פסק-דין בתיק א 8732/99

כללי

1.         ביום 31.12.98 באו בני הזוג קושניר (הנתבעים בתובענה העיקרית והתובעים שכנגד) בברית נישואין. מסיבת הכלולות תוכננה להיערך בגן האירועים "היכלי אוקינוס" המנוהל על ידי התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן: החברה) השוכן בקיבוץ עין כרמל שבמורדות הר הכרמל. מאווייהם של בני הזוג לחוויה בלתי נשכחת אכן התגשמו אך זאת בדרך שונה מהצפוי.

2.         באותו יום נפתחו ארובות השמיים ובמשך שלוש שעות תמימות ירדו באזור הקיבוץ וברדיוס של 15 קילומטרים ממנו כמויות אדירות של מים שכמותן זכרו רק זקני היישוב. בריכת השחייה הסמוכה לגן האירועים עלתה על גדותיה, מי שטפונות שירדו מן ההר הצטברו במורדותיו וגן האירועים הוצף. תחת אירוע נוצץ באולם אירועים מפואר נערכו חופה וקידושין ומסיבת  החתונה בחדר האוכל של הקיבוץ שתמונות מייסדיו שקישטו את קירותיו הוסתרו למחצה.

3.         בני הזוג קושניר, אשר שלמו מפרעה על חשבון התמורה המוסכמת, סירבו לאחר האירוע לשלם את היתרה. משנתבעו על ידי החברה לשלמה הגישו הם תביעה שכנגד לפצותם בשל מפח הנפש שנגרם להם בעטיו של האירוע הכושל.

העובדות

4.         חברת היכלי אוקינוס שכרה מקיבוץ עין כרמל מקרקעין בסמוך לבריכת שחייה  והקימה בהם  גן אירועים, הכולל מבנה אשר נועד להכיל שש מאות חמישים איש ואישה וגם את המדשאות הסמוכות. החברה היתה ערוכה, כך טענה, לקיים אירועי חורף בתוך המבנה.

5.         בני הזוג קושניר, אז צעירים בשנות העשרים לחייהם, בחרו לבוא בברית נישואין בסוף השנה האזרחית 1998. לאחר בירור מדוקדק והשוואה בין גני אירועים שונים בחרו בזה של החברה. ביום 11.8.98 סיכמו עם נציגה כי חתונתם תיערך ביום 31.12.98. מספר הקרואים המשוער נקבע לכדי שלוש מאות. כמו-כן סוכם כי מחיר המנה לפי תפריט רגיל יהא סך של 30 דולר בצרוף מע"מ. המחיר הנקוב כלל אולם, תאורה, מנות אוכל שיוצעו במספר נקודות מזנון ושירותי מלצרות. בעת ההזמנה מסרו בני הזוג קושניר שיק על סך 3,800 ש"ח כמפרעה על חשבון האירוע. אין חולק כי השיק נפרע במועדו.

6.         יום לפני המועד המיוחל נמדדו בתחנה המטאורולוגית הסמוכה לקיבוץ עין כרמל במשך יממה (משעה 8.00 עד השעה 8.00 של יום המחרת) 21.7 מ"מ מים המהווים כמות גשמים ממוצעת לעונה (ראה תעודת עובד ציבור מוצג ת/2).

7.         בלילה שבין ה- 30.12.98 ועד לשעה 12.00 בצהרי יום 31.12.98 ירדו באזור קיבוץ עין כרמל ממטרים פזורים שבסך הכל הסתכמו בכמות המגיעה לכדי 24.3 מ"מ. בשעה 12.00 נפתחו ארובות השמיים וגשמים בכמות מרשימה ביותר מלווים ברוחות עזות ששטפו את האזור. בפרק זמן קצר בן ארבע שעות רצופות נמדדו בקיבוץ עין כרמל 116.8 מ"מ של מים, תופעת טבע נדירה שכמותה ניתן לצפות באזור אחת לחמישים עד מאה שנים. באותו היום מחצות ועד חצות נמדדו 145.9 מ"מ. בין השעות 08.00 עד חצות של יום 31.12.98 ירדו גשמים בכמות 126 מ"מ. ברדיוס של חמישה עשר קילומטרים ממנו נמדדו כמויות מרשימות אף יותר. בכרם מהר"ל נמדדו  220 מ"מ, ברמות מנשה 115.9 מ"מ וברמת השופט 114.7 מ"מ ועוד.

כמויות גשם דומות לאלו שירדו ביום 31.12.98 במהלך ארבע שעות באזור עין כרמל נמדדו במהלך כל שעות יממה אחת בשנת 1969, אז ירדו לסירוגין 120 מ"מ בקירוב.

 (ראה פירוט בתעודת עובד ציבור של השירות המטאורולוגי, מוצג ת/2).

8.         מפאת הגשמים העזים והרוחות החזקות שנשבו עלתה בריכת השחייה על גדותיה, מי שטפונות וסחף שבאו מן ההר נאגרו בסמוך לגן האירועים ואולם השמחות הוצף מים אשר הגיעו לגובה חצי מטר. הכביש הישן חיפה-תל אביב הסמוך לקיבוץ והמשמש ככביש הגישה אליו הוצף אף הוא ונסגר לתנועה במשך שעות רבות.

9.         תחילה עשו אנשי החברה להכשרת אולם השמחות ובעזרת משאבות - אחת שלה ושתיים ששכרה למטרה זו - ניסו ללא הצלחה לשאוב את המים שנאגרו. בשעה 15.00 בערך       משנוכח אחד ממנהלי החברה לדעת כי המצב חמור ולא ניתן יהיה לקיים את האירוע כמתוכנן, פנה לאנשי הקיבוץ אשר גילו הבנה למצב, ולבקשתו הסכימו להעמיד לרשותה את חדר האוכל של הקיבוץ. לאחר מכן יצר המנהל קשר טלפוני עם אם הכלה.

10.        תוכן השיחה שנוי במחלוקת. בעוד נציג החברה טוען כי הסביר לאם הכלה את המצב שנוצר והציע לה שתי חלופות - האחת, שנראתה לו הסבירה ביותר בנסיבות, לבטל את האירוע ולהודיע על כך גם ברדיו, והשנייה, לקיים את האירוע בחדר האוכל של הקיבוץ. לאחר התייעצות עם בתה הודיעה לו אם הכלה כעבור כעשרים דקות על הסכמתם לערוך את החתונה בחדר האוכל של הקיבוץ.

            גרסת אם הכלה והכלה לעומת זאת הנה כי באותה שיחה ציין נציג החברה שאין וודאות שניתן יהיה לקיים את האירוע בגן האירועים ולכן בד בבד עושה החברה להכנת אולם השמחות וחדר האוכל של הקיבוץ. עוד הוסיפו כי לאחר שיחה זו עם אם הכלה לא הצליחו היא או בתה להשיגו בטלפון ורק לקראת ערב כאשר הגיעו בני הזוג למקום נדהמו לגלות כי החתונה תתקיים בחדר האוכל.

11.        הגם שאיני רואה לייחס לבני הזוג קושניר או לאם הכלה מסירת גרסה מסולפת עדיפה עליי גרסת החברה על פני זו שלהם, המתיישבת עם מבחן ההגיון. מעדות האם והבת ניכר ההלם שפקד אותן נוכח ההודעה שזה עתה נמסרה להם, שהרי החתן והכלה ומשפחותיהם ציפו לאירוע מפואר וחגיגי והנה התבשרו כי לא כך יהיה. לכן אך טבעי הוא כי חלק מהפרטים נמחקו מזכרונם כפי שגם עולה מעדות הבת. טענת האחרונה כי לא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם נציג החברה מוסברת שהרי היא קבלה את ההודעה בעת שהותה בסלון לכלות בעיצומן של ההכנות האחרונות לפני חתונתה והיא עצמה העידה כי היתה אובדת עצות. מדברי האם אף עולה, כי מבחינתה האפשרות של ביטול החתונה לא עמדה כלל על הפרק, מה גם שבאותו שלב כבר בלתי אפשרי היה ליידע את כלל הקרואים, בפרט אלה שבאו מאזורים מרוחקים, כגון רמת הגולן אשר יצאו כבר לדרכם.

            אני קובעת אפוא כי נציג החברה הודיע לאם הכלה וזו השיבה לו כי בכוונתם לקיים את האירוע. עם זאת מקובל עליי, כי הסכמתם לקיים את האירוע לא העידה על רצונם החופשי לעשות כן וכי למעשה בנסיבות היו אנוסים להסכים.

12.        מחלוקת נוספת אף כי אינה מהותית להכרעה הנה מועד הגעת הכלה לגן האירועים. לגרסת נציג החברה היה זה בשעה 19.00 ואילו לגרסתה הגיעה בשעה 17.00. גם בעניין זה עדיפה עליי גרסת החברה.

לגרסת הכלה עם קבלת הבשורה הרעה וחוסר יכולתה ליצור קשר עם נציג החברה אצה יחד עם בן זוגה לגן האירועים כדי להיווכח במו עיניה במצב העניינים. בהגיעם למקום חשכו עיניה. במקום האולם המפואר והמקושט לתפארת עמד מולה חדר אוכל של קיבוץ במרכזו קופה רושמת ואשר צר מלהכיל את כל אורחיה. על הקירות היו תלויות תמונות מייסדי הקיבוץ כשהם "מתבוננים" בנוכחים. לגרסתה, לא ירדו אז גשמים. היא ניגשה לאולם השמחות בו תוכנן האירוע ומצאה בו שלוליות מים ספורות בלבד.