1. זהו פסק דין בתביעת התובע לפיצויים בגין פגיעתו בתאונת דרכים.
2. התובע יליד שנת 1963, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 24.1.99 באשקלון, כהולך רגל, כאשר מכונית פגעה בו. לטענת התובע, נגרמו לו בשל התאונה פגיעות בראשו, בלסתותיו, בגבו, בצווארו, בכתפו וברגליו. התובע טען, כי נגרמו לו נכויות בתחום האורטופדי, הנוירולוגי, הפסיכיאטרי, פה ולסת, ובתחום השמיעה. לטענת התובע, נגרמו ויגרמו לו, נזקים מיוחדים וכלליים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.
הנתבע מס' 1 הוא מי שנהג ברכב הפוגע בזמן התאונה, והנתבעת 2, היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה.
הנתבעת לא כפרה בחבותה לפיצוי התובע על נזקיו, אך הכחישה את היקף נזקיו הנטענים. בין היתר טענה, כי לא נגרמו לתובע הפסדי השתכרות, משום שלפני אירוע התאונה היה נרקומן, שלא עבד ולא השתכר. עוד טענה, כי אם התובע לא עבד לאחר התאונה, הרי שגם עובדה זו, הינה תוצאה של "בעיית הסמים" שלו.
הנתבעת שילמה לתובע במהלך ניהול ההליכים, שני תשלומים תכופים, על פי הסדרי פשרה שנערכו בין הצדדים.
יצוין, כי התביעה הוגשה בבית המשפט השלום באשקלון, והועברה לבית משפט זה, לבקשת ב"כ התובע. התיק הועבר לטיפולי בשנת 2006.
3. מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, אשר הגישו חוות דעת, לעניין נכותו הנטענת של התובע.
המומחית בתחום פה ולסת, פרופ' דורית ניצן, קבעה בחוות דעתה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5%, עקב שינויים בתחושה באיזור הלחי והשניים העליונות, מצד ימין. יוער, כי מסקנת המומחית הסתמכה על דיווחים מאוחרים של התובע, לאחר שבבדיקה מוקדמת דיווח על העדר הגבלה תפקודית.
המומחה בתחום הנוירולוגי, פרופ' עודד אברמסקי, קבע כי נכותו של התובע הינה בשיעור 0%, כאשר לדבריו בתקופה האחרונה לפני כתיבת חוות הדעת, התפתחו הפרעות נוירולוגיות שונות אצל התובע, שאינן קשורות לתאונה.
המומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר יעקב אבני, קבע כי לתובע נגרמה נכות פסיכיאטרית בשיעור 10%, בגין החמרת מצב פסיכיאטרי קודם, ממנו סבל התובע עוד לפני התאונה.
המומחה בתחום א.א.ג, פרופ' ג. מרשק, התרשם על פי האמור בחוות דעתו, כי התובע דיווח בעת בדיקתו דיווחים שקריים. לדברי המומחה: "...למעשה ברור בבדיקה זו שיש ניסיון בולט להתחזות (אין עקומות צל ומבחן סטנגר מורה על התחזות) בדיקות ההחזר האקוסטי מצביעה על שמיעה בגבולות הנורמה באוזן הימנית וישנה ירידה בשמיעה באוזן השמאלית אשר איננה ניתנת לכימות בגלל ניסיונות ההתחזות". זאת בין היתר כאשר דיווחי התובע בבדיקותיו לא תאמו את יתר הממצאים, וכאשר דיווחיו בשתי בדיקות שנערכו במועדים שונים, סתרו אלה את אלה. המומחה קבע, כי לא ניתן להעריך את נכותו של התובע, "...כל עוד לא ישתף פעולה בבדיקות השמיעה...", והמליץ על בדיקות שונות שעל התובע לבצע לצורך קביעת נכותו בתחום השמיעה. לא הוגשה חוות דעת משלימה בתחום זה.
4. מטעם התובע העידו התובע עצמו, ואחותו, הגב' אורלי אבוטבול.
התובע העיד בתצהיר עדותו הראשית, בין היתר, על פגיעותיו בתאונה ועל הנזקים שנגרמו לו לטענתו, עקב התאונה. בין היתר העיד על כך שסובל מפחדים ודכאון, על הפרעות שינה, כאבי ראש, כאבים באיזור הלסת המונעים ממנו את האפשרות ללעוס, הפרעות זיכרון וסחרחורות. לטענת התובע, הוא לא רצה להיבדק פעם נוספת, על ידי פרופ' מרשק משום שהמומחה התרשם שהוא מתחזה.
התובע העיד בתצהירו, כי לפני התאונה עבד כסוחר ירקות, ושכרו הממוצע נטו עמד על 6,000 ש"ח לחודש. לטענתו, מאז התאונה איננו מסוגל לעבוד, ונקלע למצב כלכלי קשה, ולחובות.
התובע העיד כי חדל להשתמש בסמים, וכי אין קשר בין מצבו עובר להגשת התצהיר, ובין השימוש בסמים בעבר.
הגב' אבוטבול, אחותו של התובע, העידה בתצהיר עדותה הראשית, בין היתר, על טיפולה בתובע לאחר התאונה, ועל מוצרים שונים שסיפקה לו. בין היתר טענה, כי רכשה עבורו מיחם ומקרר, מכשיר טלפון נייד, וכן מוצרי מזון, חומרי ניקוי ומצרכים נוספים.
הגב' אבוטבול העידה, על סבלו של התובע עקב פגיעותיו, ועל חוסר תפקודו. כמו כן, העידה הגב' אבוטבול, על כך שלפני התאונה עסק התובע במכירת ירקות בשווקים באשקלון, יבנה ואשדוד, כאשר, לדבריה, היה לתובע דוכן ירקות, אשר הוצב סמוך לדוכן בו מכרה הגב' אבוטבול עצמה ירקות.
התובע ואחותו נחקרו בחקירות נגדיות, במהלך דיוני ההוכחות שהתקיימו. הנתבעת לא העידה עדים מטעמה. המומחים מטעם ביהמ"ש לא נחקרו על ידי הצדדים.
5. עדות התובע הותירה רושם לא קל, והתקשתי ליתן אמון בדבריו. זאת, הן בשל ההתרשמות הישירה מעדות התובע, והן בשל סתירות פנימיות בעדותו, סתירות בין דבריו לדברי אחותו, הגב' אבוטבול, וקשיים נוספים שעלו בעדות, אשר יודגמו להלן. התקשיתי גם לקבל את עדות אחותו של התובע כאשר הרושם היה, שלא דייקה בדבריה, אלא ניסתה לגונן על התובע, ולמסור עדות שתיטיב עימו לסברתה.