פסק-דין בתיק א 7086/03

1.         זוהי תביעה שהוגשה על ידי גב' כהן מרסל (להלן: "התובעת") בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים מיום 11/11/99.

2.         מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") אינה כופרת בשאלת החבות והמחלוקת הינה לפיכך בשאלת הנזק בלבד.

3.         בישיבת ביהמ"ש מיום 21/3/06 נעתרתי לבקשת התובעת ומיניתי את פרופ' ה.צ. יואכימס כמומחה רפואי מטעם התובעת בתחום אף, אוזן, גרון.

4.         פרופ' ה.צ. יואכימס קבע בחוות דעתו כי לא נגרמה לתובעת כל נכות בתחום אף, אוזן, גרון בתאונה. פרופ' ה.צ. יואכימס ציין כי מעיון בגליון חדר מיון עולה שהפגיעה היתה קלה וכי אף שהתובעת טוענת כי כבר שבוע לאחר התאונה החלה לסבול מטנטון וסחרחורות רישומים רפואיים ראשונים מופיעים רק באודיוגרם שבוצע ביום 18/4/01 כ-15 חודשים לאחר התאונה. פרופ' ה.צ. יואכימס מציין בחוות דעתו כי הירידה בשמיעה המופיעה באוזן ימין אינה מקנה נכות ואף אינה אופיינית למצב שלאחר חבלת ראש ואינה מספקת תמיכה אובייקטיבית לטענות הטנטון. עוד ציין פרופ' ה.צ. יואכימס בחוות דעתו כי בבדיקת אי.אנ.ג'י. מיום 25/6/06 לא נמצא ממצא חולני במערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל) של התובעת היכול לתמוך אובייקטיבית בתלונותיה.

5.         תיק זה נקבע לבקשת ב"כ התובעת לחקירת המומחה ה.צ. יואכימס ביום 12/6/07 ואולם ב"כ התובעת הודיע במועד הישיבה כי הינו מוותר על חקירת המומחה.

6.         הצדדים הגיעו להסכמה לעניין ניהול ההליך בדרך הקבועה בסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, וביום 3/1/08 נשמעו טיעוניהם.

7.         ב"כ התובעת טוען כי הבסיס העובדתי של חוות דעת המומחה אינו נכון וכי התובעת סובלת מאז התאונה מסחרחורות, טנטון וירידה בשמיעה. עוד טוען ב"כ התובעת בטיעוניו כי מאז התאונה הפסיקה התובעת את עבודתה כליל בשל סחרחורות מהם הינה סובלת עד היום, שעה שלפני התאונה עבדה בכל מיני מקומות. לאור האמור טוען, איפוא, ב"כ התובעת לפיצוי בגין כאב וסבל וכן לפיצוי גלובאלי בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד.

8.         ב"כ הנתבעת טוען כי לתובעת לא נגרם כל נזק גוף בתאונה כפי שעולה בדו"ח חדר המיון בו צויין מפורשות כי לא נמצאו כל סימני חבלה חיצוניים, תנועות גפיים וצוואר מלאות ותקינות ולמעשה לא צויין כל ממצא פרט לכאבי ראש. עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי למשך 14 חודשים ועד לביצוע בדיקת אודיוגרם ביום 18/4/01 לא קיים תיעוד רפואי בקשר לתלונות התובעת ובפועל התלוננה התובעת על סחרחורות ונטיה להתעלפות עוד משנת 1996 כפי שעולה ממסמכים רפואיים שצורפו. בהסתמך על תקופות דיווח שתועדו על ידי המוסד לביטוח לאומי טוענת הנתבעת כי למעשה התובעת החלה לעבוד דווקא לאחר התאונה ולא כנטען על ידה בתצהיר תשובות לשאלון ובטיעוני ב"כ. ב"כ הנתבעת טוען כי לא היתה מלכתחילה הצדקה למינוי המומחה ועל כן יש לקזז את הוצאותיו, לרבות הוצאות בדיקת קלינאית תקשורת ובדיקת אי.אנ.ג'י. שבוצעו על פי דרישת המומחה מכל פיצוי שייפסק לתובעת, אם בכלל. כן טוען ב"כ הנתבעת כי לא נפלה כל טעות בחוות דעת המומחה, אולם למעשה עמדו בפני ב"כ התובעת שתי אפשרויות להתמודד עם קביעות המומחה בחוות הדעת: משלוח שאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה בחקירה נגדית. ב"כ התובעת לא פעל באף אחת מדרכים אלה אף שניתנה לתובעת ההזדמנות לחקור את המומחה בישיבת הוכחות שנקבעה במיוחד לצורך זה.

9.         לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים הן לעניין פגיעת התובעת, הנזק, הקשר הסיבתי ועלות חוות דעת המומחה וכן עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ הצדדים, ראיתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,500 ש"ח בגין נזקי התובעת בתאונה.

10.        לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,500 ש"ח בתוספת אגרה ראשונית משוערכת ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ על הסכום שנפסק. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

11.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' בשבט תשס"ח (13 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.

_________________

                                                                                                                      ב. טאובר,  שופטת

הקלדנית: רויטל מ.