פסק-דין בתיק ב"ל 12614-03-12

1.         לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) מיום 5/1/12, אשר קבעה כי אין קשר סיבתי בין בעיית האכלזיה לבין האירוע (פיגוע פעולת איבה) מיום 7/4/11.

2.         טענות המערער בתמצית:

א.        לטענת המערער לא היה מיוצג במהלך הדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים ולא הוסבר לו כלל משמעות ערעור המוסד לביטוח לאומי ובכל טענותיו בפני הוועדה לא התייחס כלל לעניין האכלזיה, ועל כן יש להביא עניינו מחדש בפני הוועדה.

ב.         טעתה הוועדה בישיבתה מיום 5/1/12, כאשר בהרכב הוועדה לא ישב גסטרואנטרולוג, אשר הפגיעה הנטענת הינה בתחום מומחיותו.

ג.         הוועדה לא יצאה חובת ידי ההנמקה כמתחייב לצורך קבלת האבחנה הסופית ובכך נכשלה טעות משפטית.

ד.         תמוהה החלטת הוועדה,  המציינת מחד כי המהמסכים הרפואיים של הגסטרואנטרולוג לא ניתן להגיע לאבחנה סופית, ומאידך קובעת כי לא קיים קשר סיבתי.

ה.        אין כל התייחסות לעובדה כי קודם לתאונה לא הייתה למערער כל בעיה ומגבלה בתחום האכלזיה שאובחנה מיד ובסמוך לתאונה, טרם הושלם הבירור בעניין זה והנכות שנקבעה בדרג ראשון היא נכות זמנית, לפיכך בשלב זה לא היה כל צורך לדון בערעור המוסד וגם בעניין זה טעתה הוועדה הרפואית לעררים.

3.         טענות המשיב בתמצית:

א.        לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

ב.         לא הייתה כל חוות דעת של מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה, ולכן אין מקום כי בית הדין יתערב בהרכב הוועדה שעה שלא עמדה בפניה כל חוות דעת מומחה בתחום מסוים.

ג.         בפני הוועדה עמד מכתב כללי של ד"ר אידלמן מיום 13/9/11 בו ציינה בהקשר לתלונות המערער כי "...אופי הדיספגיה היא של בעיה תיפקודית. נתחיל בירור על ידי שיקוף ושט, בשאלה של אכלזיה. אינו מעוניין במנומטריה בשלב זה. יוזמן לקולונוסקופיה ביקורת 2014..."

            בפני הוועדה עמדה חוות דעת של ד"ר מנוסקי - כירורג, אשר התייחס למכתב הנ"ל של ד"ר אידלמן וציין כי ממכתב זה עולה כי טרם סיים הבירור.

            משלא קיימת כל חוות דעת שהונחה בפני הוועדה, אין מקום להשיב עניינו של המערער לוועדה כיוון שאין לה מסמך רפואי שהיה עליה ליתן דעתה אליו.

ד.         הוועדה אינה חייבת לכלול מומחה בכל תחום צר וספציפי ומשהרכב הוועדה כלל מומחה כירורג - אין כל פגם בהרכב הוועדה.

ה.        הוועדה מילאה אחר חובת ההנמקה כאשר הסבירה עמדתה וקבעה חד משמעית שאין קשר סיבתי מוכח.

דיון והכרעה

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213).

5.         הוועדה התכנסה בישיבתה מיום 5/1/12, עיינה בכתב הערר שהגיש המל"ל וכן שמעה את תלונות המערער. בממצאיה ציינה הוועדה, בין היתר, כי בצילום ושט מיום 28/9/11, מבנה הושט התחתון מתאים להתחלה של אכלזיה, בסוף הבדיקה הושט התרחב. עוד ציינה הוועדה כי בבדיקה אחרונה של גסטרואנטרולוג מיום 6/12/11 כתוב: "התרשמתי שאופי הדיספגיה היא של בעיה תיפקודית. בשקוף ושט חשד לאכלזיה. לא מעוניין במנומטריה בשלב זה".

6.         בסיכום מסקנותיה מציינת הוועדה כי לדעתה הגסטרואנטרולוג לא הגיע לאבחנה סופית, כאשר לדעתו קיים חשד לאכלזיה וגם צילום הרנטגן מעלה חשד זה, אך כעבור זמן ההיצרות נפתחת. לדעת הוועדה, אכלזיה היא דבר שמתפתח עם הזמן אך אינו קשור לטראומה ידועה וודאי לא חיצונית ולכן הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי אין קשר מוכח בין בעיה זו ובין חבלה חיצונית, ולפיכך קיבלה הוועדה את ערר המל"ל.