1. התובע, יליד 1957, עובד כמכונאי שכיר וכבעל מניות בחברת "ד.י.ג. מוסכים בע"מ" החל משנת 2011. התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה כמשמעותה בסעף 79 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995.
2. התובע הגיש לנתבע את טופס התביעה ביום 22.02.12, בה טען לבקע מפשעתי שאירע לו ביום 25.12.11. לטענת הנתבע, לא הוכחה "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ולא התקיימו התנאים לפי סעיף 84 לחוק שיראו בבקע המפשעתי כ-"פגיעה בעבודה".
3. התובע בהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 05.04.12 תיאר את האירוע התאונתי כך: ביום 25.12.11 במהלך עבודתו, יצא במסגרת תפקידו כמכונאי למושב עוצם לתיקון מלגזה, במהלך התיקון, הרים פח שמן של כ-18 ליטר, ובשל כך חש בכאב חד בבטנו, התובע המשיך לעבוד כרגיל ובסיום התיקון שב למקום עבודתו, כעבור יומיים פנה לקבל טיפול רפואי והופנה לבדיקות נוספות אצל כירורג, התובע המשיך לעבוד עד ליום 08.01.12. התובע ציין כי לא היו עדים למקרה.
4. לטענת הנתבע - לא התקיימו התנאים המצטברים לצורך הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה . התובע לא הפסיק את עבודתו ולא פנה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מהאירוע הנטען על ידו, כמו כן, לא הוכח כי יתקיים התנאי הראשון לסעיף 84 לחוק, דהיינו: ביצוע מאמץ לא רגיל, החומר הרפואי אינו תומך בגרסת התובע, זו פגיעה דומה לפגיעה שארעה לתובע כבר בשנת 2007. התובע לא סיפר לרופאיו על האירוע בעבודה.
5. האם יש להכיר בבקע המפשעתי אשר ארע לתובע ביום 25.12.11 כאירוע תאונתי כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 והאם מתקיימים באירוע זה התנאים המצטברים אשר מצויים בסעיף 84 לחוק להכרתו.
6. השופטת ורדה וירט ליבנה בעב"ל (ארצי) 5943-05-12 יוסף טולדנו - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 01.05.13, דנה בפרשנות סעיף 84, בשל חשיבות הדברים מצאנו להציג את סעיפים 8 ו- 9 לפסק דינה של השופטת וירט ליבנה:-
"8. המסגרת הנורמטיבית:
בסעיף 84 לחוק נקבעו כאמור התנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, ומופיעים בו התנאים המצטברים שעל המבוטח להוכיח על מנת שתביעתו בעניין תוכר, וזו לשון הסעיף:
"אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור".
בפסק הדין בעב"ל 53/08 ליאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי (2.10.08, להלן גם עניין ברלכיס), אשר עסק בפרשנות סעיף 84א לחוק שעניינו הכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה, התייחס הנשיא (בדימוס) אדלר לתכליתם של שני הסעיפים ולדמיון במקרים שבהם הם עוסקים, וכלשונו בפסקה 7 לפסק דינו:-
"לא מקרה הוא, שסעיף 84א הוסף לצידו של סעיף 84 לחוק שעניינו ב"בקע מפשעתי". בשני סעיפים אלו ביקש המחוקק לייחד הסדר ספציפי לליקויים שכיחים יחסית, ששאלת הקשר הסיבתי בינם לבין תנאי העבודה אינה קלה להכרעה במקרים רבים. כשם שסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נועד לצמצם את מספר המקרים בהם בקע מפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה על ידי קביעת תנאים המצביעים על הזיקה בין מאמץ לא רגיל או פגיעה בקיר הבטן במהלך העבודה לקרות הבקע; כך סעיף 84א לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טינטון יוכרו כפגיעה בעבודה, על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטינטון. נוסיף, כי הן ליקוי בשמיעה והן בקע מפשעתי מתפתחים משך זמן רב ונגרמים על ידי גורמים שונים, כך שהמדובר ב - multi causal diseases . בדומה לליקויים אחרים שהינם בבחינת multi causal diseases , על הסיבות השונות לליקוי נמנים גורמים רבים שאינם קשורים לעבודה".
הלכות היסוד בפסיקתו רבת השנים של בית דין זה באשר לפרשנות סעיף 84 נוסחו בקצרה בפסקה 3 לפסק דינו של השופט פליטמן בעניין ברלכיס:-
"א. על פי סעיף 84(1) אין רואים בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע הינה תוצאה של מאמץ ולא רגיל. מבחן המאמץ הלא רגיל פורש בפסיקה בעקבות חוות דעת רפואיות כמבחן סובייקטיבי של המתאמץ, זאת מחד; מאידך מאמץ לא רגיל אצל הרגיל במאמץ לא רגיל, למאמץ לא רגיל נחשב.
ב. התנאי של הפסקת עבודה על פי סעיף 84(2) עקב הופעת הבקע, פורש בפסיקה גם כשינוי לעבודה קלה יותר במהלך יום העבודה מבלי שהעבודה תופסק.
ג. התנאי הנוסף של סעיף 84(2) לחוק, לעניין קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; פורש למשל ככולל פניה לרופא משפחה לאו דווקא לכירורג, ונבצרות מלקבל טיפול תוך 3 ימים מאז הופעת הבקע - אינה שוללת את ההכרה בו.
ד. מהתנאי שבסעיף 84(3) לחוק לעניין חובת ההודעה על הבקע תוך 72 שעות למוסד או למעביד - התעלמה הפסיקה למעשה לחלוטין".