פסק-דין בתיק א 75747/00

מבוא

1.         התובע, יליד 4.4.1960, נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב שניתן לו ע"י מעבידתו ביום 7.2.99.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן הדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.         התובע הובא לבי"ח אסף הרופא ואושפז להשגחה. התובע התלונן על איבוד הכרה לזמן קצר בעקבות חבלת ראש  וכן על כאבי גב וצוואר. התובע עבר בירור הדמייתי שפוענח כתקין. בהמשך עבר גם טיפולי פיזיותרפיה וטיפול תרופתי. כן החל להתלונן על כאבים בכתף שמאל.

4.         התובע טוען כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים והגבלות תנועה בצוואר בגב וביד שמאל. כאבים אלו גורמים לעיתים קרובות לכאבי ראש והקרנה לרגל שמאל שמקשה עליו את ההליכה והעמידה לזמן ממושך. גם נסיעות ארוכות והרמת משאות קשים עליו.

5.         בית המשפט מינה את ד"ר טנצמן כמומחה בתחום האורטופדי. המומחה מצא כי התובע סובל מהגבלה קלה ביותר בתנועות עמ"ש צווארי ויש לכך עדות בבדיקות EMG  שם נמצאה עדות להפרעה שורשית בחוליות הצוואר. כן נמצאה עדות להסתיידות בכתף שמאל ונוזל סביב גיד הביצפס.

בגין ממצאים אלה קבע המומחה נכויות כדלקמן:

5% נכות בגין הממצא בעמ"ש צווארי.

5% נכות בגין הממצא בכתף שמאל.

סה"כ נכות משוקללת עומדת על 9.75% נכות.

המומחה מציין כי התובע סובל ממחלת FMF הידועה בכינויה "קדחת ים תיכונית" והוא מטופל תרופתית בשל כך זאת ללא כל קשר לתאונה.

6.         ד"ר טנצמן השיב לשאלות הבהרה ואף נדרש לחקירה על חוות דעתו.

בחקירתו נתבקשה התייחסותו לעובדה כי בסמוך לתאונה לא התלונן התובע על כאבים בכתף ותלונות אלו באו רק בשלב מאוחר יותר. המומחה השיב כי התובע התלונן מרבית הזמן על כאב לאורך הגפה השמאלית ולא נרשמה תלונה ספציפית על כאב בכתף, אבל ידוע שכאב שמקורו בכתף בא לידי ביטוי באזור הזרוע. כמו כן בבדיקה הקלינית נמצאה הגבלה בתנועות הכתף. עוד ציין המומחה בהקשר זה כי התובע עבר בדיקת אולטרא סאונד שבועיים לאחר התאונה ואף קיבל טיפול אנטי דלקתי שיכול להשפיע על בעיות בכתף. מכל אלה ראה המומחה לשייך את תלונות התובע על הכאבים בכתף לתאונה. הוא סבר כי גם אם היה ממצא של הסתיידות בכתף, שבדה"כ מלמד על ממצא ישן, אזי עד לתאונה נשוא התביעה היה מדובר בממצא אסימפטומטי שהפך לסימפטומטי לאחר התאונה.

ב"כ הנתבעת מבקשת לטעון כי לתובע לא נגרמה כל נכות בכתף כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. לאחר ששבתי ועברתי על חקירתו של המומחה לא ראיתי כי חוות דעתו נסתרה והסבריו מקובלים עלי.

7.         המומחה גם נדרש למידת ההשפעה של הנכות על יכולת תפקודו של התובע בחיי היום יום והוא השיב שראה אצל התובע הגבלה קלה ביותר וזו השפעתה על תפקודו.

שאלת הנכות התפקודית נגזרת, בנכויות נמוכות, בעיקר מטיב עיסוקו של הנפגע. לעניין זה אדרש בהמשך.

הנכות התפקודית

8.         עובר לתאונה עבד התובע כסוכן מכירות באופיס דיפו וכן כאחראי משמרת במסעדת "יוטבתה בעיר" בנתניה. במקביל למד תקופה של שנה באוניברסיטה הפתוחה בחוג למדעי החברה.

9.         לטענתו עבודתו כסוכן מכירות דרשה נסיעות רבות וארוכות שכן היה סוכן באזור הצפון ובנוסף היו לו לקוחות גדולים בכל רחבי הארץ.

לאחר תום חופשת המחלה  חזר לעבוד באופיס דיפו בתפקיד שונה של ראש צוות מכירות שהינו בעל אופי "משרדי" בעיקרו. בתפקיד זה עבד עד סוף שנת 2001 ואז עקב חילופי גברי שב לתפקידו הקודם כסוכן מכירות. לבקשתו לא הוצב הפעם באזור המרכז כדי לחסוך ממנו את הצורך בנסיעות ארוכות. לטענתו שכרו היה נמוך יותר משכרו ערב התאונה.

העבודה כאחראי משמרת במסעדה דורשת עמידה ממושכת על הרגליים והרמת משאות כגון מגש עם כלי קיבול וכו'. לאחר התאונה ניסה לחזור לעבודתו במסעדה אך לא עמד בכך ופוטר.