1. ביום 16.4.98 העניק התובע לנתבע הלוואה בסך 20,000 דולר (להלן: "הלוואה א'"). לטענת התובע, סוכמה ריבית בגין ההלוואה בשיעור של 1.5% לחודש.
הנתבע שילם לתובע בגין ההלוואה א', במשך 18 חודשים, עד מועד התשלום האחרון ביום 15.4.00, תשלומים בסך של 300 דולר מדי חודש, סה"כ 5,400 דולר.
יתרת חובו של הנתבע בגין הלוואה א' עומדת ביום הגשת התביעה, לטענת התובע, על סך של 195,616 ש"ח (44,028 דולר).
ביום 15.5.00 הנתבע פנה לתובע בבקשה להעניק לו הלוואה נוספת. התובע נענה לבקשתו והעניק לנתבע, במועדים שבין 15.5.00 לבין 29.9.00 שבע הלוואות נוספות המסתכמות בסך של 69,154 ש"ח (להלן: "הלוואה ב'). הנתבע שילם לתובע, בגין ההלוואה ב', במועדים שבין 2.1.01 לבין 4.6.03 סך של 44,900 ש"ח. לטענת התובע, גם בגין הלוואות אלו שיעור הריבית נקבע ל - 1.5% לחודש.
יתרת חובו של הנתבע בגין ההלוואה ב' עומד, לטענת התובע, נכון ליום הגשת התביעה, על סך של 51,252 ש"ח.
2. הנתבע חלק על תנאי ההלוואה ועל יתרת חובו הנטענת ע"י התובע וטען כי ההלוואה א' ניתנה בדולרים ולא סוכמה בגינה כל ריבית, אלא החזרתה בדולרים בלבד ומשכך יתרת חובו לתובע מסתכמת בסך של 14,600 דולר וטען כי גם בגין ההלוואה ב' לא סוכם על תשלום ריביות וכי חובו בגינה מסתכם ב- 24,254 ש"ח בלבד. עוד טען כי התובע הנו קרוב משפחתו ונתן לו את ההלוואות על מנת לעזור לו להיחלץ מהמצב הקשה אליו נקלע.
3. ביום 28.2.05 נתן כב' השופט מאיר יפרח פסק דין חלקי בו חייב את הנתבע על פי הודאתו לשלם לתובע סך השווה בשקלים ל-14,600 דולר והסך של 24,254 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה מיום 29.9.00, וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
4. הנני סבור כי יש לקבל את גרסת התובע ולהעדיפה על פני גרסת הנתבע.
ראשית, הנתבע אישר בעדותו כי החזיר לתובע, מדי חודש סך של 300 דולר, סכום שהוא מהווה 1.5% מסכום ההלוואה א' ולא נתן כל הסבר מספק מדוע סוכם דווקא על החזר סכום קבוע זה, אותו שילם מדי חודש בחודשו במשך 18 חודשים רצופים. תשלום סכום זה מתיישב עם גרסתו של התובע באשר לריבית.
גם עדותה של הגב' עליזה כתר, רעייתו של התובע, בה הצהירה כי הנתבע העביר מדי חודש 300 דולר או 1,200 ש"ח ע"ח הריבית ובגין הריבית החודשית עליה סוכם בין התובע לנתבע ואף העידה על פגישה שנערכה בביתה לפני כשנתיים בינה, בין התובע לבין הנתבע, בה הלין הנתבע על גובה הריבית, מחזקת את עדותו של התובע. הנתבע לא ערך לעדה חקירה נגדית על תצהירה. גרסת הגב' כתר בדבר תשלום הריבית בשקלים אף סותרת את גרסת הנתבע כי מדובר היה בהלוואה דולרית שהחזרה בדולרים בלבד.
שנית, גם נסיבות מתן ההלוואה מטילות את הכף לכיוון גרסת התובע - התובע העיד כי העניק לנתבע את ההלוואות על מנת לעזור לו להיחלץ מההלוואות אותן נטל הנתבע מהשוק האפור, בריבית חודשית בשיעור של כ - 5% -6% ושבגינן שילם ריבית חודשית בסך 1,000 דולר והנתבע לא הכחיש את דבריו. הנתבע עצמו טען כי התובע העניק לו את ההלוואות על מנת לעזור לו, ואף הגיש רשימת תיקים לחייב המעידה על החובות הכבדים בהם שרוי הנתבע (נ/1). משכך, גם נסיבות נטילת ההלוואה מתיישבים עם גרסת התובע באשר לתנאי ההלוואה.
בנוסף, לאור ניסיון החיים, מקובלת עליי הצהרתו של התובע כי אין כל הגיון כלכלי במתן הלוואות בסכומים אלו ללא כל ריבית בגינן, ובמיוחד לאור העובדה, כפי שהצהיר התובע והנתבע לא שלל זאת, כי בשל סכסוך משפחתי נותק הקשר ביניהם למשך שנים רבות, עד עצם פנייתו של הנתבע אליו לקבלת ההלוואות.
התובע צירף תחשיבים של ההלוואות שלא נסתרו ע"י הנתבע.
5. אשר על כן , הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
1. הסך של 242,868 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (1/11/04) ועד התשלום המלא בפועל בניכוי רכיבים 1.1 ו-1.2 לפסק הדין החלקי מיום 28/2/05 אותם ניתן לגבות במסגרת ביצוע פסק הדין החלקי.
2. יתרת אגרת בית משפט בסך 5,075 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
3. שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ' בסיון, תשס"ה (27 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.