פסק-דין בתיק א 71804/99

1.         תביעה זו, עניינה תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 26/5/98 (להלן: "התאונה").

2.         אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי ועלי איפוא, לקבוע את גובה הנזק.

מהות הפגיעה

3.         לאחר התאונה הועבר התובע לבית חולים "וולפסון", שם אובחן שבר דו פטישוני של קרסול רגל שמאל, נותח באותו יום, נעשה שיחזור פתוח של השברים וקיבוע פנימי בעזרת לוחית וברגים והרגל קובעה בגבס, שוחרר לביתו לאחר יומיים עם המלצה להליכה ללא דריכה על הרגל הפגועה בעזרת קביים וביום 5/6/98, התפרים של הפצע הוסרו והומלץ על טיפול פיזיוטרפי וקיבוע הקרסול במקבע קרסול.

4.         בבדיקה במרפאה ביום 1/11/98, הומלץ על החזרתו לעבודה חלקית בת 4 שעות והוחלט על ניתוח חוזר להוצאת חומרי הקיבוע הפנימי.

5.         ביום 26/6/99, אושפז שנית, ונעשתה ארטרוסקופיה של הקרסול שהדגימה נזק לסחוס הפרקי בעצם הטיביה בחלקה הפנימי וחומרי הקיבוע הפנימי בקרסול הוסרו, והופנה להמשך טיפול בקופת חולים.

הנכות הרפואית

6.         בית המשפט מינה את ד"ר שטרן להיות מומחה רפואי אשר בדק את התובע והגיש חוות דעת (מ/1), בה קבע נכות צמיתה בשיעור של 19%, מתוכם 10% בגין הפגיעה בקרסול השמאלי, והגבלה בתנועות והתהליך הניווני והמשני בפרק זה אשר כוללת את הפגיעה העתידית האפשרית בקרסול על רקע התהליך הניווני המשני, וכן קבע 10% בגין הפגיעה בעצב הטיביאליס פוסטיריור ועצב הסוריאליס ותסמונת התעלה הטרסיאלית בקרסול.

7.         ביום 5/1/05, נבדק התובע שנית ע"י ד"ר שטרן והגיש חוות דעת משלימה (מ/3), וזאת לאחר עדותו בפני בבית המשפט בשאלת החמרת התהליך הניווני הפרוגרסיבי של הקרסול וקבע, כי עפ"י ממצאי הבדיקות העדכניות אכן מדובר בהחמרה משמעותית של התהליך הניווני בפרק הקרסול כפי שהיה צפוי בעדותו בפני וקבע את נכותו הרפואית של התובע כדלקמן:

            א)         בגין המגבלה בתנועות פרק הקרסול - 5%.

            ב)         בגין השינויים הניווניים המשניים בפרק הקרסול חלה החמרה בהשוואה

לממצאים מיום 8/5/00, ונכותו בגין שינויים ניווניים אלה - 10%.

            ג)          בגין הפגיעה בעצב הטיביאליס פוסטיריור ועצב הסוריאליס - 10%.

8.         נכותו המשוכללת של התובע כפי שנקבעה ע"י המומחה הינה בשיעור של 23% (עגול).

9.         קביעתו של ד"ר שטרן לפי חוות הדעת (מ/3), נעשה לאחר חקירתו הנגדית הארוכה ע"י שני ב"כ הצדדים ואני מקבל את קביעתו הנ"ל וקובע, כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 23%.

הנכות התפקודית

10.        הנכות הרפואית אינה זהה לנכות התפקודית ועל ביהמ"ש לקבוע את סוג הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שמובא בפניו, בשים לב לסוג הנכות ולמקצועו של התובע.

11.        בע"א 646/77 לוי נ' עמיאל , פ"ד כרך ל"ב (3), 589, נקבע כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואית אינם מצביעים