המערער סובל מקשיי שינה, נוטל תרופות, מסתובב עם חגורת גב ונוהג עם כרית אורטופדית, מתקשה בהליכה ממושכת, סובל מלחצים ברגליים וכאבים בגב.

9.         הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (ראה סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " בבדיקה: עמידה זקופה אין סטיה ואין כיווץ שרירים התבקש לבצע כיפוף לצדדים מבצע לצד ימין עם כאבים לפי דבריו קורנים לרגל ימין ולצד שמ' ללא קרינת כאבים. מוסר שאינו מסוגל לבצע כיפוף לאחור וכיפוף גב בעמידה קצה אצבעות מגיע עד למרחק 47 סמ' מהרצפה.

            התבקש לעמוד על אצבעות ועקבים היה נסיון לעמוד אך אמר שאינו מסוגל.

            בשכיבה: אין חסר תחושה ואין חסר מוטורי בשתי הרגלים, החזזרים הופקו. מפגין הגבלה בהרמת הרגלים גם בכיפוף ברך וגם בכיפוף ברך ישרה.