אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 736/05

פסק-דין בתיק א 736/05

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
736-05
11/04/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
יחיא זועבי
הנתבע:
1. פתחי סלימאן מסארוה
2. עאוני זועבי
3. לשכת רישום מקרקעין נצרת (נתבע פורמלי)

פסק-דין

1.         בפניי תביעה לפסק דין הצהרתי, בה נדרש בית המשפט להצהיר על בטלות הסכם המכר מיום 12/07/05 (להלן: "ההסכם"), להורות לנתבע מס' 3 (להלן: "לשכת רישום המקרקעין בנצרת") לבטל את הערת האזהרה שנרשמה בספריה לטובת הנתבע מס' 1 (להלן: "מסארוה") בחלקה 2 גוש 17232 אדמות כפר דחי, וכן להורות על החזרת המקרקעין נשוא התביעה לבעלות התובע.

2.         תביעתו של התובע בתמצית הינה, כי הוא מעולם לא מכר למסארוה את המקרקעין נשוא התביעה, מעולם לא ניהל עם מסארוה משא ומתן לגבי המקרקעין, ומעולם לא נפגשו לצורך מכירת המקרקעין. מסארוה נהג בחוסר תום לב, וידע על מעשה הזיוף והרמאות, ולמרות זאת בחר לנשל את התובע מזכויותיו במקרקעין ללא כל תמורה ששולמה לתובע בעד הזכויות. התובע מעולם לא חתם על הסכם מכר, חתימתו זוייפה ו/או הוטבעה ע"י הנתבע מס' 2 - אחיינו של התובע - (להלן: "עאוני"), ועו"ד וסים זועבי (להלן: "עו"ד וסים"), כאשר מסרו לידיו הסכם מכר והחתימו אותו על ההסכם. התובע טען עוד, כי המדובר בתרמית ובתרגיל הונאה וזיוף במטרה לנשלו מזכויותיו.

3.         הנתבעים 1, 2 בהגנתם הכחישו את טענות התובע, וטענו כי התנהל משא ומתן בין התובע לבין עאוני, על פיו היה אמור עאוני לרכוש מאת התובע 10,000 מ"ר במקרקעין הנ"ל. לבקשת התובע ועאוני, ערך עו"ד וסים טיוטה של הסכם מכר ומסרו לידי הצדדים, אולם הסכם זה לא יצא אל הפועל, מאחר ועאוני לא הצליח לארגן את סכום התמורה. לאחר מכן כאשר נודע לעאוני כי מסארוה מחפש חלקת אדמה באזור של כפר דחי, הודיע על כך לתובע. התובע הביע את רצונו למכור למסארוה את המקרקעין, בהיות עאוני אחיינו, הסמיכו התובע לטפל בעניין, לנהל משא ומתן עם מסארוה ולסכם איתו את פרטי העסקה. מסארוה הסכים לרכוש את המקרקעין מהתובע באותם תנאים שהוצעו לעאוני. לאחר שסיכמו את פרטי העסקה על פי הנחיית התובע, ערך עו"ד וסים את ההסכם לפי הפרטים שמסרו לו. ההסכם נחתם במשרדו של עו"ד וסים בנוכחות עאוני ועו"ד מחמוד שחברי (להלן: "עו"ד שחברי"), במעמד החתימה מסר מסארוה לעאוני את מלוא התמורה כמצויין בהסכם. לאחר מכן, נסע עאוני עם עו"ד וסים לביתו של התובע, שם מסר לו את סכום התמורה, ועו"ד וסים הסביר לתובע את תוכן ההסכם במלואו, לרבות סכום התמורה, שטח הממכר וכן המסים החלים על כל צד וצד.

4.         לציין, כי הצדדים העלו בכתבי טענותיהם מספר רב של טענות. במהלך ניתוח ראיות הצדדים, אתייחס לטענות הרלוונטיות הראויות לדיון.

5.         בישיבה ביום 30/01/06 הצהיר ב"כ התובע, כי אינו טוען כל טענה הנוגעת לזיוף חתימת התובע, וטענתו מתמקדת אך ורק לעילת המרמה וההטעיה (עמ' 2 לפרוט').

6.         העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת:

א.         התובע תושב כפר דחי בן 67 שנה והנו הבעל הרשום של 2/96 חלקים בחלקה 2 גוש 17232 אדמות כפר דחי ששטחם מסתכם ב- 16589 מ"ר, וכן הבעלים של 10,000/792278 חלקים מאותה חלקה בשטח של 10,000 מ"ר, (השטח של 10,000 מ"ר ייקרא (להלן: "המקרקעין").

ב.         על מקרקעין אלה, וכן על מקרקעין אחרים, רשומה לטובת יורשי אביו של התובע - חוסין זועבי ז"ל - הערה בדבר זכות קדימה, כך שאין יורש יכול למכור את המקרקעין מבלי לפנות תחילה בהצעה למכור ליורשים הרשומים (ראה נסח רישום שצורף לבש"א 2636/05).

7.         לפני שהוחל בשמיעת ראיות, הסכימו הצדדים כי כל הנספחים שצורפו לתצהירי עדות ראשית שהוגשו על ידי מי מהם, יהוו חלק מהראיות ויסומנו על פי הסימונים שסומנו ע"י הצדדים. ב"כ הנתבעים הצהיר, כי הוא מתנגד לעדות שמועה, עדות סברה והרחבת חזית, וכן לעדות בעל פה נגד מסמך בכתב (עמ' 6 לפרוט').

8.         המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, סבה סביב טענת התובע לקיומה של הטעייה ותרמית מצד הנתבעים, ואשר בעטיה נחתם ההסכם.

9.         דיון והכרעה:

            א.         ראיות התביעה:

            עדות התובע: בתצהיר עדות ראשית, פירט התובע את השתלשלות העניינים ומגעיו עם עאוני ועם עו"ד וסים בכל הנוגע לעסקה הנדונה. הוא הצהיר, כי במהלך חודש יולי 2005 או בסמוך לכך, פנה אליו עאוני וביקש ממנו לרכוש את המקרקעין, התובע סירב בתוקף להצעה, אולם מרוב פניותיו והלחצים שהפעיל עליו, בעיקר כאשר הבטיח עאוני כי ישמור על המקרקעין ולא ימכור אותם לאחר, בכפוף להערת זכות הקדימה. לאחר מסע השכנועים, הסכים התובע למכור את המקרקעין לעאוני בכפוף לשלושה תנאים: שווי המקרקעין בסך 65,000 דולר ששווים באותה עת כ- 300,000 ש"ח, כל המסים יחולו על עאוני, ועאוני לא ימכור את המקרקעין לאחר בכפוף להערה בדבר זכות הקדימה של היורשים, כך שהתובע ובניו לאחר מכן יהיו הזכאים הראשונים לרכוש את המקרקעין. למחרת, הגיע אליו עאוני ובידיו סכום של 5,000 ש"ח כמקדמה ראשונה על חשבון עסקת המכר, התובע סירב לקבל את הסכום וביקש כי כל התמורה תשולם לו בתשלום אחד. בתגובה עאוני ביקש אורכה לארגן את הסכום של 300,000 ש"ח, ותרץ זאת בטענה כי הוא צריך לפנות לבנק על מנת למשוך את הכספים. עאוני הודיע לתובע כי יתכן שהתמורה תשולם בשני תשלומים, כאשר התשלום הראשון יהווה חלק הארי מהתמורה. לאחר מספר ימים ועל פי מועד מוסכם, הגיעו אליו הביתה עאוני ועו"ד וסים כדי להחתים את התובע על ההסכם ולשלם לו את התמורה.

            התובע הצהיר, כי הוא בקושי מסתדר עם השפה העברית ונתן אימון מלא באחיינו עאוני וכן בעו"ד וסים. קיבל לידיו את ההסכם והוסבר לו ע"י עאוני ועו"ד וסים כי מדובר בהסכם מכר, על פי שלושת התנאים שהתנה לעיל. התובע הצהיר, כי עו"ד וסים החתים אותו על ההסכם כאשר בעמוד הראשון רשום שמו של התובע ושמו של עאוני, ואף עו"ד וסים הראה לו את השמות. לאחר מכן החתים אותו על מסמכים שהיו מתחת להסכם, והסביר כי מדובר בעותקים מספיקים. התובע צירף לתצהיר עמוד ראשון של הסכם המכר בינו לבין עאוני ללא תאריך, כאשר בכותרת כתוב (טיוטה) (ראה נספח א' לתצהיר התובע). התובע הצהיר עוד, כי לא קרא את ההסכם ופעל מתוך אימון בעאוני ובעו"ד וסים, ולא דמיין לעצמו כי הוא נפל קורבן לתרגיל הטעיה ומרמה. הצהיר עוד, כי באותה הזדמנות החתים עו"ד וסים את התובע על מסמכים שונים שהתברר לאחר מכן כי המדובר בהצהרה על מכירת זכות במקרקעין (להלן מש"ח/2). עו"ד וסים הסביר לתובע כי בחתימתו על מש"ח/2 יהיה התובע פטור מתשלום מסים וכי כל המסים יחולו על עאוני. לאחר שחתם התובע על המסמכים, שילם עאוני לתובע סכום של 30,000 דולר ששווים בשקלים היה 135,000 ש"ח. התובע הדגיש,כי באותה עת היה לו חשוב השלמת היתרה בסך - 35,000 דולר ועניין המסים שחלים על המקרקעין. התובע הצהיר, כי עאוני הבטיח לשלם לו את היתרה בגין רכישת המקרקעין בסך 35,000 דולר בעוד מספר ימים עד שימשוך אותם מהבנק, ומאחר והמדובר בקרוב משפחה, הסכים התובע לאורכה של מספר ימים. התובע הצהיר עוד, כי התברר לו לבסוף כי עו"ד וסים החתים אותו על הצהרה לביטול הערת זכות קדימה שהייתה רשומה לטובתו ולטובת יורשי המנוח, מאחר ונוהג מקובל ביניהם כי מקרקעין שבאו בירושה יועברו אך ורק בין בני המשפחה. התובע הצהיר עוד, כי לאחר חתימתו על ההסכם ועל כל המסמכים, הוא לא קיבל לידיו שום מסמך. כשבוע לפני חתימת תצהיר עדות ראשית, שילם לו עאוני סך - 9,000 ש"ח בדולרים שהיוו סך - 2,000 דולר, ונותר סך של 33,000 דולר. לימים התברר לתובע כי עאוני אינו מתכוון לשלם לו את היתרה, לכן ביקש התובע להחזיר לעאוני את הסכום של 144,000 ש"ח שקיבל מעאוני כמקדמה. עאוני הבטיח לתובע לשלם לו את היתרה בעוד שבועיים, אולם לאחר מכן הפסיק לענות לטלפונים. במהלך אמצע חודש אוגוסט 2005, החלו להגיע שמועות כי מסארוה רכש את המקרקעין מאת התובע. לאחר מספר פעמים לאיתור משרדו של עו"ד וסים, הגיע התובע למשרד, מצא את עו"ד וסים במשרד. התובע ביקש עותק של הסכם המכר בינו לבין עאוני, תחילה סירב עו"ד וסים בתוקף למסור לו עותק של ההסכם, אולם לאחר שהתעקש על כך, מסר לו עו"ד וסים את נספח א' הנ"ל המהווה עמוד ראשון של ההסכם. התובע הצהיר עוד, כי עו"ד וסים אישר בפניו כי לאחר שבוע מחתימת ההסכם בינו ובין עאוני, מכר עאוני את המקרקעין למסארוה, אז שאל התובע את עו"ד וסים לגבי היתרה שחייב עאוני וכן לגבי זכות הקדימה ועו"ד וסים אמר לתובע כי הוא לא יכל למנוע את המכירה. בשל החשד שהתגבר אצלו והתנהגות עאוני שנעלם באותה תקופה, פנה התובע ביום 01/08/05 ללשכת רישום המקרקעין והוציא נסח רישום של המקרקעין וכשראה כי רשומה הערת אזהרה לטובת מסארוה שחרו עיניו. התובע צילם את טופס רישום הערת האזהרה וגילה מעשה רמאות והטעיה, הוא גילה כי למעשה אין הסכם מכר בינו לבין עאוני אלא הסכם מכר שהושג בהטעיה ושלא כדין בינו ובין מסארוה. התובע צילם גם את הסכם המכר מיום 12/07/05 שכביכול על פיו מכר התובע למסארוה את המקרקעין תמורת סכום של 120,000 ש"ח. התובע הצהיר, כי מעולם לא מכר את המקרקעין למסארוה ולא הציע אותם למסארוה, ואף לא החליף איתו מילה או חצי מילה לגבי הסכם המכר, ומעולם לא ניהל משא ומתן עימו לגבי המקרקעין ומעולם לא פגש אותו לצורך מכירת המקרקעין. הוסיף עוד, כי מעולם לא נתן יפוי כוח לעאוני לטפל עבורו במכירת המקרקעין. התובע התקשר למסארוה וביקש ממנו לדעת פשר ההסכם ואיך נרשמה לטובתו הערת אזהרה, ומסארוה הודיעו כי רכש את המקרקעין מעאוני ולא מהתובע למרות שידע כי המקרקעין לא שייכים לעאוני. התובע הצהיר, כי עו"ד וסים הטעה אותו כאשר מסר לידיו הסכם מכר והחתים אותו על הסכם מכר מיום 12/07/05, וכי המדובר בתרמית ובתרגיל הונאה וזיוף במטרה לנשלו מזכויותיו במקרקעין ולהתעשר על חשבונו. התובע פנה ביום 24/08/05 למשטרת ישראל והגיש תלונה על תרמית וזיוף נגד הנתבעים. לתצהירו צורף אישור של משטרת ישראל ובו מאשרת כי אכן ביום 24/08/05 הגיש התובע תלונה על זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). התובע הצהיר עוד, כי במהלך חודש דצמבר 2005 קיבל ממשרד מיסוי מקרקעין בחיפה דרישות לתשלום מס, הדרישה הראשונה לתשלום מס שבח ע"ס 109,560 ש"ח, והשניה על תשלום מס מכירה ע"ס 2,748 ש"ח. התובע צירף לתצהירו שני כתבי אישום שהוגשו נגד עאוני לבית משפט השלום בנצרת בת.פ. 1504/99 ו- 1178/99, הראשון מתייחס לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה, והשני מתייחס לעבירה של חבלה חמורה. עאוני הודה בשני כתבי האישום ובתאריך 21/11/99 הורשע על פי הודאתו והוטל עליו קנס, מאסר על תנאי והתחייבות (ראה נספחים ה - ז). התובע הצהיר עוד, כי עאוני ועו"ד וסים בשיתוף פעולה עם מסארוה, קשרו קשר על מנת לנשל אותו מהמקרקעין בהטעיה, מרמה ובחוסר תום לב.

            בתחילת חקירתו הנגדית של התובע, חזר ב"כ התובע על הצהרתו הקודמת על פיה הוא מוותר על טענת הזיוף, וטענתו מופנית כלפי מרמה והונאה שנעשתה כלפי התובע.

            לפני שאנתח את עדות התובע בחקירה נגדית, ראוי להתייחס תחילה לטענת ב"כ הנתבעים אשר העלה בסיכומיו, על פיה טענת התובע לפיה עו"ד וסים קיפל את המסמכים, כך שהתובע לא ראה על מה הוא חותם, הועלתה לראשונה בעת חקירתו הנגדית ואין כל זכר לכך בתצהיר עדות ראשית (סעיף 18 לסיכומי הנתבעים). הנני דוחה טענה זו בשתי ידיים. מעיון בתצהיר התובע עולה, כי כבר בסעיף 18 לתצהיר הצהיר התובע: "הריני להצהיר כי עו"ד וסים זועבי החתים אותי על ההסכם כאשר בעמוד הראשון לו רשום שמי ושם עאוני, ואף עו"ד זועבי הראה לי את השמות, לאחר מכן החתים אותי על מסמכים שהיו מתחת להסכם והסביר לי כי מדובר בעותקים מספיקים."

            עינינו הרואות אם כן כי אין מדובר בטענה שהועלתה לראשונה רק בבית המשפט, ובעת חקירתו הנגדית של התובע, כפי טענת ב"כ הנתבעים, אלא כבר בתצהיר עדות ראשית טען התובע כי חתם על המסמכים כאשר היו מתחת להסכם כאשר בבית המשפט ולבקשת ב"כ הנתבעים להדגים לו אופן חתימת המסמכים, הסביר התובע בפרוטרוט כיצד הדבר התבצע ואיך עו"ד וסים קיפל את המסמכים כך שלא ידע על מה הוא חותם (עמ' 7). כאשר נשאל התובע באשר לחתימתו על המסמכים השונים, כגון יפוי כוח, טפסי המשח"ים, ביטול הערת זכות קדימה, הצהרה, השיב כי עאוני וע"ד וסים הגיעו אליו עם המסמכים והוא נתן בהם אימון בהיות עאוני אחיינו (בן אחיו), ואף עו"ד וסים הינו קרוב משפחה שלו. עוד הסביר, כי הוא חלש בעברית, ראייתו לקויה ולכן ביקש מעו"ד וסים כי יסביר לו תוכנו של כל מסמך עליו חותם (עמ' 7).

            בהמשך העיד התובע: "המסמך הראשון שחתמתי עליו, הוא הראה לי את שמי יחיא זועבי, ולמעלה הראה לי שמו של עאוני זועבי, זה המסמך הראשון שחתמתי עליו. המסמך השני לא הראה לי ואמר לי תן בי אימון אני לא ארמה אותך... (עמ' 7). התובע אמר את הדברים תוך שהוא מדגים בעדותו כיצד עו"ד וסים עמד מולו וקיפל את העמודים בצורה כזו שאינו רואה את הכיתוב בעמוד, אלא רק את תחתית העמוד עליו חותם. בהמשך הוסיף התובע: "ואז שאלתי אותו (את עו"ד וסים - ז.ה.) לגבי המסמך השני מה תוכנו של המסמך, והוא ענה לי, אתה לא נותן בי אימון? זה מסמך למס כדי לא לשלם מס. באשר למסמך השלישי שאלתי אותו מה תוכנו, ענה לי שעל מנת שעאוני יוכל לרשום את הקרקע, נתתי בו אימון." (עמ' 7, 8). בהמשך חזר התובע על דבריו והדגיש: "אני לא ראיתי את תוכן המסמכים שחתמתי עליהם, רק ראיתי כפי שהעדתי את השמות יחיא ועאוני, אני לא ראיתי את תוכן המסמכים, רק חתמתי עליהם." (עמ' 8).

            באשר לחתימה על טופס המש"ח, העיד התובע: "כשחתמתי על המש"ח לא הייתה חתימה של הרוכש. כשהגיע אליי עו"ד וסים אני הסברתי לו מצבי, הכוונה שאני חלש בעברית והראיה שלי לקויה קצת, ואמר לי שאנו קרובים, לא לחשוש ואני לא מרמה אותך..." (עמ' 8). בהמשך הדגיש התובע כי נתן אימון מלא בעו"ד וסים משזה הציג עצמו כקרוב משפחתו: "אני נתתי אימון לעו"ד וסים כי הוא הציג את עצמו בפניי והוא אמר לי שהוא הבן של עבדאלכרים זועבי, ועבדאלכרים זה קרוב משפחה שלי, אימו של עבדאלכרים היא בת דודי ואז הכרתי אותו ונתתי בו אימון, הוא גם נתן לי תחושה של בטחון וגם ראיתי אחייני עאוני איתו ולא היה לי כל ספק שהוא ירמה אותי" (עמ' 9).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ