פסק-דין בתיק ב"ל 16367-12-12

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 9.9.12, אשר דחתה את ערר המערערת. 

2.         הוועדה העניקה למערערת נכות זמנית בגין צרידות בשיעור 20%, ובסיום תקופת הנכות הזמנית, נכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לסעיף ליקוי 71 (1) (ב) (1) לרשימת הליקויים. כמו כן, הפעילה הועדה את תקנה 15 במלואה, כך שהנכות הכוללת שהוענקה למערערת הינה בשיעור של 7.5%. 

3.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת, הסכימה ב"כ המשיב להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שהועדה תתיחס לטענות המערערת כפי שהועלו בכתב הערר מיום 6.5.12 בסעיף 2 בדבר הנכות הזמנית.

4.         הצדדים נותרו חלוקים בנוגע לקביעת הוועדה בנוגע לנושא שיעור הנכות הצמיתה שהוענקה למערערת.

5.         לטענת ב"כ המערערת, הועדה לא התייחסה כדבעי למסמך מאת ד"ר ניב אלכסנדר מיום 24.7.12 (נספחים יב' ויג' לנימוקי הערעור), ולקביעתו כי אם המערערת תחזור לעבודתה הצרידות תחזור. לטענתה, על הועדה היה לתת את הדעת כי הצרידות ממנה סובלת המערערת הינה מחלה כרונית, שחשיפה לגורם הסיכון שלה מחמיר משמעותית את מצבה של המערערת, וכי יש לבחון את חומרת המחלה כהשתקפות לא רק של המצב הקליני שלה במועד הבדיקה, אלא כתוצאה של חזרה לעבודה ולמקור הסיכון. הוועדה לא נימקה מדוע אין מקום להעניק למערערת את סעיף ליקוי 71 (1) (ב) (2) המדבר על צרידות בצורה ניכרת, וזאת בשים לב כי המערערת מאז שנת 2010 מצויה בחופשת מחלה.

6.         לטענת ב"כ המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה בנוגע לקביעת הנכות הצמיתה. הועדה בהתכנסותה השניה ציינה את ממצאי הבדיקה מיום 24.7.12 שנערכה על ידי ד"ר ניב, וקבעה כי נמצאו ממצאים מינימאליים בבדיקה. אין לדרוש מהועדה להתייחס לקביעה כי באם תחזור לעבודה תחזור הצרידות, שכן הועדה קובעת את קביעותיה בהתאם לממצאיה בבדיקה, ואינה צופה פני עתיד.  הוועדה קבעה את הנכות הצמיתה על סמך הבדיקות והמסמכים שעמדו בפניה. ב"כ המשיב טענה כי אף המערערת בבדיקתה בועדה המחוזית של עובדי המדינה ציינה כי מצבה השתפר, וכי היא צרודה במידה קלה מאוד.

דיון והכרעה:

7.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

8.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

                  ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

9.         מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה בשני מועדים בעניינה של המערערת. ביום 8.7.12 התכנסה הועדה לישיבתה הראשונה, ובמסגרתה רשמה את תלונות המערערת. הועדה ציינה בפרק הממצאים:

            "בהיותה בפני הועדה דיברה ללא כל צרידות. אין קושי בהבנה בדיבור, בעיון בתיק מדובר ביבלות במיתרי הקול, כולל גורם של רפלוקס אשר גורם לנפיחות בארטינואידים. לפי בדיקה אנדוסקופיה מ - 7.1.10." 

            בפרק סיכום ומסקנות נרשם:

            "מדובר בצרידות קלה הועדה לצורך סיכום דיון מבקשת תוצאות / פיענוח בדיקת לרינגוסקופיה גמישה עדכנית (עד 3 חודשים) במידה ואין נא לבצע.

            כמו כן פרוטוקול ועדה רפואית של נציבות שירות המדינה / משרד החינוך לעניין כשירותה להמשך עבודה כגננת".

ביום 9.9.12, לאחר שהומצאו לידיה המסמכים אותם דרשה, התכנסה הועדה לישיבתה השניה. הועדה ציינה כי עיינה בבדיקת לרינגוסקופיה מיום 24.7.12 בה הופיעו ממצאים מינימאליים.

10.       בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

            "לאור הממצאים של בדיקת לרינגוסקופיה אשר הראתה ממצאים קלים ביותר ובנוסף בעיון בפרוטוקול ועדה רפואית ממשרד החינוך מ - 27.3.12 שם נרשם כי סובלת מצרידות קלה ולכן על פי התרשמות הועדה, הועדה דוחה את הערר ומשאירה על פניו את החלטת הועדה מדרג ראשון נכות זמנית בשיעור 20% מ- 1.1.10 עד 15.4.12 ולאחר מכן נכות לצמיתות בשיעור 5% על פי סעיף 71 (1) (ב) (1) שכן מדובר בצרידות קלה בלבד.