1. התובע, גב' רודלפינה צימרמן (להלן: "צימרמן") והגב' המנוחה פפי שטייגמן ז"ל (להלן: "פפי") הינם אחים (אח ושתי אחיות) שיקראו להלן ביחד: "האחים". לאחים הייתה דודה (מנוחה) בשם ארנה סדלק (להלן: "סדלק"), שלטענת התובע היתה בעלת נכסי מקרקעין רבים בעיר ברלין (להלן: "הרכוש") עוד מלפני עליית הנאצים לשלטון. הרכוש הופקע ע"י השלטון הגרמני הנאצי והועבר לידי השלטון הקומוניסטי לאחר מלחמת העולם השניה, שכן הרכוש נמצא בברלין המזרחית.
2. סדלק נפטרה בברלין בשנת 1980. יורשיה של סדלק היו בין השאר פפי וכן גב' נוספת (המנוחה) בשם פרידה שולמן ז"ל (להלן: "שולמן"). יורשיה של שולמן כיום בצרפת.
3. לאחר איחוד גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית, נוצרה אפשרות לאתר ולהשיב נכסי מקרקעין שנמצאים בשטחי גרמניה המזרחית לבעליהם המקוריים, עוד מלפני עליית הנאצים לשלטון, או ליורשיהם.
4. בתור יורשת של סדלק, פפי פנתה לעו"ד ד"ר בן ציון אליאש (להלן: "אליאש"), על מנת שיאתר עבורה וישיב לבעלותה את נכסיה בברלין המזרחית. אליאש הוא עו"ד העוסק בין היתר בהשבת רכוש מגרמניה. הסכם ליצוג ולתשלום שכ"ט נחתם בין השניים. אליאש פעל במשך מספר שנים לאיתור נכסים בברלין והצליח לאתר 3 נכסי מקרקעין שהיו רשומים על שמה של סדלק, לגביהם לא הייתה מחלוקת ממשית עם הרשויות בגרמניה.
לגבי מספר נכסים נוספים, אליאש נקט בפעולות לקבלת תשלומים שונים בגינם, לאור חוסר בהירות זכויותיה של סדלק ולאור פעולות שנערכו בהם שהקשו על השבתם. האחים טענו כי בבעלות סדלק היו מספר בתי קולנוע, אך אליאש לא הצליח לאתר הוכחות לכך. באותו עניין אליאש ייצג גם את יורשיה של שולמן מצרפת, ולצורך כך הוא טיפל בהוצאת צו ירושה לעזבון סדלק בגרמניה.
5. פפי נפטרה ביום 8.1.03. על פי צו ירושה מיום 17.6.06, שהוצא ע"י הרשם לעניני ירושה בבאר שבע, יורשיה הינם התובע וצימרמן בחלקים שווים.
6. אליאש פנה לתובע ולצימרמן על מנת שייפו את כוחו לייצגם בהמשך ההליכים לאיתור ומימוש נכסיה של סדלק בגרמניה. התובע וצימרמן סירבו, שכן לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר תנאי שכר הטרחה. כן התברר שבין התובע לצימרמן אין הבנה והם לא מצליחים לפעול במשותף. עיקר הקשר של אליאש היה עם התובע, אשר טען בפניו כי במשך כל שנות פעילותו בברלין לא הביא כל תועלת מעשית שכן הוא לא הצליח לאתר נכסים של סדלק. לגבי שלושת הנכסים שהיו רשומים על שם סדלק, התובע טען שעובדה זו הייתה ידועה עוד לפני פעולותיו של אליאש והוא לא חידש דבר. לפיכך התובע טען בפני אליאש, כי לא מגיע לו שכ"ט עבור פעולותיו עד לשלב זה. התובע סירב להמשך הייצוג של אליאש, בתנאי שכר הטרחה על פי ההסכם שנחתם עם פפי וסירב להמשך הייצוג של אליאש בכלל.
7. בעקבות מחלוקת זו אליאש הגיש נגד התובע וצימרמן תביעה ביום 2.8.04, בבית המשפט השלום בפתח תקוה (ת.א 4026/06), לתשלום שכר הטרחה, בהיותם יורשיה של פפי. תביעה זו תלויה ועומדת ואינה מעיינו של פסק דין זה.
8. לאחר שהתובע התאכזב מפעולותיו של אליאש ולאור המחלוקת הכספית שהתגלתה ביניהם ביחס לשכר הטרחה, הוא החליט להתקשר באופן עצמאי עם עו"ד אחר, לצורך איתור ומימוש נכסים של סדלק בברלין. הנסיון לאיתור נכסים נוספים היה אך ורק ביחס לשנים עשר בתי קולנוע, שלטענתו היו בבעלות סדלק עוד לפני עליית הנאצים לשלטון, אותם אליאש לא הצליח לאתר.
9. התובע פנה אל הנתבע בתור עו"ד שעוסק גם הוא בהשבת רכוש בגרמניה. בין הצדדים נחתם הסכם מיום 7.6.04 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם היה על הנתבע לצאת לברלין ולנסות לאסוף הוכחות לבעלות סדלק בשנים עשר בתי קולנוע. שמות בתי הקולנוע והכתובות של חלקם פורטו בהסכם. כן היה על הנתבע לדאוג להוצאת צו ירושה ולנקוט בפעולות משפטיות לצורך מימוש הנכסים שיאותרו. ההסכם קובע הוראות ביחס לתשלומים שהנתבע יהיה זכאי להם כשכר טרחה, למקרה של איתור בתי הקולנוע או נכסים אחרים (כולל נכסים פיננסיים). התובע ייפה את כוחו של הנתבע לפעול לפי ההסכם למשך 45 יום מחתימתו.
10. מאחר והיה צורך בבדיקה ראשונית של טענות התובע ביחס לנכסים של סדלק בברלין, הצדדים הוסיפו להסכם (שהוכן מראש ע"י התובע) בכתב יד את הסעיף הבא:
"הלקוח יממן את נסיעת עוה"ד גולדפין לברלין, בין השאר לבדיקת כל אותם נכסים רלוונטיים לירושה, וכן הבהרת מצבם ומעמדם המשפטי, והזיקה ליורשים השונים. הלקוח ישלם היום תשלום של 3,000 יורו + מע"מ, כסכום חד פעמי לנסיעה האמורה. בנסיעה זו יטפל עוה"ד גם בהוצאת צו הירושה הגרמני בהתאם לצו הירושה שהוצא בישראל".
11. התובע חתם על יפוי כוח בגרמנית לצורך פעולותיו של הנתבע בגרמניה. ביום חתימת ההסכם התובע שילם לנתבע את הסכום שהוסכם עליו, לצורך יציאתו לברלין, בסך 3,510 יורו שהסתכמו ב- 19,595 ש"ח.
טענות התובע
12. התובע טוען שהנתבע לא ביצע את חלקו בהסכם ולמעשה גזל ממנו במרמה סכום של 19,585 ש"ח (יש פער של 10 ש"ח בין הסכום שהתובע שילם לנתבע לבין הסכום שצויין בכתב התביעה). התובע טוען שהנתבע כלל לא שהה בברלין, לא ביצע כל פעולה לצורך איתור נכסים ולמעשה גבה ממנו תשלום ללא כל תמורה. לתמיכה בטענה זו התובע טוען שהנתבע לא הציג בפניו כל מסמך שיעיד על פעולותיו בברלין לצורך איתור נכסים. כן טוען התובע, שהנתבע לא נקט בכל פעולה לצורך הוצאת צו ירושה לטובת פפי ביחס לבתי הקולנוע. לפיכך טוען התובע כי על הנתבע להשיב לו את הסכום ששולם. כן טוען התובע כי על הנתבע לפצותו בסכום של 20,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב הפרת הסכם; בסכום של 16,000 ש"ח, כפיצוי על פעולות משפטיות שיצטרך לנקוט בגרמניה מאחר והנתבע נמנע מלעשותם ובסכום של 10,000 ש"ח עבור נזקים נוספים.
כן טוען התובע כי הנתבע הוציא עליו לשון הרע, בכך שייחס לו מעשים פליליים שונים, ובשל כך עליו לפצותו בסכום של 20,000 ש"ח. התובע העמיד את התביעה על סה"כ 85,585ש"ח.
טענות הנתבע
13. הנתבע טוען כי מילא את ההסכם במלואו, וכי לא מגיע לתובע כל החזר של שכ"ט או פיצוי אחר.
14. הנתבע טוען כי סמוך לאחר חתימת ההסכם שהה בברלין כשבוע לצורך טיפול בעניינו של התובע. הנתבע פנה לכל הרשויות הרלוונטיות לצורך איתור הוכחות לבעלות על בתי הקולנוע כמפורט בהסכם אך העלה חרס בידו. מאחר ולא אותרו נכסים כלשהם, לא היה טעם או צורך בהוצאת צו ירושה גרמני, כפי שהוצא בישראל, ועל כן נמנע מלעשות זאת.