1. תביעת התובעת לקבלת גימלה לשמירת הריון, לתקופה מ-29.3.09 ועד 25.6.09, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מ-10.5.09, בנימוק, כי מהמסמכים שהגישה לא עולה שיש הצדקה כלשהי לקבלת הגימלה.
כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.
2. בכתב התביעה טוענת התובעת, כי מצבה הרפואי והמלצת הרופאים שטיפלו בה, בהיותה בהיריון, הצדיקו כי תינתן לה גימלה לשמירת היריון.
לטענת התובעת, אי היותה בשמירת היריון היה מסכן את חייה ואת חיי העובר.
התובעת בכתב התביעה טענה, כי היא זכאית לגימלה החל מתאריך 7.4.09 עבור החודשים
4/09 ועד 7/09, מועד בו ילדה את בנה.
הנתבע בכתב ההגנה חזר על הנימוק במכתב הדחייה, ואף ציין, כי התקופה לגביה הגישה התובעת תביעה לקבלת גימלה לשמירת היריון היתה מיום 29.3.09 ועד 25.6.09.
3. הנתבע הגיש הצעתו לעובדות מוסכמות וכן הודיע, כי הוא מסכים שבית-הדין ימנה מומחה יועץ רפואי מטעמו, אשר יקבע, האם היעדרותה של התובעת מעבודתה, בתקופת ההיריון, התחייבה בשל מצב רפואי שנבע מההיריון, ואשר סיכן את האישה או את עוברה.
במעמד הדיון מתאריך 7.7.10, הודיע ב"כ התובעת, כי הוא מסכים לתשתית העובדתית, כפי שפורטה בסעיפים 1-5 להודעה וכן, לסעיפים 8-9 להודעה של הנתבע וכן הודיע ב"כ התובעת, כי הוא מסכים שימונה מומחה יועץ רפואי תוך שהוא מבקש, כי אותו חלק בהצעת העובדות המבוסס על טענות הנתבע לא יועבר למומחה.
4. לאור הסכמת הצדדים, ניתנה על-ידינו החלטה, ב-21.11.10, המורה על מינויו של פרופ' ישראל גולדשטיין, מומחה בגניקולוגיה ובילדות, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית-הדין.
בתשתית העובדתית שהועברה למומחה צוין, כי התובעת ילידת 7.11.70, עבדה בתקופה הרלבנטית במועצה המקומית שיבלי (המדובר בעבודה במתנ"ס).
כמו כן, צוין בתשתית העובדתית, כי לתובעת אישור רפואי מד"ר לאוניד גרמן, המאשר לה הפסקת עבודה לצורך שמירת היריון מ-29.3.09 ועד 25.6.09.
התובעת ילדה את בנה בתאריך 1.7.09.
למרות אישור ד"ר גרמן, התובעת עבדה בפועל במועצה המקומית עד 6.4.09.
כמו כן, ציינו, כי פניה בכתב של רופא המוסד לביטוח לאומי לד"ר לאוניד גרמן, פנייה מ- 07/05/09, על מנת שישיב על שאלון שעניינן הצדקה לאישור שמירת ההיריון, לא נענו ע"י ד"ר גרמן.
רק בתאריך 10.12.09, בעקבות פניית התובעת, התייחס ד"ר גרמן למצבה של התובעת, תוך ניסיון להסביר מדוע סבר כי יש לאשר לה שמירת היריון. ד"ר גרמן, לא הסביר, האם עובדתית התובעת סבלה מיתר לחץ ריאתי, אם לאו, אלא, רק הפנה לכך, שבסיטואציה כזו של יתר לחץ דם ריאתי, קיימת עקרונית סכנה.
ד"ר גרמן ציין, כי התובעת הייתה מאושפזת, במהלך חודש 5/09, פעמיים, וכי נבדקה ע"י קרדיולוג בעת אשפוזים אלה, אולם, לא ציין, האם הייתה בעיה כלשהי במהלך הבדיקות.
5. פרופ' גולדשטיין התבקש להשיב על השאלה - האם היעדרות התובעת מעבודתה בתקופה מ-7.4.09 (המועד בו הפסיקה לעבוד בפועל במועצה המקומית שיבלי), ועד 25.6.09, התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן אותה ואת עוברה.
השאלה שהופנה לפרופ' גולדשטיין מבוססת על הגדרת "שמירת היריון" בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן:
החוק).