פסק-דין בתיק ב"ל 2447-10

1.         לפנינו תביעת התובע להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בריאות כ"פגיעה בעבודה".

2.         ביום 15.6.11, לאחר שנשמעו עדויות בתיק, ניסחו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות ביחס לתנאי עבודתו של התובע, (להלן: "העובדות המוסכמות"), והן:

א.        התובע, יליד 1944 .

ב.         התובע עבד במחלקת תחזוקת גני ילדים בעיריית מודיעין מחודש ספטמבר 1996.

ג.         במסגרת עבודתו, הוא נהג בטרקטורון מסוג "מיול" בין גן לגן וזאת, בממוצע בין 3 ל - 4 שעות ליום, לא ברצף. התובע נסע לגן מסוים בטרקטורון ביצע עבודות תחזוקה ועבר לגן אחר.

ד.         הנהיגה הייתה כאשר פתחי חלונות הטרקטורון הינם בפתיחה של 15 ס"מ מכל צד.

ה.        התובע התחיל להתלונן על פליטת עשן/גזים מהטרקטורון, החל מ- 23.12.2003 ומאותו תאריך, טען לבעיה בריאות בנדון.

ו.         ביום 30.12.2003 הכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונת העבודה שאירעה לו עקב פליטת גז מהטרקטורון. הוא קיבל עקב כך אחוזי נכות זמניים.

ז.         בעיית פליטת הגז של הטרקטורון נמשכה מדצמבר 2003 עד 4.5.2004 ומאז התובע לא עבד על הטרקטורון.

ח.        התובע התלונן על בעיות בריאות עוד לפני תחילת עבודתו בעיריית מודיעין. קיימים מסמכים רפואיים בהקשר זה מ - 1989 ואילך.

3.         בהחלטה מיום 15.9.11 על בסיס העובדות המוסכמות, מונה ד"ר ורסנו שבתאי - מומחה למחלות ריאה, לשמש מומחה -יועץ רפואי, (להלן:" המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המופרטות להלן והמתייחסות לתובע:

א.        מהו הליקוי ממנו סובל התובע בריאות, אם בכלל?

ב.         האם יש קשר סיבתי של החמרה בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, כמפורט בעובדות המוסכמות? האם החשיפה לעשן/גזים מהטרקטורון במשך 5 חודשים, החמירה את הליקוי שהוא סובל ממנו בריאות?

ג.         האם נוכל לראות בכל פעולה שביצע התובע בעבודתו כמפורט בעובדות המוסכמות, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא החמירה את מחלתו אך בהצטרפותן יחד, הוחמרה מחלתו?

ד.         האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על מחלתו?

4.         ביום 18.10.11 הגיש המומחה חוות דעת רפואית, (להלן:" חוות הדעת הראשונה"), בה השיב כדלקמן:

לשאלה א':

" התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית. בשנת 1988 נרשם בתיקו הרפואי כי סובל מאסתמה מזה 20 שנה וכמו כן סובל מריניטיס (דלקת ריריות האף) כרונית. ב - 1997 נרשם אישפוז באבחנה של "ברונכיטיס ספסטית", (בד"כ כינוי לאסתמה), וסינוסיטיס כרונית. בשנת 2000 נבדק על ידי רופא ריאות. בדיקות תפקודי ריאות הדגימו הפרעה חסימתית בינונית - קשה (ערכי FEVI בין 50-56% מהצפוי). טופל בסטרואידים סיסטמיים, כמעט ללא שיפור בתוצאות תפקודי ריאה. משנה זו ואילך כותרת האבחנות הוחלפה ב COPD (מחלה ריאתי חסימתית כרונית) וברונכיאקטזיות דו צדדיות (על פי צילומי CT חזה). CT מערות פנים בשנת 2000 גילה ממצאים המתאימים לסינוסיטיס כרונית . כמו כן באחד הביקורים המרפאתיים נרשם על ידי רופא א.א.ג כי בגיל 16 עבר ניתוח מחיצת אף וכריתת קונכיות אפיות תחתונות. רופא א.א.ג. חשד, על פי סימפטומים של נזלת כרונית, עיטוש התקפי וגרד לחמיות העיניים ועל סמך בדיקת האף והצילומים כי התובע סובל מדלקות אלרגיות של האף/סינוסים ולחמיות. משך שנים רבות, עד לתלונתו ב - 23.12.2003 על חשיפה לגזי פליטה מהטרקטורון (על פי סיכום עובדות ביה"מ), ישנם בתיקו הרפואי רישומים חוזרים על התלקחות סימפטומים מצד דרכי הנשימה העליונות והתחתונות, חלקם מלווים בסימני דלקת זיהומית, ובבדיקה הגופנית תמיד צוינו ממצאים של ציפצופים דו צדדים וקולות של נשיפה מאורכת (המצביעים על הפרעה חסימתית בדרכי הנשימה). הסיבה/סיבות המדויקות למחלת הריאות החסימתית בתובע, שהחלה שנים לפני תלונתו על חשיפה לגזי פליטה מהטרקטורון ואף לפני תחילת תעסוקתו בעיריית מודיעין, אינה ודאית. ככל המסתבר מתיקו הרפואי התובע לא עישן. סביר בעיני כי התובע סבל מאסתמה ונזלת אלרגית מגיל צעיר ושללא טיפול הגיע עד למצב של מחלת ריאות חסימתית בלתי הפיכה מלווה בשינויים ברונכיאקטטיים. אפשרות נוספת היא כי בנוסף למחלת אסתמה גם עבר בילדותו דלקת ריאה, ואולי אף שחפת לא מטופלת, שגרמו לשינויים ברונכיאקטטיים כמתואר בצילומי CT חזה. " (ההדגשות שלי-  א.ל.).

לשאלה ב':