אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 68702/03

פסק-דין בתיק א 68702/03

תאריך פרסום : 13/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
68702-03
27/03/2005
בפני השופט:
שוורץ אהוד

- נגד -
התובע:
אפרת ירון
הנתבע:
יהלי המלט
פסק-דין

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         התובע הגיש לביצוע בהוצל"פ 3 שיקים ע"ס 47,000 ש"ח משוכים ע"י הנתבעת לפקודתו, ביום 11/12/03 ולאחר דיון בהתנגדות ניתנה רשות להגן ונקבע שתצהיר ההתנגדות יהווה כתב הגנה.

2.         התובע טוען כי קיבל השיקים בהמשך להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 18/6/01 ומימוש אופציה לשנת שכירות נוספת וכדמי שכירות, לשנה השנייה, לטענתו הנתבעת פינתה את המושכר בסוף 12/02, תוך גרימת נזקים למושכר, מה שאילץ אותו לממש ערבות בנקאית שהחזיק על סך 20,000 ש"ח. התובע דורש את יתרת דמי השכירות המגיעים לטענתו בגין השנה השנייה ועד 31/7/03, וסכומם מגולם בשיקים שהוגשו לביצוע.

3.         הנתבעת טוענת כי ההסכם המקורי מיום 18/6/01 בוטל בסמוך לתחילתו, ואינו חל יותר ביחסי הצדדים, כי שילמה דמי שכירות בסך 33,000 ש"ח המכסים 5 חודשי שכירות בשנה השנייה מיום 1/8/02 ועד 31/12/02 ובדרך של חילוט הערבות הבנקאית הראשונה ופירעון שיק ע"ס 13,000 ש"ח מיום 13/9/02, לטענתה התובע אינו המשכיר ולכן יש לדחות התביעה. לטענת הנתבעת התובע הסכים במועד הארכת ההסכם לשנה השנייה להאריך ההסכם לתקופה של שנתיים, לאחר זמן קצר חזר בו מהסכמה זו, הנתבעת לא יכלה למצוא שוכר לבית שלה שהשכירה ולתקופה קצרה יותר, ולכן הוסכם על פינוי מוקדם יותר שאכן בוצע בפועל עד סוף 12/02.

            הנתבעת טוענת כי התובע לא היה רשאי לחלט את הערבות הבנקאית השנייה ע"ס 20,000 ש"ח, ואם תימצא חייבת יש להפחית סכום זה כתשלום ע"ח החוב כאן.

4.         התובע מפנה לסעיף 7 להסכם השכירות המקורי, לפיו חלה חובת תשלום דמי שכירות גם אם לא ישתמש בו השוכר, או יפנה אותו לפני תום תקופת השכירות, לטענתו ההסכם לא בוטל או קוצר כדין ולא נתקבל אישור לכך מראש ובכתב ממנו. כן טוען שאין לייחס דמי הערבות השנייה שחולטה לדמי שכירות, אלא לתשלום חובות ונזקים שהותירה הנתבעת בעיקר בגין פירוק והריסת המטבח, חורים בבית ומנעול שנאלץ להתקין.

ב)         דיון והכרעה

5.         העידו בפני התובע והנתבעת, עו"ד פיש ששימשה באותה עת (חידוש ההסכם) ב"כ הנתבעת, הנגר והטייח שטיפלו במטבח ובתיקוני צבע וטיח בדירה, ומטעם הנתבעת.

            לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה, במובן זה שלדעתי הנתבעת אכן חייבת לשלם יתרת דמי השכירות עד לתום השנה השנייה - 31/7/03, והגם שפינתה את הדירה בסוף 12/02, יחד עם זאת יותר לנתבעת לנכות סכום הערבות שחולטה.

            לא שוכנעתי כי היה סיכום סופי מוגמר ומחייב בין התובעת לנתבע עובר להארכת ההסכם כי זכאית לשכור הבית לשנתיים, וכי לאחר זמן, משחזר בו התובע מסיכום בע"פ זה, בא תחתיו סיכום אחר שהנתבעת ועקב בעיות הקשורות בהשכרת דירתה, רשאית לצאת מן הדירה תוך מספר חודשים, ובפועל בסוף 12/02, ומבלי שיחולו בעניין החיובים החוזיים המקוריים.

            אני קובע שההסכם המקורי, וחרף הודעת ביטול ששלח התובע, ומכוח התנהגות הצדדים לפיו, המשיך לחול, ההסכם הוארך בשנה נוספת כאשר בתחילת אוגוסט 2002 קיבל התובע שיקים בסך 53,000 ש"ח (בנוסף לערבות הקודמת שחולטה), וכן ערבות בנקאית חדשה ע"ס 20,000 ש"ח.

            בהמשך שהות הנתבעת במושכר מחד, ומאידך תוך העברת תשלומים, בחלקם דחויים, עבור שנת שכירות, הוארך הסכם השכירות לשנה נוספת מלאה ובתנאי הסכם השכירות המקורי.

            אני מאמין לנתבעת, שהייתה לה בעיה קשה עקב סירוב התובע להשכרת הבית למשך שנתיים, ושנאלצה בסופו של דבר, עקב חוסר יכולת להשכרת דירתה לזמן קצר, לפנות את בית התובע בטרם עת, יחד עם זאת וכאמור, לא שוכנעתי מן הדיון, העדויות והחומר שבפני, שהיה סיכום מחייב לעניין הארכה לשנתיים, ו/או סיכום שהחליפו, לפיו הנתבעת זכאית לסיים ההסכם קודם למועד החוזי המלא ו/או כי הנתבעת אולצה ליתן שיקים לשנה שלמה מראש שעה שהסיכום בעניין היה שונה. יש הבדל בין דיבורים ובקשות, בין בעל דירה ושוכר, לבין סיכום מחייב וסופי בעניין כזה שהוא מהותי ביותר ודורש לפי ההסכם אסמכתא בכתב. אסמכתא שאיננה, שכן התובע לא הסכים כנטען, באופן סופי, אלא השאיר העניין פתוח.

            למען הסר ספק אני מקבל את עמדת התובע, לא רק בשל העדר הסכמה כתובה וחתומה לשינוי מהותי כנדרש בהסכם, אלא שעפ"י הדיון לא שוכנעתי שהסכמה כזו, להבדיל מדיבורים ובקשות, הייתה והגיעה לכלל גיבוש סופי המחייב את שני הצדדים.

            במצב דברים שכזה חלה על הנתבעת החובה לשלם את השיקים נשוא התיק, וחרף עזיבתה את הדירה 7 חודשים לפני תום ההסכם, ותשלום דמי השכירות עד למועד העזיבה בפועל.

6.         אני מקבל את טענת הנתבעת שמסכום החיוב בגין שכר דירה עפ"י השיקים שהוגשו, יש להפחית את סכום הערבות הבנקאית השנייה ע"ס 20,000 ש"ח שמומשה ב 25/12/02, ומן הטעמים הבאים : -

            בערבות, מתאריך 3/9/02, נרשם בשורה חמישית, שניתנת בקשר עם הבטחת שכ"ד, לא נרשם שניתנת בקשר לכל חיוב עפ"י הסכם השכירות, מכאן שהתובע לא יכל לממש הערבות בקשר לחובות אחרים למעט שכר דירה, יתר על כן בסוגיית הנזקים הנטענים, ובעיקר בעניין המטבח שהיה במחלוקת בין הצדדים, אני סבור שעניין השארת המטבח ללא תמורה בבית התובע, ולאחר שהוזמן והותקן, כאשר ניתן לפירוק, היה כפוף למו"מ והסכמה עתידיים ונוספים בין הצדדים. משיצאה הנתבעת במועד מוקדם, ובהעדר הסכמה לעניין יציאתה, ובהעדר סיכום סופי בקשר להשארת המטבח, הייתה זכאית הנתבעת ליטול אותו. בנוסף לא הוכח בפני כראוי, כי שווי המטבח והנזקים האחרים הנטענים מגיע לעשרות אלפי ש"ח, כנטען ע"י התובע, וכי בהנחה שמדובר במטבח כה יקר, התובע זכאי לקבלו ללא תמורה ועקב הנחה שנתן בהסכם המקורי. יצוין עוד שעפ"י זיכרון הדברים התובע התחייב להתקין בדירה מטבח בסיסי, בסופו של דבר לא הותקן דבר על ידו, אלא הותקן מטבח משופר ע"י הנתבעת ועל חשבונה, וללא כל השתתפות בעניין מצד התובע, למעט הפחתת סכום הערבות שאינה תשלום בכסף.

            לגבי נזקים אחרים נטענים : כטיח, חורים, אין בפני אסמכתאות מספקות להיקפם, מהותם וגובה הנזק הריאלי, ואין להסתפק בטענה לנזק באלפי ש"ח. למען הסר ספק, ככל שסבור התובע שיכול להוכיח נזקים כאלו, זכותו להגיש תביעה בגינם, ושעה שנקבע כאן שחלוט הערובה יהיה ע"ח חוב שכר הדירה לפי השיקים שהוגשו.

ג)         סוף דבר

7.         התוצאה הסופית היא שהתביעה מתקבלת במלואה, יחד עם זאת הנתבעת רשאית לזקוף 20,000 ש"ח, ובגין פירעון הערבות הבנקאית ע"ח חוב זה.

            נוכח האמור הליכי ההוצל"פ יימשכו לגבי סך 26,000 ש"ח (20,000 - 47,000), צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 25/12/02 ובצירוף שכ"ט א' ואגרת הוצל"פ לגבי סכום זה. במידה וסכום זה והוצאות הדיון שלהלן, ישולם בתוך 21 יום מקבלת הנתבעת פסה"ד, ייסגר תיק ההוצל"פ נשוא התביעה. לא ישולם הסכום במועד האמור, יימשכו לגביו הליכי ההוצל"פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ