1. לפני תביעה שעילותיה ליקויי בניה ואי התאמות למפרט או לתקן הישראלי, בשתי דירות מגורים המצויות בפרויקט "לב גדרה".
הנתבעת 1 סנאורה בע"מ, היא חברה פרטית יזמית אשר קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל זכויות על פי חוזה פיתוח, לבנות דירות מגורים, או כל בניה אחרת בשטח של כ- 219 דונם בפרויקט. (להלן: "המוכרת" או "המזמין", לפי העניין).
הנתבעת 2 ומקבלת הודעת צד ג' מס. 1, אשרמים בע"מ, מקבוצת אשטרום, התקשרה עם הנתבעת 1 ושימשה כקבלן משנה לבניית יחידות הדיור בפרויקט. (להלן: "הקבלן המבצע")
2. התובעים 1,2, אורנה ורונן טל, התקשרו עם הנתבעת 1, לרכישת דירת קוטג' וחניה. (להלן: "הדירה")
הסכם הרכישה בין הצדדים נחתם ב 10.1.95 ובאוגוסט 1997 קיבלו את החזקה בדירה, שכתובתה היום- רח' הצבעוני 28, גדרה.
3. התובעים 3,4, אביבה ועומר אונגר, התקשרו עם מר יצחק שדה, אשר התקשר בעסקת קומבינציה עם הנתבעת 1, לרכישת דירה באותו פרויקט. הסכם הרכישה שלהם נחתם ביום 19.5.97 ואת החזקה בדירתם, המצויה ברח' הצבעוני 64 (להלן: "דירה מס. 2") קיבלו ב 11.8.97.
חרף העובדה כי החוזה נכרת עם מר שדה, נטען והוכח כי הנתבעת 1 היא זו שהתחיבה כלפי התובעים בערבות לפי חוק המכר וכי התשלומים ששילמו בני הזוג אונגר נמסרו לנתבעת זו כתמורה החוזית עבור דירה מס. 2.
4. התובעים טוענים כי בדירותיהם נמצאו ליקויי בניה אשר נבדקו על ידי מהנדס מטעמם. באשר לדירת התובעים 1,2 נמצאו בה ליקויים אשר עלות תיקונם מגעת לסכום של 133,270 ש"ח ואילו בדירה מס. 2 נמצאו ליקויים שעלות תיקונם הינה 227,669 ש"ח. לשני הסכומים יש להוסיף, לשיטתם של התובעים, פיקוח הנדסי, דיור חלופי לתקופת התיקונים והוצאות נוספות.
5. התובעים, ביודעם ובהכירם כי הסכומים הנקובים בחוות דעת של מהנדסים להשכיר גבוהים מאלה הנקבעים על ידי מומחה ניטרלי המתמנה על ידי בית המשפט, העמידו מלכתחילה את תביעתם על 80% מסכום חוות הדעת.
6. המוכרת התגוננה כנגד התביעה ואף שלחה הודעות צד ג' כנגד הקבלן המבצע וכנגד חברות התכנון, מנהל הפרויקט וחברת הביטוח של האחרון.
7. על פי טענתה, מערכת היחסים שבינה לבין הצדדים השלישיים, אשר את שירותיהם שכרה לתכנון הפרויקט ולבנייתו מהמסד עד הטפחות, ואשר היו אחראים כלפיה לביצוע מושלם של הבניה, מחייבת אותם בכל סכום שייקבע כפיצוי בגין הבניה הלקויה באיזה מן הדירות.
8. המוכרת טענה כנגד התובעים 3,4 לחוסר יריבות. בנוסף, נטען על ידה כנגד שני זוגות התובעים להתיישנות עילות התביעה. בעיקר טענה כי הדירות נמסרו במצב תקין וכי הקבלן המבצע תיקן את תיקוני הבדק כנדרש על פי דין, למעט בנסיבות בהן מנעו זאת הדיירים עצמם.
9. לטענתו של הקבלן המבצע, לא פנו אליו התובעים בתלונה או בדרישת תיקון כלשהי לאחר שנת הבדק. על פי הפרוטוקולים המצויים בידיו, לתובעים 1,2 בוצעו תיקוני גמר בדק ואחריות ביום 11.3.98 ולתובעים 3,4 ב- 25.1.98. לאחר מועד זה, לא נתבקש על ידי התובעים, עימם אין לו יחסים חוזיים, או על ידי המוכר והמזמין- לבצע תיקונים כלשהם.
על פי כך, טוען הקבלן המבצע כי גם אם לא התיישנה התביעה, אין לחייבו, על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973, בתשלום כלשהו. עוד מציין הקבלן המבצע כי במועד הראשון בו נשלחו אליו חוות הדעת מטעמם של התובעים, כבר חלפו תקופות האחריות השונות על פי הדין.
לגופם של הליקויים נטען כי חלקם לא היו בתחום אחריותו אלא של משרד התכנון. באשר לעבודות הבניה נטען, כי ככל שנמצאו ליקויי בניה שיש לפצות בגינם, יש לחייב מנהל הפרויקט מטעמו של המזמין בעלויות תיקונם.
10. ב.מ. קידמה יעוץ תיכנון השקעות ובניה בע"מ, הצד השלישי מס. 2 ביצעה את התכנון האדריכלי של הפרויקט ואף שימשה כמפקח על הבניה, (להלן: "האדריכל"). לשיטתה, ניתן לחלק את טענות התובעים לשלשה סוגים: כנגד ליקויי תכנון, כנגד ליקויי ביצוע וכנגד אי ההתאמה בין מה שהובטח לתובעים לבין מה שקיבלו בפועל. לטענתה, מונה הצד השני מס. 3, מ.זלינגר ושות', כמנהל הפרויקט מטעמו של המזמין (להלן:"מנהל הפרויקט") ואליו ואל הקבלן המבצע יש להפנות טענות לליקויי ביצוע. אולם גם מליקויים אחרים, המצויים לכאורה בתחום התכנון, יש לפטור אותה עקב רשלנותם של המזמין ומנהל הפרויקט, אשר תפקידם היה לבדוק את עבודתה, לאשרה ולהתריע בכל מקרה שבו נמצאו ליקויים- ובמיוחד כאלה שניתן היה לאתרם על נקלה.
עוד נטען כי יש לקחת בחשבון כי במקום בו נקבע על ידי המומחים כי קיים חסר כלשהו, ממילא נהנה המזמין מחסכון בתוספות שהיה אמור לשאת בעלותן.
11. כך גם לגבי אי ההתאמה. לטענת האדריכל, אם נמכרה דירה שתוכננה כדירת 3 חדרים, כדירה בת 5 חדרים- מדובר בליקויי שיווק המצויים בתחום אחריותו של המוכר, מנהל הפרויקט. לשיטתו, מונה מר יעקב פרידמן מטעם המזמין על שיווק הדירות והוא זה אשר קבע, באופן בלעדי, מה ירשם במפרטים ובתכניות המכר.
12. כלל חברה לביטוח הינה הצד השלישי מס. 4 והינה גם המבטח של צד ג' 3, לטענת המבטח, במקרים אחרים ובתביעות אחרות שהוגשו על ידי דירים אחרים, מעולם לא נפסק (בפסק דין) או הוסכם (בפשרה) כי מנהל הפרויקט יהא אחראי באופן כלשהו לליקויי הבניה ויחוב בסכום כלשהו לפיצוי התובעים השונים.