אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 987/98

פסק-דין בתיק א 987/98

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
987-98
02/01/2005
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל
2. שושנה אלבז

עו"ד ע' חרל"פ ואח'
הנתבע:
1. מעוז חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד ישראלי לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד י' דביר ואח'
פסק-דין

1.       המנוח אלי אלבז ז"ל, נולד בתאריך 1.4.52 ועבד כמדריך חקלאי מטעם חברת "נטפים" באשחבאד שבמדינת טורקמניסטאן. בתאריך 6.4.96, בעת ששהה בישראל בחופשת מולדת, היה המנוח מעורב בתאונת דרכים, כמשמעות הדבר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - " חוק הפלת"ד"), כתוצאה ממנה נפגע קשה ביותר.

          מיד לאחר התאונה הובהל אלי למרכז הרפואי ע"ש ד"ר שיבא בתל השומר, ובתאריך 20.5.96 הועבר לבית החולים לוינשטיין ברעננה. כיון שמצבו לא השתפר, הועבר אלי בתאריך 9.3.97 למוסד בשם "עד 120" בראשון לציון, שם שהה עד לפטירתו בתאריך 30.7.03.

          מאז התאונה ועד לפטירתו אלי היה מחוסר הכרה והיה שרוי במצב של "קומה", ונכותו הייתה 100%.

2.       בתביעה שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעים יחויבו לפצותם עבור הנזקים שנגרמו להם בעקבות התאונה.

3.       אלי, רעייתו שושנה וילדיהם, התגוררו במושב סגולה, וניהלו משק חקלאי. מהראיות שהובאו לפני עולה, כי אלי ושושנה היו חקלאים חרוצים ומצליחים והמשק היה רווחי. על כן, בתאריך 15.1.89, לאחר שמשקים רבים נקלעו לקשיים כספיים, הקימו אלי ושושנה חברה בשם אלי ושושנה גידולים חקלאיים בע"מ (להלן - " החברה"), והמשק נוהל תחת כנפיה של חברה. הקמת החברה נועדה ליצור הפרדה בין המשק החקלאי וחברותם של אלי ושושנה באגודה השיתופית, ולמנוע מצב בו נושי האגודה יפעלו כנגד המשק החקלאי שבבעלותם.

4.       אלי ושושנה עבדו בעיקר עם חברת הזרע, ובמשק שלהם טיפחו זרעים וזני ירקות חדשים עבור חברת "הזרע". על פי הראיות שלפני, חברת הזרע בחרה במשק זה כחממה לטיפוח זרעיה משום הצלחתם של אלי ושושנה וטיב הזרעים שהפיקו. על כך אף העיד המדריך החקלאי שליווה את אלי ושושנה, מר משה איטח, כי המשק של אלי ושושנה "היה משק שהיו עולים אליו לרגל כדי לראות את הזנים החדשים ואת הרמה שלהם ואת איכות המוצר ובנושא הירקות אלי היה אחד המובילים בענף" (עמ' 49 שורה 32 לפרוטוקול).

          עם זאת, הדו"חות הכספיים של המשק הצביעו על הפסד, דבר העומד לכאורה בסתירה לראיות בדבר הצלחתו של המשק.

5.       לטענת ב"כ התובעים, המשק הצליח ואלי ושושנה הוציאו ממנו את פרנסתם בכבוד, והדו"חות הכספיים הציגו הפסדים מטעמים של תכנון מס, ולעומתו טוען ב"כ הנתבעת כי המשק היה משק מפסיד, והדו"חות הכספיים מציגים את מצבו האמיתי.

          אציין, כי מהדו"חות הכספיים שהוגשו עולה, כי אלי ושושנה העמיסו את הוצאותיהם הפרטיות על החברה, דבר אשר הגדיל את ההוצאות שנרשמו לחובת החברה וממילא הקטין את רווחיה (וראה סעיף 7 לתצהיר עדותה הראשית של שושנה וכן עדותה בעמ' 21 לפרוטוקול). זאת ועוד, החלטתו של אלי לצאת בשליחות למדינת רחוקה כטורקמניסטאן, כמדריך חקלאי מטעם "נטפים" מלמדת, כי העבודה שהוצעה לו במסגרת חברה זו השתלמה לו יותר מאשר עבודתו במשק החקלאי, שהרי אין זה מתקבל על הדעת שאלי היה עוזב את משפחתו, וחי לבדו במדינה רחוקה בגעגועים רבים למשפחתו (כעולה מהמכתבים ששלח לרעייתו וילדיו - מוצג ת/2) אלמלא היה הדבר משתלם לו מהבחינה הכספית. הדעת נותנת, שהעבודה בחו"ל במסגרת "נטפים" השתלמה לו יותר, וניתן אף לומר הרבה יותר, עד כדי כך שהיה מוכן לשאת במחיר שהדבר היה כרוך בו מבחינתו, והוא חיים במדינה רחוקה בגעגועים עזים למשפחתו בארץ.

          עם זאת, שוכנעתי, כי גם במהלך תקופת שהותו של אלי בטורקמניסטאן, עמד אלי בקשר שוטף עם שושנה, והעביר לה הוראות והנחיות שונות ביחס לניהול המשק ("היה לנו קשר שוטף בפקס והטלפון כך שאת הייעוץ שלו ועזרתו קיבלתי באופן רציף" - עדות שושנה בעמ' 16 לפרוטוקול, שורה 29).

6.       חוזה העבודה של אלי עם חברת "נטפים" נחתם בתאריך 7.8.95, ותקופת החוזה נקצבה ל- 240 ימים, היינו, 8 חודשים. עם זאת, מנהלי "נטפים" הביעו שביעות רצון מאופן עבודתו של אלי ותפקודו, ואין לי ספק כי החוזה היה מוארך לתקופות נוספות.

          במסגרת עבודתו בחברת "נטפים" שולם לאלי שכר בסכום של 4,000 דולר נטו לחודש. למעשה שכרו של אלי נקבע לסכום של 1,750 דולר, וסכום זה שולם לחברה כנגד חשבונית מס שהחברה הוציאה ל"נטפים". בנוסף לסכום זה קיבל אלי מנטפים החזר הוצאות אש"ל בסך 75 דולר ליום עבור כל יום בו שהה בחו"ל, אלא שמתברר, כי "נטפים" סיפקה לאלי את כל צרכיו בחו"ל, כמו מגורים, מזון, רכב נהג וכיוצ"ב, כך שהן אלי והן "נטפים" ראו את "החזר ההוצאות" כחלק בלתי נפרד ממשכורתו של אלי (וראה עדותו של מר אודי צור בעמ' 37 לפרוטוקול, שורה 27). אציין, כי מכיוון שעל פי החוזה אלי היה זכאי לחופשת מולדת בת 10 ימים לאחר כל 40 ימי עבודה בחו"ל, ועבור ימי שהותו בארץ לא קיבל תשלום עבור "החזר הוצאות", שכרו השתנה מחודש לחודש. למרות השינויים בשכר, הנני סבור, כי יש מקום לקבל דבריה של שושנה, ולקבוע, כי שכרו של אלי מעבודתו בחברת "נטפים" הגיע כדי הסך 4,000 דולר.

כיון שחברת "נטפים" העבירה את שכרו של אלי לחשבון החברה , אלי משך את שכרו מחשבון החברה, אשר אף הנפיקה לאלי תלוש משכורת, וניכתה מאלי את המסים על פי הוראות הדין.

7.       לעניין תקופת עבודתו של אלי בחברת "נטפים":

          הצדדים חלוקים בשאלה, כמה זמן היה אלי נשאר לעבוד בחברת "נטפים" שהרי, כאמור, החוזה נכרת עמו בתאריך 7.8.95 למשך שמונה חודשים בלבד. לדעתי למחלוקת זאת אין משמעות רבה, אך אתייחס אליה להלן.

ב"כ התובעים טוען, כי העובדה שחוזה העבודה עם אלי לא הוארך אפילו לא פעם אחת, מלמדת על כך שהצדדים לא התכוונו להאריך אותו. למעשה, אזכיר, כי התאונה המצערת אירעה ימים ספורים לפני תום תקופתו הקצובה של החוזה.

          מטעם התובעים העיד בפני מר אודי צור, ששימש כאחד ממנהלי הייצוא בחברת "נטפים", ובעדותו מסר (עמ' 36 לפרוטוקול, בשורה 17) כי אלי ניהל את הפרויקט באשחבאד בהצלחה, וכי לאחר שנפגע בתאונה הייתה ירידה בתוצאות החקלאיות של הפרוייקט. מר צור הוסיף ואמר, כי חברת "נטפים" נהגה להאריך את חוזי העבודה של העובדים הטובים, ולהעביר את העובדים הטובים "מהפאזה הזמנית לפאזה הקבועה" (שם, בשורה 14).

          על יסוד הראיות שהובאו לפני על האופן בו תפקד אלי במסגרת חברת "נטפים" ועל שביעות הרצון ממנו, הנני מקבל את טענת התובעים, כי לאחר סיום התקופה שנקבעה בחוזה מתאריך 7.8.95, החוזה היה מוארך לתקופות נוספות. ב"כ התובעים סבור, כי החוזה היה מוארך עד לשנת 2005, היינו, שאלי היה מבצע את תפקידו בחברת "נטפים" במשך תקופה של 10 שנים תמימות, והנני סבור כי הערכה זאת סבירה, והנני מקבל אותה. לפיכך, הנני קובע, כי אלמלא התאונה המצערת היה אלי ממשיך עבודתו בחברת "נטפים" כמדריך חקלאי בחו"ל עד לתאריך 31.12.05.

8.       רמת השתכרותו של אלי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ