פסק-דין בתיק ב"ל 11927-09

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, ובה הצהירה כי בעלה אינו עובד, וכי אין בבעלותה רכב. בהתבסס על מידע זה אושרה תביעתה, ושולמה לה הגמלה. ממצאי חקירה שערך הנתבע העלו כי התובעת העלימה מידע הרלבנטי לזכאותה לקבלת הגמלה. ולפיכך נשללה זכאותה לתשלום הגמלה על פי הוראות סעיפים 9(א) ו-20 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה או החוק).

2.         ואלו העובדות הרלבנטיות לעניין, בתמצית:

א.         התובעת הגישה שתי תביעות לגמלת הבטחת הכנסה, התביעה מושא הליך זה הוגשה ביום 16.11.08 (נ/1). התביעה אושרה, אולם נדחתה לאחר מכן, ביום 1.07.09 (נ/4), מן הטעמים המפורטים לעיל.

ב.         לבעלה של התובעת הכנסות מעבודה בחקלאות ומעבודה במאפייה.

ג.          התובעת משתמשת ברכב הרשום על שם בן-דודה והמצוי בבעלותו (רשימת מוסכמות, פרוטוקול מיום 14.06.10).

ד.         בשל תשלום הגמלה, אשר נעשה לטענת הנתבע שלא כדין, נוצר לתובעת חוב בסך של 15,812, המנוכה מקצבת הילדים שהיא מקבלת .

3.         התובעת טוענת כי העלימה מידע שכן חששה כי זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה תופסק, כי מדובר בהעלמת מידע שאינו מהותי ואינו משפיע על זכאותה לגמלה, וכי אין זה ראוי לשלול את זכאותה בשל כך. מוסיפה התובעת כי השימוש שעשתה ברכב אינו שולל את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה על פי הוראות לסעיף 9א(ג)(6) לחוק.

4.         הנתבע טוען מנגד כי התובעת העלימה במתכוון מידע בנוגע לשימוש ברכב ולהכנסותיו של בעלה, לשם קבלת כספים שלא כדין. הנתבע מוסיף עוד כי בהעלמת המידע כאמור, פעלה התובעת בניגוד לחובת תום הלב המוטלת עליה, והפרה את חובתה לגלות את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינה, ומשכך בדין נדחתה גמלתה להבטחת הכנסה. ממילא, די בכך שלתובעת רכב המצוי בשימושה כדי לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה.

5.         חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה) הינו חוק סוציאלי שנועד להבטיח הכנסה מינימאלית למי שאין לו הכנסה, ואין בכוחו להשתכר למחייתו מטעמים שאינם תלויים בו. מדובר בהכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים ולשם שמירה על כבוד המבוטח כבן אנוש. כפועל יוצא ממטרותיו של חוק הבטחת הכנסה, מטיל סעיף 20 שבו על מקבל הגמלה חובה למסור למוסד מידע מלא על מצבו. על מקבל הגמלה למסור מידע - אף ביוזמתו - על כל שינוי במצבו המשפחתי ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה ועל שיעורה. זכותו של מבוטח לגמלה מבוססת על מצבו הכלכלי, ועל להודיע למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי במצבו הכלכלי הבסיסי היכול להשפיע על היקף זכאותו לגמלה. כמו כן על מקבל הגמלה מוטלת החובה לנהוג בתום לב ובהגינות (עב"ל (ארצי) 157/07 פירוגובסקי נ' המל"ל, סעיפים 7-9 לפסק דינו של השופט שמואל צור, ניתן ביום 28.07.08; וההפניות שם).

וזו לשון סעיפים 19-20 לחוק הבטחת הכנסה:

"19. (א) לצורך קביעת הזכאות לגמלה או המשך תשלומה, חייב התובע גמלה או המקבל גמלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -

     (1)    למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;

...

(ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גמלה או להחליט על אי- מתן הגמלה....

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ב מס' 1831מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)

הוספת סעיף 19(ג)

מיום 11.4.2005