אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9943/01

פסק-דין בתיק א 9943/01

תאריך פרסום : 15/11/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9943-01
08/07/2007
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
עזרא יעקב
עו"ד ברבארה אשרף
הנתבע:
1. הולנדר בנאי בע"מ-חברה הנדסית לעבודות
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד אלמאדי מאהר
פסק-דין

1.         קבלן עצמאי מתקין מזגנים, עולה על סולם לצרכי עבודתו, ועקב התרופפות יחידת המזגן או משקלו הוא מאבד שיווי משקל ונופל מהסולם ונפגע האם יש אחריות למזמין כלפיו? זו השאלה בתיק זה שלפניי.

2.         התובע, יליד 05.05.54, הגיש תביעה זו כנגד הנתבעות לפיצויים לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") בגין תאונה שאירעה ביום 25.02.96, באתר בנייה (להלן: "האתר") עת ביצע, על פי הזמנת הנתבעת 1, התקנת יחידות מיזוג אוויר מרכזיות. לטענת התובע אירעה התאונה כאשר הוא הרים יחידת מיזוג אוויר ועלה עמה על סולם שסופק לו על ידי נתבעת 1, לצורך התקנתה וחיבורה של היחידה בתקרה. לטענתו, תוך כדי ביצוע ההתקנה, כאשר יחידת מיזוג האוויר מוחזקת על ידו, השתחררה היחידה ונפלה עליו. עקב כך נפל התובע מגובה הסולם על הרצפה ונגרמו לו נזקי גוף (להלן: "התאונה").

3.         הנתבעות כפרו הן בנסיבות אירוע התאונה כנטען על ידי התובע וכן כפרו באחריותן לאירועה. כמו כן, חלוקים הצדדים באשר להיקף הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

4.         תחילה אציין כי עפ"י החלטת ביהמ"ש מיום 5.2.07 היה על הצדדים לשחזר ולהכניס לתיק את תיק המוצגים המקורי, שמשום מה לא נמצא בתיק וזאת לפני הגשת סיכומיהם. החלטה זו לא מולאה כלשונה והצדדים בחרו לצרף לסיכומיהם מסמכים שנחזים להיות העתק ממוצגים שהוגשו במהלך הדיון. לאחר שהוגשו הסיכומים הובא התיק בפני ועת ליתן פסק דין במחלוקות שבין הצדדים.

5.         עובדות המקרה; מחומר הראיות עולה כי התובע שהינו טכנאי מיזוג אוויר שימש במקרה שלפני כמתקין יחידות מזוג אוויר, כקבלן עצמאי. לגירסתו הוא הגיע לאתר לבצע עבודות התקנה של יחידות מיזוג אוויר ביחידות הדיור. הוא הרים יחידת מיזוג אוויר ועלה עמה על סולם שסופק לו על ידי נתבעת 1, לצורך התקנתה וחיבורה של היחידה בתקרה. לטענתו, תוך כדי ביצוע ההתקנה, כאשר יחידת מיזוג האוויר מוחזקת על ידו, השתחררה היחידה ונפלה עליו. עקב כך נפל התובע מגובה הסולם על הרצפה. מיד לאחר התאונה הגיע לטענתו למקום מר אלי כהן וראה את התובע על הרצפה כאשר הוא סובל מכאבים (ראה עמ' 29 לפרוטוקול הישיבה מיום 5.2.07). טענה זו חוזקה ע"י מר כהן.

הנתבעות כאמור טענו כי התאונה לא התרחשה באופן המתואר ע"י התובע. לטענתן יש סתירות רבות בין גרסאותיו. לדידן התאונה כלל לא התרחשה וכאביו של התובע הם הדים לבעיותיו הרפואיות מהעבר.

שקלתי טענות הצדדים לעניין הגירסה האמורה. אכן ישנן אי התאמות מסויימות בין הגרסה אותה מסר ב"כ הקודם של התובע במכתב מיום 15.10.97 (נ/1), בין גרסת התובע לחוקר ובין גרסתו כפי שעולה מכתב  התביעה. עם זאת יש לציין כי הגרסה אשר עולה מכתב התביעה, הגרסה אשר עליה חזר התובע בתצהירו ובעדותו בבית המשפט (ראה מעמ' 12 לפרוטוקול הישיבה מיום 21.1.07), היא הגרסה אשר ניתנה ישירות מפיו של התובע ולא נכתבה ע"י צד נוסף. גרסה זו, מפיו של התובע בצורה הישירה ביותר, והיא חופפת ומתאימה לשאר הראיות ולכן יש בכוונתי לקבלה. יתרה מזאת, אף אם ישנם אי דיוקים, ובין אם יחידת מיזוג האוויר הייתה כבר מותקנת והשתחררה על התובע בהיותו עומד על הסולם, שסופק לו ע"י הנתבעת 1, ובין אם התובע עלה על הסולם עם היחידה בידיו, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי לעניין שאלת האחריות.

כידוע, במשפט האזרחי שולט הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא). על התובע להוכיח את עילת תביעתו על כל מרכביה העובדתיים. במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו, את דיותן והמשקל שיש להעניק להן ומגיע למסקנה כי גרסה אחת סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. על התובע להוכיח את תביעתו בחמישים ואחד אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי חובתו (ד"ר נ. קנת ועו"ד ח. קנת, נטל ההוכחה והחזקות במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי [הוצאת בורסי, התשס"ב- 2002] עמ' 49). לאחר שעיינתי בתיק ובחנתי את המסמכים השונים, ואת עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי התובע עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת גרסתו העובדתית,לקרות התאונה.

6.         שאלת האחריות; כעת יש לבחון את השאלה האם יש אחריות כל שהיא לנתבעות לתאונה שהתרחשה בנסיבות הנ"ל? סבורני כי בנסיבות המקרה שלפניי יש להשיב על כך בשלילה. להלן אנמק מסקנתי זו.

התובע העיד על עצמו כטכנאי מערכות מיזוג ותיק שעובד שנים במקצוע זה. לגירסתו הוא זה שסידר לעצמו את "משטח" העבודה ועלה על הסולם עם יחידת מיזוג אוויר בידו.

התובע מייחס לנתבעות את האחריות לתאונה וזאת על פי עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. כידוע, על מנת לקבוע האם התקיימו יסודות עוולת הרשלנות יש לבחון האם התקיימו במקרה זה יסודות העוולה. השאלה היא האם במקרה זה קיימת מצד הנתבעות כלפי התובע  חובת זהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית), שאלה נוספת היא האם היתה הפרה של חובת הזהירות והשאלה האחרונה היא האם קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק. לא יכולה להיות מחלוקת כי אדם המוזמן למקרקעין, קיימת כלפיו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. אולם יש לבחון האם הופרה חובה זו.

7.                     הכלל הוא כי המזמין אינו אחראי לנזק של קבלן עצמאי. לכלל זה ישנם חריגים בהן ניתן להטיל אחריות על המזמין, מה שידוע כאחריות אישית. כך למשל כאשר המזמין התרשל בבחירת הקבלן העצמאי. כך במקרה שהמזמין התערב בעבודתו של הקבלן באופן שגרם לפגיעה או לנזק, או שהוא הרשה או אשרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק ומקרים אחרים בהם אחראי המזמין מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו נמסר לקבלן עצמאי.

במקרה שלפניי, התובע איננו עובד של הנתבעות והן אינן אחראיות לשיטות העבודה שלו ולכללי הזהירות שהוא כ"קבלן עצמאי" חייב לנקוט על מנת להימנע מתאונות בכלל ומהתאונה נשוא הדיון בפרט. התובע שטיפס על הסולם בעצמו, חייב לצפות אפשרות כי בגין נפילת יחידת המיזוג עליו, או עקב הרמתה, הוא עשוי ליפול ולסבול מנזק גוף. מה היה עליו לעשות? יתכן והיה עליו להגיע למקום עם עוזר ולנהוג באופן שימנע את אירוע התאונה. אמנם התובע טען כי נתבעת 1 סיפקה לו עוזרים בהתאם לצורך העבודה, אולם ביום התאונה לא נכחו עוזרים מטעם נתבעת 1, והתובע המשיך בעבודתו למרות זאת. בהקשר זה אציין כאן, כי התובע לא שכנעני כי  נתבעת 1 התחייבה לספק לו עוזרים או כי היה סיכום כלשהו בעניין עם נתבעת 1 (ראה עדותו של מר חיים הולנדר בעמ' 33 - 34 לפרוטוקול הדיון מיום 05.02.07).

כאשר מדובר בקבלן עצמאי, שהאחריות לשיטת העבודה היא עליו, יש לאבחנו מעשרות המקרים, אשר נדונו בפסיקה שלפיהם נפלו עובדים מסולם מסיבה כזו או אחרת, שכן במקרים אלה מדובר היה ביחסי עובד ומעביד וכידוע הכלל הוא כי קיימת חובה רחבה למעביד לדאוג למשטח עבודה בטוח ולכלי עבודה בטוחים, לדאוג לשיטת עבודה בטוחה ואף לפקח עליה (ראו למשל;ת.א (חיפה) 770/99מוחמד סלימאן אחמד חאדר נ' אבי דדון ואח' פס"ד של השופט י' עמית, מיום 26.10.05 והאסמכתאות שם).

בסיכום, מעצם היותו ש התובע קבלן עצמאי האחראי לעצמו ולשיטות עבודתו, לרבות קיומו של משטח עבודה בטוח, האחריות לתאונה רובצת לפתחו.

8.         התלבטתי בשאלה האם לפניי מקרה חריג מהכלל לפיו הנתבעת 1 כיזמית תחשב במקרה זה כיוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה ועל כן כמי שמבצע את הבנייה. ועל כן אינה יכולה להתנער לחלוטין מכל אחריות לתאונה.

ככלל, ייחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה בתור מבצע הבנייה. אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי, וזה עוסק בביצוע פעולות הבנייה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבנייה, והחובות המוטלות בתקנות על "מבצע הבניה", מוטלות עליו - על הקבלן הראשי (ראה ע"א 655/80 - מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו . פ"ד לו(2), 592 ,עמ' 600- 601 וכן ראה ע"א 600/86, 611/86, 612/86, 613/86, 857/86, זלמן עמיר ואח' נגד יצחק קונפינו ואח', פ"ד מ"ו  (3) 233, ע"מ 247).  כדי שהקבלן הראשי ייחשב למבצע הבנייה, אין הוא חייב לבצע בפועל, בעצמו או בידי פועליו פעולות בניה, אלא שיהיה "עוסק בביצוע עבודות בניה" (מ. גולדברג, דיני בטיחות בעבודה, מהדורה שתיים עשרה, יולי 2002 הוצאת סדן, ע"מ 349).  לכאורה קיימת סתירה הגיונית בין הטלת האחריות על קבלן ראשי למעשיו של קבלן המשנה עצמו, לבין דיני הרשלנות המאפשרים כאמור, העברת האחריות עפ"י הסכם לקבלן עצמאי, ברם, אחרי הכל, דווקא מבצע הבניה כולה, כלומר הקבלן הראשי, הוא המחזיק במקום, ועל כן אחראי לכך שלא יהיה מסוכן לנמצאים או עובדים בו. מי כמוהו, היכול לשלוט על כל המתהווה במקום הנתון לשליטתו?  הוא שיכול להרחיק אנשים שאינם מתאימים לתפקידם, לבחור לו קבלני משנה ראויים לתפקידם ולקבוע בתנאי ההסכם, שיוכל לסלקם אם לא יפעלו בהתאם לדרישותיו (ראה ת"א (חיפה) 662/98 - פאדי טלאל מחאמיד נ' עבד אלהאדי פריד מחאמיד ואח' . תק-מח 2004(3), 1342 ,עמ' 1348. וכן ראה תא"ז י-ם 230/56 עזבון המנוח יהודה כהן נ' ארוין (יצחק) אנגל ואח', פ"מ כג 128).

אומנם, נתבעת 1, כמבצעת הבנייה, שכן לא נטען על ידה כי העסיקה קבלן ראשי, אינה יכולה להשתחרר מאחריותה על-פי פקודת הבטיחות על-ידי העסקתו של קבלן משנה אחד או מספר קבלני משנה. על-פי הוראות החוק, האחריות היא על המבצע, ונתבעת 1 היא המבצעת. בהיות נתבעת 1 מבצעת ויזמית כאחד, האחריות מוטלת עליה. העסקתו של התובע כקבלן משנה עצמאי, וכן העסקת מנהל עבודה, אין בה כדי לשחרר את נתבעת 1 מאחריות, שכן תקנה 6(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 קובעת במפורש כי אפילו עוסק בביצוע פעולות בנייה קבלן משנה, "יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה" . רק אם קבלן המשנה קיים את הוראות התקנות ניתן לראות בכך קיום על-ידי המבצע - הקבלן הראשי (ראה ע"פ 701/78 - חברה מבנה תעשיה בע"מ נ' מדינת ישראל . פ"ד לד(2), 136 ,עמ' 139-140). אולם השאלה הנשאלת היא מה תוכנה של אחריות זו?

9.         בבסיסה של תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח- 1988 מונחות שתי תכליות עיקריות. התכלית המרכזית היא תכלית של בטיחות. תקנה 6 נועדה, בראש ובראשונה, לתרום לצמצום הסיכונים הבטיחותיים הנובעים ממלאכת הבנייה. הטלת האחריות למילוין של הוראות הבטיחות על גורם אחד ויחיד מקטינה את החשש ליצירת סכנות בטיחותיות כתוצאה מחוסר תיאום בין פעולות הבנייה וגזרות הבנייה השונות. אכן, סיכון בטיחותי שנוצר בגזרה אחת עלול ליצור סיכון בטיחותי גם בגזרה אחרת. לפיכך, ישנה חשיבות רבה להימצאותו של גורם אחד שיהיה אחראי, בכל גזרות הבנייה, לקיומן של הוראות הבטיחות. זאת ועוד, פיצולה של עבודת הבנייה לגזרות שונות, תוך הצמדתו של אחראי שונה לכל גזרה, עלול ליצור מצב בו אין אדם הנושא באחריות, או מצב בו שניים או יותר מטילים את האחריות זה על כתפיו של זה (ראה: ע"א 3805/01 דואני נ' מלחי ואח', תקדין-עליון 2003(2) 872 עמ' 875 וכן ע"פ (ירושלים) 8508/04 - אפרים הניג נ' מדינת ישראל . תק-מח 2004(4), 7322 ,עמ' 7325).  נתבעת 1 בכובעה כיזמית הפרויקט דאגה לפיקוח ע"י מנהל עבודה בשם אחמד מנע (ראה ע"מ 33 לפרוטוקול הדיון מיום 5.2.07).  חלק מתפקידי המפקח המועסק ע"י נתבעת 1 הוא לפקח על ביצוע העבודות ולתאם בין קבלני המשנה השונים. חברה הבונה באמצעות קבלני משנה, אמורה לתאם בין כל העובדים ומוטלת עליה חובת "פיקוח עליון". האחריות לביצוע המוטל בתקנות הבטיחות היא על הבעלים של הנכס ועל המבצע, קרי, הנתבעת 1 (ראה: ת.א (ת"א) 2268/91 מרסל אלמליח ואח' נ' מרום השרון בע"מ ואח' (לא פורסם), וכן ראה ת.א (ת"א) 1760/94 מנשה יהודה נ' בינימין זיגדון (לא פורסם)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ