1. זהו פסק דין בתביעת התובעים לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה והחזר תשלום ששולם לטענתם ביתר, בגין רכישת דירה מהנתבעת. הוחלט לקבל את התביעה באופן חלקי, מן הנימוקים שיפורטו להלן.
הנני מתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן פסק הדין.
2. התובעים, חתמו ביום 27.9.95, על "בקשה לרכישת דירה" בבנין שבנתה הנתבעת, כאשר מחיר הדירה הנקוב בבקשה היה סך 276,231 ש"ח כולל מע"מ. לטענתם, הוזמנו ביום 3/12/95, יחד עם רוכשי דירות נוספים, לחתום על חוזי רכישה, ואז גילו כי מחיר הדירה עלה לסך של 318,958 ש"ח. משמחו על כך, הודיעה להם הנתבעת, כי ההפרש מגלם בתוכו שיפורים במפרט הדירה, לרבות ריצוף ושיש משופרים, וכן התקנה של דלת פלדה וארונות מטבח עליונים. התובעים טענו, כי חתמו על הסכם הרכישה בלחץ האירועים, ותוך הסתמכות על מצגי הנתבעת. לטענת התובעים, משנכנסו לדירתם, גילו כי למעט ארונות מטבח עליונים משופרים, בוצעו יתר השיפורים בכל הדירות בבנין, כסטנדרט.
התובעים סבורים, כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, ונטלה מהם שלא כדין סך 35,000 ש"ח, שהינו ההפרש שבין מחיר הדירה בבקשה לרכישה, ובין המחיר הנקוב בחוזה המכר מיום 3/12/05, בניכוי עלות ארונות המטבח העליונים.
עם כניסתם לדירה, גילו בה לטענתם ליקויים רבים, ומשפנו לנתבעת בבקשה לתקנם נענו, כי התיקונים יבוצעו בתום שנת הבדק. משלא התייצבה הנתבעת לבצע את תיקוני שנת הבדק, מסרו לנתבעת דו"ח ליקויים שנערך עבורם, על-ידי חברת "טרמינל" שירותי הנדסה בע"מ (להלן: "טרמינל"), אך הנתבעת כפרה בנכונות הדו"ח, וביצעה חלק קטן מן התיקונים הדרושים בלבד.
לטענת התובעים, לאחר ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת, פנו שוב לחברת "טרמינל", אשר ערכה דו"ח ליקויים נוסף, אך משפנו לנתבעת בשנית, סירבה זו להיפגש עמם.
חוות הדעת שנייה של חברת טרמינל, אשר נערכה לאחר ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת, והוגשה על ידי התובעים, מפרטת ליקויים שעלות תיקונם המוערכת עמדה על סך 31,982 ש"ח.
לטענת התובעים, קיימים בדירה ליקויים, אשר אינם ניתנים לתיקון, וגורמים לירידת ערך הדירה. לעניין זה הוגשה מטעם התובעים חוות דעתו של שמאי מקרקעין, מר יונה אנטלר, אשר העריך שווי ירידת ערכה של דירת התובעים, בסך 11,000$.
לטענת התובעים, נתנו לנתבעת אפשרות לתקן את הליקויים, אך הנתבעת בחרה לתקן ליקויים אחדים בלבד, כפרה בקיום הליקויים הנוספים, ואף סירבה להיפגש עם התובעים משפנו אליה בשנית. לפיכך, סירבו התובעים, להתיר לנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים, ועמדו על תביעתם בתשלום פיצויים במלואה.
בנוסף, תבעו פיצויים בגין עגמת נפש, טרדה, ואי נוחות, שנגרמו להם לטענתם, בשל הליקויים והתנהגות הנתבעת . התובעים העמידו תביעתם בגין נזקים אלה, על סך 10,000 ש"ח.
סכום התביעה הינו 127,982 ש"ח.
3. לטענת הנתבעת, היא נהגה עם התובעים בתום לב, ועמדה בכל מצגיה והתחייבויותיה שבהסכם המכר, ע"פ דין לרבות חוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973.
הנתבעת טענה כי ההפרש שבין עלות הדירה עפ"י הבקשה לרכישה, לבין עלותה בהתאם להסכם המכר, נובע משיפור מפרט הדירה, כפי שהוסבר לתובעים בעת החתימה על ההסכם. לטענתה, בין החתימה על בקשת הרכישה לבין החתימה על ההסכם, עברו כשלושה חודשים, ולפיכך, אין לקבל את טענת התובעים, כי ההסכם נחתם מתוך לחץ.
לטענת הנתבעת, במעמד מסירת הדירה, ובמהלך שנת הבדק, ביצעה תיקונים יסודיים של הליקויים הגלויים בדירת התובעים, מעולם לא התחמקה מביצוע התיקונים כאמור, והתיקונים אף בוצעו לשביעות רצונם של התובעים.
ככל שמדובר בליקויים אחרים, טענה הנתבעת, כי מדובר בליקויים המתגבשים בחלוף זמן, ועומדת לה הזכות לשוב ולתקן ליקויים אלה, ככל שמתגלים.
הנתבעת טענה כי פרט לחוות הדעת ההנדסית הראשונה של חברת טרמינל, בעקבותיה בוצעו התיקונים כאמור, לא העבירו אליה התובעים, כל חוות דעת נוספת, אך ככל שנותרו בדירה ליקויים נוספים, הרי שזכותה לתקנם.
מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של המהנדס עמית זיו, אשר העריך את עלות ביצוע התיקונים בדירתם של התובעים, בסך של 2,850 ש"ח.
4. בית המשפט מינה את המהנדס מר יעקב דובדבני, כמומחה מטעם ביהמ"ש, לצורך הערכת שווי הליקויים בדירת התובעים, ובהמשך מונה משרד זייד אורניב בע"מ, לצורך מתן חוות דעת מומחה בשאלת ירידת ערך הדירה, בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון.
בחוות דעתו התייחס המומחה דובדבני לליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, לרבות ליקויי ריצוף וחיפוי קרמי, טיח פנים, אלומיניום, ליקויים בדלתות פנים וליקויי חשמל ואינסטלציה, והעריך את עלות תיקונם בסכום של 10,150 ש"ח לא כולל מע"מ.