1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, עקב דחיית תביעתו לתשלום דמי אבטלה.
2. תביעת התובע לקבלת דמי אבטלה נדחתה על ידי הנתבע, בנימוק, כי בתקופה הרלוונטית בה טען התובע כי הוא זכאי לדמי אבטלה, הוא לא היה "מובטל", וכי לא נותקו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעסיקו.
3. התובע יליד 1957, עבד בעבודות גינון ואחזקה החל מחודש 9/06 עד 3/07 אצל בן אחותו - קדח היית'ם, שהוא גם חתנו (נשוי לבתו אנג'אם, ראה: נ/4 בעמ' 2 שורה 6 , וגם עמ' 1 לפ'). לאחר מכן בחודש 4/07 ועד 30/9/07, עבר לעבוד בחברת א.ק.גינון בע"מ (להלן-החברה) השייכת למר קדח היית'ם חתנו.
4. לגרסת התובע, ביום 30.9.07-הוא פוטר מהחברה, ביחד עם כל יתר העובדים אשר הועסקו באתר העבודה באור עקיבא (העתק מכתב הפיטורים צורף לתיק) .
5. הנתבע טוען כי על פי דו"ח החקירה של חוקר מטעמו, עולה כי התובע המשיך לעבוד אצל חתנו גם לאחר חודש 9/07, ולא היה בגדר "מובטל", לפיכך הוא אינו זכאי לדמי אבטלה.
6. לטענת התובע, ההבדל בין התקופה בה התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין חתנו (שהוא גם אחיינו), לבין התקופה בה נרשם כמובטל, הינה, שקודם לכן הוא עבד מדי יום במהלך כל השבוע בשעות קבועות,במשרה מלאה, בעוד שלאחר מכן, כאשר היה מובטל, רק סייע לחתנו בהסעת עובדים ברכבו הפרטי, פעם אחת בשבוע, ולכל היותר עמד לרשותו במשך שעתיים וחצי בלבד, ולא קיבל שכר תמורת העזרה שנתן לחתנו,שהייתה בגדר "עזרה משפחתית"
דיון והכרעה
7. סעיף 163(א) לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק"), מגדיר מיהו
"מובטל" לצורך קבלת דמי אבטלה, והוא קובע:
"רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור".
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],התשכ"ח-1968 קובע מיהו עובד:
עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של ע
ובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד".
"בן-משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
8. כאמור, השאלה שבמחלוקת היא, האם היה התובע "מובטל" כדרישת סעיף 163(א) לחוק וזכאי,בשל כך, לדמי אבטלה, החל מחודש 10/2007.
9. בעב"ל 20105/96
אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לו 603, 616), נפסק להלכה מפי כבוד הנשיא אדלר (כתוארו אז), כי: במשפט הביטחון הסוציאלי,כאשר צדדים טוענים ליחסי עובד מעביד,כאשר יש קרבה משפחתית ביניהם, על בית הדין לבחון בהקפדה יתרה, את טיב היחסים שנוצרו, האם מדובר במערכת יחסים של עזרה משפחתית,או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר של עובד מעביד. במקרה כזה, על בית הדין לתת דעתו, בין היתר למסגרת שעות העבודה,וגובה השכר ששולם עבור ביצוע העבודה ופרמטרים נוספים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. נטלההוכחה כי היחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם . ובמקרה דנן, בהתחשב ביחסי הקרבה המשפחתית בין התובע למעסיקו, גם אם אינה מגיעה להגדרת "בן משפחה", יש לבחון את היחסים בקפידת יתר. כפי שקבע בית הדין הארצי:
"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0
המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31).
נ
עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.
ב
נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".
10. ביום 3.2.08, סיפר התובע לחוקר מטעם הנתבע (נ/4),כי הוא עבד אצל חתנו בעבודות גינון תקופה של כשנה וחודשיים במשרה מלאה,בתפקיד ראש קבוצה של עובדי גינון באור עקיבא. התובע היה מגיע לעבודה עם רכב צמוד שקיבל מהחברה והיה אחראי על הסעת יתר העובדים לאור עקיבא. את שכרו קיבל התובע בהמחאות, ולעיתים היה מקבל מפרעה במזומן על חשבון משכורת . לדבריו החל מיום 1.10.07 הוא אינו עובד עקב פיטוריו.
11. בעקבות מידע שהגיע לנתבע, לפיו התובע נראה עובד במרכז המזון בירכא, בזמן שהוא רשום כ"מובטל" בלשכת התעסוקה, הוא הוזמן לחקירה במשרדי הנתבע, וכמו כן הוזמן לחקירה גם חתנו שהיה גם מעסיקו מר הייסאם קדאח. במסגרת חקירה שנערכה לתובע ביום
3.9.08(נ/3), טען התובע כי לא עבד בתקופת היותו "מובטל", גם לא במרכז המזון בירכא.