א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
62689-04
27/05/2007
|
בפני השופט:
אטיאס אריה
|
- נגד - |
התובע:
המגן חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. נתנוב דוד 2. מקסימוב תמרה
|
פסק-דין |
בפני תביעה שטרית כנגד הנתבעים בתוקף היותם ערבים לפרעון שטר.
מבוא
בתאריך 6.10.91 הגישה המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב שני שטרי חוב במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 6-91-71494-01 על סך של 161,128 ש"ח כ"א אשר נעשו ביום 17.9.90 ע"י רפאילוב רחמים (להלן: "רפאילוב") עם תאריך פרעון 1.10.91. על השטרות חתמו ערבים שונים ביניהם מר נתנוב דוד ,הנתבע 1 (להלן: "נתנוב") והגב' מקסימוב תמרה ,הנתבעת 2 (להלן: "מקסימוב"). כל אחד מהנתבעים חתום בשטר נפרד.
החוב בתיק ההוצאה לפועל הועמד על הסך של 161,128 ש"ח בלבד ולא הסכום המצטבר של שני השטרות.
עיקרי העובדות
רפאילוב קיבל בתאריך 17.9.90 מהתובעת הלוואה ע"ס 100,000 ש"ח לרכישת דירה שלהבטחת החזרה הומצאו ,בין היתר, השטרות הנ"ל.
עפ"י הסכם ההלוואה, התחייב רפאילוב לפרוע את ההלוואה ב-180 תשלומים חודשיים. משלא עמד בהתחייבות זו, נפתח תיק ההוצאה לפועל הנ"ל ביום 6.10.91.
בתאריך 4.2.93 הגיע רפאילוב להסדר פשרה עם התובעת אשר לפיו עוכבו ההליכים נגדו ונגד כל הערבים לו.
בתאריך 8.3.93 הסדר זה אושר ע"י ראש ההוצאה לפועל. ברם, לאחר שנתיים וחודשיים
(24.5.95), משלא עמד רפאילוב בתנאי ההסדר ולא שילם דבר על חשבון ההסדר חודשו ההליכים כנגדו .
טענות הנתבעים
הנתבעים שהגישו התנגדות לביצוע השטרות הורשו, על פי החלטת בית משפט (כב' השופט חגי ברנר) בבש"א 109788/02 מיום 30.7.04 , להתגונן בשלש טענות בלבד, מבין שלל הטענות שהעלו, כדלקמן:
1. התובעת לא יידעה אותם במשך כל השנים על ההליכים המתנהלים נגד רפאילוב ועל הארכות שניתנו לו ובכלל זה הסדר הפשרה שנחתם ב- 4.2.93 ואושר ע"י ראש ההוצאה לפועל-הסדר שנתן ארכה ללווה לתשלום חובו וקבע את אופן התשלום - והם מצידם לא ידעו על כך. עפ"י גרסתם, רק ביום 28.1.2002, משהוטלו עיקולי צד ג' על חשבונות הבנק שלהם נודע להם על תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדם.
השיהוי הרב בנקיטת הליכי הוצאה לפועל גרם להם לטענתם שינוי לרעה במצבם שכן רפאילוב הוכרז במהלך הזמן חייב מוגבל באמצעים ולא ניתן לגבות ממנו דבר ומנגד מצבם הכלכלי נשתנה לרעה.
- אילו היו מודיעים לנתבעים במועד אודות חובו של רפאילוב ,ניתן היה למנוע את תפיחתו של החוב למימדיו הנוכחיים.
- התובעת לא דאגה לקבל בטחונות מרפאילוב כמתחייב מהסכם ההלוואה ואלו שקיבלה
לא דאגה לרשום במועד כדי להבטיח את תקפותם,דבר שאיפשר לרפאילוב לשעבד את
הנכס לטובת נושים אחרים.
דיון
הדיון יתמקד אם כן בשלש הטענות שפורטו לעיל ואין מקום לדון בטענות אחרות בגינן לא הורשו הנתבעים להתגונן כמו למשל טענת ההתיישנות בעמוד 4 סעיף 11 ובעמוד 5 סעיף 13 לסיכומי ב"כ נתנוב.
ההודעה לנתבעים ותפיחת החוב
המסגרת הנורמטיבית לדיון בטענה הראשונה והשניה נקבעה בהלכה שיצאה מבית המשפט העליון בפרשת ליברמן בהחילה את עקרון תום הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) ,תשל"ג - 1973 על מערכת היחסים שבין אוחז/נפרע בשטר לבין הערב.