ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
28112-06-11
24/10/2011
|
בפני השופט:
א. סלע - נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
רחמים שיאון
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
1. רחמים שיאון (להלן - התובע) הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 11/6/09.
2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "
מעיון בפרטי תביעתך ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך. מנגנון הפגיעה כפי שתואר אינו מתאים לאבחנה"
, הגיש הוא תביעה לבית הדין.
3. בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.
4.
מעדות התובע עולות העובדות כלהלן -
א. התובע, נגר במקצועו, עובד כעצמאי מעל 20 שנה;
ב. בחודש יוני 2009 ביצע התובע עבודות נגרותבבית לקוחה, גב' רוצס, שכללו, בין היתר, התקנת דלת כניסה (להלן - הדלת);
ג. מספר ימים לאחר שסיים את התקנת הדלת קרתה תקלה בדלת, כאשר המנגנון המצוי בסף הדלת נתקע ולא איפשר לדלת להיפתח והיא נשארה במצב נעול;
ד. ביום 11.6.09 הוזמן התובע לטפל בתקלה.היה צורך בפירוק הדלת, להניף אותה מעט באוויר ולהשכיב אותה על הצד כדי לפרק את המנגנון התחתון;
ה. משקל הדלת היה, להערכת התובע, מעל 80 ק"ג. לדבריו
"מדובר בכנף של 180 ס"מ על 280 ס"מ גובה";
ו. בזמן שהרים את הדלת הרגיש התובע מתיחה מאוד רצינית בכתף שמאל ואפילו תחושה של קריעה בכתף שמאל;
ז. כתוצאה מכך היה לתובע קשה לנשום והוא עזב את הכל - הכלים והציוד שהיו עימו;
ח. התובע חשב שמדובר במתיחת שריר אבל לאחר מספר ימים משראה שהכאב אינו עובר פנה, ביום 15.6.09, לקבלת טיפול רפואי;
ט. לאחר האירוע התפתחה אצל התובע דלקת והוא לא יכול היה להמשיך בעבודה;
י. לאחר האירוע היתה לתובע תאונת דרכים בה נפגע בגב תחתון, צוואר וסדק ביד ימין. תאונה זו הוכרה כפגיעה בעבודה.
5. א. בראשית חקירתו הנגדית, כאשר נשאל התובע באיזה שעה קרה האירוע של הרמת הדלת, השיב כי למיטב זכרונו
בשעות הצהרים. כן השיב, כי הגיע ספציפית לתקן את הדלת ואת העבודה העיקרית סיים לפני כן. כאשר הופנה התובע לרישום הרפואי (נ/2) שם נרשם שהאירוע קרה
בערב השיב, כי עד כמה שזכור לו זה לא היה בערב וכי הלך לרופא בשעות הערב. לשאלת ב"כ הנתבע אם השתמש ביד ימין הדומיננטית השיב -
"
השתמשתי בשתי הידיים. אני הנפתי את הדלת בשתי הידיים לצורך הרמת הדלת
" ולשאלה מה הכוונה הנפת, הבהיר כי הרים את הדלת.
ב. כאשר הופנה התובע להודעתו לחוקר הנתבע (נ/3) שם מסר
שלא הרים את הדלת אלא הרים אותה מעט באוויר כדי לסובבה השיב -
"זה לא סותר את מה שאני אומר עכשיו. מספיק להזיז אותה ולא צריך אפילו להרים כשיש משקל כזה
" ולשאלת ב"כ הנתבע מה הספיק לעשות, השיב -
"
שחררתי את הצירים מהמשקוף, ניערתי מעט מאוד את הדלת, הרמתי אותה בשתי ידיים ולאט לאט השכבתי אותה על הצד. בזמן ששחררתי את הדלת מהציר והרמתי אותה כדי להשכיב אותה על הצד זה קרה". בהמשך אישר שהשאיר את הדלת והלך.
ג. לשאלת ב"כ הנתבע אם עבד בתקופת אי הכושר השיב -
"אני לא הגשתי אובדן כושר עבודה אבל לא עבדתי. לא התלוננתי בביטוח הלאומי על זה שאני לא עובד". וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובע אם הוא מסכים שהמשיך לעבוד לאחר האירוע השיב-
"גם עבדתי וגם לא עבדתי. לא הייתי בכושר עבודה מלא".
ד. בהמשך השיב התובע כי לא פנה מיד לטיפול רפואי מאחר ולא רצה לעשות מזה עניין גדול וחשב שמדובר בפגיעה שתחלוף.
ה. כאשר נתבקש התובע לציין כמה תביעות הגיש לנתבע על פגיעה בעבודה, השיב שבערך 6. כאשר ב"כ הנתבע אמרה כי יש בפניה מסמך שהגיש 8 תביעות חוץ מהתביעה הנוכחית והתביעה על תאונת הדרכים, וסה"כ 10 תביעות, אישר התובע את דבריה.