א
בית משפט השלום חיפה
|
7165-05
07/03/2007
|
בפני השופט:
חנה לפין- הראל
|
| - נגד - |
התובע:
פוקרא טאהא
עו"ד מוחמד פוקרא
|
הנתבע:
1. סרומי השקעות ופיתוח בע"מ
2. חסאן גבארין
3. צמנטכל סולל בונה שותפות מוגבלת
עו"ד עאדל בויראת ואח'
|
| פסק-דין |
בראשית הדברים - צר לי על העיכוב במתן ההחלטה.
התובע, מר פוקרא טאהא, הגיש תביעה כנגד הנתבעים והגדירה כתביעה כספית ע"ס 63,000 ש"ח.
התובע, מגדיר עצמו כראש קבוצת פועלי בניין אשר עבדה עבור הנתבעים בביצוע עבודות בניה
מ- 29.12.03 עד 31.3.03 באזור התעשיה בנתניה, מקום הנקרא יכין.
התובע פרט שמותיהם של 15 אנשים אותם הוא מונה כפועלים בקבוצתו.
לטענתו, קיבל עבור העבודה 28,000 ש"ח ונותר חוב של 63,000 ש"ח.
הנתבעת 1 היא חברה, אשר הנתבע 2 תווך בינה לבין התובע ויש ביניהם קשרי עבודה.
הנתבעת 3, עפ"י סעיף 4 לכתב התביעה, מחזיקה בשיק ע"ס 63,000 ש"ח. נטען כי עבודות הבניה נעשו לטובתה ומנהלים מטעמה היו חותמים על כרטיסי העבודה של הפועלים.
כתב התביעה אינו מגלה את הקשר בין השיק ע"ס 63,000, שפרטיו אינם נזכרים, לבין התביעה.
ניתן למצוא קשר מרומז בסעיף 8 לכתב התביעה, בו נאמר כי "הסכום הנ"ל 63,000 ש"ח אושר על ידי הנתבעת מס' 3 באמצעות מנהלה מר אריק, והאחרון הודיע לתובע כי באם ימציא מסמך מטעם נתבעת מס' 2 או החלטת בית משפט המורה לתשלום, הסכום ישולם".
הנתבעת מס' 1 לא הגישה כתב הגנה.
הנתבע מס' 2 הכחיש בהגנתו כי הוא חייב כל כספים לתובע, וטעם כי התביעה קנטרנית, טורדנית וחסרת עילה. בנוסף, אין לבית משפט זה סמכות מקומית, כתב התביעה עמום ולא ברור.
הנתבעת מס' 3, בכתב הגנתה, שפכה מעט אור על היחסים בין התובע לנתבעים:
הנתבע מס' 2, למיטב ידיעתה, הוא בכל השליטה אצל הנתבעת 1, והתובע עבד עבורם.
הנתבעת 1 אמנם שימשה כקבלן משנה של נתבעת 3 בפרוייקט בניה בנתניה, במתחם "קאש אנד קארי", ואמנם מנהליה חתמו על כרטיסי העבודה של פועלי התובע.
לדעת הנתבעת 3, מדובר בסכסוך עבודה בין התובע לבין הנתבעים 1 ו-2 ועל כן, אין לבית משפט זה סמכות ענינית לדון בתובענה זו.
לנתבעת 3 לא היתה ואין כל יריבות עם התובע ומעולם לא התקשרה לא עמו ולא עם מי מהעובדים המפורטים ברשימה.
בין נתבעת 1 ונתבעת 3 נערכו התחשבנויות ובסופן לא נשאר כל חוב של נתבעת 3 לנתבעת 1.
הנתבעת 3 מעלה טענות נוספות כנגד התובע וביניהן הטענה כי לא הפועלים הנזכרים היו צריכים להיות צדדים, שכן אין התובע מסביר מדוע דוקא הוא זכאי לכל שכרם של עובדים אלו, אשר יתכן וכבר קיבלו את שכרם.