1. התובעת, ילידת 22.8.58, עותרת בתביעתה שלפני לכך שהנתבעים יחויבו לפצותה עבור נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 8.4.00.
בסיכומיו טוען ב"כ התובעת, כי נזקיה של התובעת מסתכמים בסך 2,935,283 ש"ח, ולעומתו סבור ב"כ הנתבעות 2 ו- 3 (להלן - "
הנתבעות"), כי נזקיה של התובעת עולים כדי הסך 160,000 ש"ח בלבד.
2. בתאונה נפגעה התובעת בחלקי גופה השונים, ובעיקר בראשה, ומומחים שמונו על ידי בית המשפט בתחומי הרפואה השונים קבעו, כי בעקבות התאונה נגרמו לתובעת הנכויות כמפורט להלן:
(א)
בתחום הנוירולוגי: על פי חוות דעתו של פרופ' אבינעם רכס (מוצג ת/5), התובעת סבלה מזעזוע מוח ואבדן הכרה קצר. עקב תלונותיה בתחום הקוגניטיבי עברה התובעת מבחנים שונים (ע"י ד"ר זלוטוגורסקי) אך לא נמצאה כל הפרעה אובייקטיבית. על כן העריך פרופ' רכס את נכותה הצמיתה של התובעת בעקבות התאונה בשיעור 10%, וזאת כנכות מותאמת לסעיף שעניינו תסמונת מוחית לאחר חבלה.
(ב)
בתחום האורטופדיה: פרופ' גרשון וולפין קבע בחוות דעתו (מוצג ת/6), כי מצבה של התובעת תואם למצב שלאחר שבר עם דחיסה מזערית בחוליה 6C, ללא הגבלות בעמוד השדרה הצווארי. בסיפא לחוות דעתו קבע פרופ' וולפין, כי לתובעת נכות צמיתה בתחום זה בשיעור 5%.
(ג)
בתחום אף, אוזן גרון: פרופ' ה' צ' יואכימס קבע בחוות דעתו (מוצג ת/7), כי בעקבות התאונה איבדה התובעת את חושי הטעם והריח, ועל כן נגרמה לה נכות צמיתה בשיעור 5%. עוד קבע פרופ' יואכימס, כי לא נגרמה לתובעת נכות בגין ליקוי שמיעה או טנטון.
(ד)
בתחום רפואת הפה והלסת: פרופ' דב לאופר קבע בחוות דעתו (מוצג ת/8), כי לתובעת נגרמו שברים שונים בעצמות הפנים, ובין היתר נגרם שבר לעצם העול מימין, דבר שחייב התקנת לוח מתכת וברגים מתחת לעור. לדעת פרופ' לאופר "לא הייתה פגיעה בלסתות או בשיניים עצמן", אך משום שמצא א-סימטריה בפניה של התובעת, העריך כי נכותה הצמיתה של התובעת בשל כך מגיעה כדי שיעור של 10%.
(ה)
בתחום הכירורגיה הפלסטית: פרופ' דן מלר קבע בחוות דעתו (מוצג ת/4), כי לאחר ניתוחים רבים שעברה התובעת לתיקון השברים הרבים שנגרמו בפניה, הכוללים שקעים נראים לעין במצח ובגבה הימנית, צלקות במצח ובאף, שינוי בתנוחת עין ימין וגבת עין ימין, עיוות בשל סטיית האף ימינה עם חוסר שימטריה של שני צידי הפנים, נותרה לתובעת נכות בתחום הפלסטיקה בשיעור 30% לצמיתות.
(ו)
התחום רפואת העיניים: פרופ' צבי פרידמן קבע בחוות דעתו (מוצג ת/9), כי לתובעת נכות בשיעור 10% לצמיתות בשל ליקוי בשדה הראיה ונכות נוספת בשיעור 10% עקב הצלקת שנגרמה לה בשולי ארובת העין הימנית.
(ז)
בתחום הנוירואופתלמולוגיה: פרופ' יוחנן גולדהמר קבע בחוות דעתו (מוצג ת/10), כי לתובעת נגרמה נכות עיצבית בעין הימנית מגיעה כדי 40% לצמיתות, ובנוסף לכך לתובעת נכות נוספת בשיעור 10% בשל פגימה בעפעף העין הימנית.
3. מקריאת חוות הדעת השונות עולה, כי חלק מהנכויות שנגרמו לתובעת הן נכויות חופפות. הנכות הפלסטית שקבע פרופ' לאופר נבלעת בנכות הפלסטית שנקבעה על ידי פרופ' מלר, ואף הנכות שקבע פרופ' פרידמן, בגין הצלקת בארובת העין נבלעת בנכות הפלסטית שנקבעה על ידי פרופ' מלר.
הצדדים חלוקים ביחסם לחוות הדעת שניתנו על ידי פרופ' גולדהמר ופרופ' פרידמן, ככל שהדברים נוגעים לפגיעה בשדה הראיה בעין ימין של התובעת. חוות דעתו של פרופ' גולדהמר הועברה לעיונו של פרופ' פרידמן, אשר הסביר את ההפרש שבין הנכות שנקבעה על ידו (10%) לנכות שנקבעה על ידי פרופ' גולדהמר (40%). על פי חוות דעתו המשלימה של פרופ' פרידמן (מוצג ת/9א), ההפרש נובע מכך שפרופ' גולדהמר קבע את שיעור הנכות על פי סעיף המתאים לאובדן מחצית שדה הראיה החיצוני (מותאם למצבה של התובעת), בה בשעה שלדעת פרופ' פרידמן התובעת איבדה רבע משדה הראיה החיצוני בעין ימין.
קראתי את חוות הדעת ואת התרשימים הרפואיים שצורפו להם, והנני סבור כי התובעת איבדה מעט יותר מאשר רבע שדה הראיה בעין ימין, ולפיכך, בהתאמת מצב זה לנכויות שנקבעו על ידי המומחים הנני קובע כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור 20% בשל אובדן שדה הראיה.
4. לאחר כל ההתאמות הנובעות מקביעותי שלעיל, נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת תהיה כדלקמן:
(א) בתחום הנוירולוגי - 10%;
(ב) בתחום האורטופדי - 5%;
(ג) בתחום אף, אוזן וגרון - 5%;
(ד) בתחום הפלסטיקה - 30%;
(ה) בתחום שדה הראיה - 20%;