אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 62298/04

פסק-דין בתיק א 62298/04

תאריך פרסום : 15/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
62298-04
20/04/2006
בפני השופט:
רביד עינת

- נגד -
התובע:
אלי ברק
עו"ד שרית ארז
הנתבע:
עוז והדר חי בע"מ
עו"ד אמנון שובל
פסק-דין

1.      ביום 16.204 נחתם הסכם בין התובע לנתבעת, באמצעות נציג הנתבעת, מר ארנון רביע, לשיתוף פעולה ליבוא מסין ושיווק בישראל של קונטיינר אחד של שום (להלן: "ההסכם"). על פי סעיף ג' להסכם: "(התובע) אחראי על כל תהליך היבוא של שום מסין, החל במגעים עם המפעל בסין, הבאתו באונייה לארץ, שחרורו ע"י עמיל מכס והבאתו עד חדרי הקירור בארץ." על פי סעיף ה' להסכם: "(הנתבעת) אחראית על פי זה לשיווק התוצרת במלואה ולהציג חשבונות שיווק ומכירת התוצרת לספק לצורך התחשבנות."

2.      התובע טען בכתב התביעה כי הנתבעת לא דאגה לשיווק התוצרת במלואה, כך שנותרו במחסן הקירור 540 יחידות קרטון בלתי משווקות, ובהן סחורת שום אשר אינה ניתנת עוד לשיווק בגלל מצבה; לא העבירה את מלוא התמורה ואף לא הציגה את החשבוניות כמתחייב. התובע טען עוד כי סך כל חלקו בסחורה היה 1237 יחידות קרטון, וכי על מנת להקטין את נזקו שיווק בעצמו 380 יחידות כך שהנתבעת חייבת לו את התמורה בגין שיווקן של 827 יחידות קרטון לפי שווי שוק של 125 ש"ח ליחידה וסה"כ 95,654 ש"ח.

3.      לטענת הנתבעת, התובע שינה את ההסכם בהתנהגותו, משום שיומיים בלבד לאחר הגעת השום הוא החל לבצע פעולות שיווק של הסחורה בניגוד למוסכם והוא משך סה"כ 491 קרטונים ולא 380 כפי שציין. לטענת הנתבעת, התובע לא שיתף אותה בסכומים שקיבל מן המכירה. לפיכך, התובע הפך לאחראי למכירת מחצית הסחורה, השייכת לו, בכוחות עצמו. הנתבעת דורשת עוד, השתתפות בהוצאות הקרור בהן נשאה לבדה. על פי חישובי הנתבעת היא נותרה חייבת לתובע בעבור 205 קרטונים בלבד לפי שווי של 114 ש"ח ולאחר ששילמה לתובע 15,000 ש"ח נותרה חייבת לו כ- 8,000 ש"ח אותם היא מקזזת מהוצאות הקירור.

4.      אין חולק כי התנהגות צדדים יכולה להביא לידי שינוי חוזה הקיים ביניהם - ג. שלו " דיני חוזים" מהד. 2 תשנ"ה, עמ' 135-136. אלא, שיש להוכיח דפוס עקבי וברור של התנהגות, כפי שמוטל על מי שטוען לסטיה או לשינוי מההסדר החוזי - ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ.  גזית הדרום בע"מ, פ"ד מו(4) 35, 41; ע"א 901/90 נחמיאס נ. קולומביה סחר ותעשיה בע"מ, פ"ד מז(1) 252, 259-260. 

5.      אין מחלוקת כי הנתבעת מכרה את כל חלקה בקרטוני השום (עמ' 8 לפרוט' שורה 17) וכי קרטוני השום הגיעו ביום 27.2.04 לארץ (עמ' 1 לפרוט' שורה 16). כמו כן אין מחלוקת כי הנתבעת היתה בעלת השליטה על בית הקירור ואי אפשר היה להוציא סחורה ללא רשותה (עמ' 13 לפרוט' שורה 8-9). אין מחלוקת, כי התובע הוציא סחורה בעצמו ממחסן הקירור ומכר אותה בתאריכים שונים החל מיומיים לאחר הגעת הסחורה (29.2.04) ועד חדש יולי 2004 (עמ' 3 לפרוט' שורות 5-10). אין מחלוקת כי אין הסכם נוסף בין הצדדים (עמ' 10 לפרוט' שורות 4-5).

6.      איני מקבלת כי הנתבעת הוכיחה את גרסתה, כי התובע שינה בהתנהגותו את ההסכם והפך להיות משווק של מלוא חלקו. לעניין זה אני מקבלת את גרסתו של התובע, אשר נתמכת גם במהלך הדברים ובשכל הישר. העובדה, כי השליטה על מחסן הקירור היתה בידי הנתבעת, חייבה, כי התובע נזקק להסכמת הנתבעת, על מנת להוציא סחורה. מכאן, שהנתבעת היא שביקשה מהתובע להוציא את הסחורה ולשווק אותה בעבורה, ככל שיוכל, ללקוחות משלו. לא זו אף זו, שלו היתה דרך התנהגותו של התובע, בעניין אי חלוקת הכספים, שהגיעו מן המכירה ע"י התובע, פסולה בעיני הנתבעת, הרי יכלה למנוע ממנו את המשך השיווק, עד אשר ישלם לה את חלקה. כזכור, היא שלטה על מפתחות בית הקירור. אולם, מכך שהמשיכה לפתוח לו את דלתות מחסן הקירור עולה, שנכונה גרסת התובע כי נאמר לו ע"י אנשי הנתבעת, שימכור כמה שיוכל, על מנת לסייע בשיווק, ועם הכסף יתחשבנו בסיום. אגב, עניין זה של התחשבנות בסיום, מעוגן בסעיף ט להסכם הקובע כי "חלוקת הכספים בגמר הקונטיינר". עוד יש לציין, כי למרות טענות הנתבעת, היא לא הציגה מסמך בכתב מן המועד הרלוונטי, שבו היא טענה כנגד התובע, כי הוא נדרש לשלם לה את חלקה.

7.      לפיכך, איני מקבלת את הגרסה כי ההסכם שונה ע"י התנהגות ולכן הנתבעת כפופה להסכם והיתה חייבת על פי ההסכם לדאוג לשיווק מלוא השום. כעת עלי לבחון את הנזק, שנגרם לתובע כתוצאה מהפרת ההסכם ע"י הנתבעת ולמול זה את טענת הנתבעת כי היה על התובע להשתתף עימה בהוצאות הקירור.

8.      באשר להוכחת הנזק מוטל הנטל על התובע. התובע לא הביא כל הוכחה כתובה לכמות שמכר או לכמות הקרטונים שנשארו בקירור. הנתבעת מסכימה כי התובע מכר 491 קרטונים. הכמות הבסיסית של הקרטונים היתה 1237 קרטונים לכל צד מכאן שעל הנתבעת היה למכור 746 קרטונים. אשר למחיר הרי שעד הנתבעת הסכים, שהמחיר לקרטון נע בין 115 ל- 120 ש"ח. לפיכך בממוצע מדובר ב- 117.50 ש"ח לקרטון. מכאן שהנתבעת חבה לתובע סך של 87,665 ש"ח בגין חלקו בקרטונים. הנתבעת שילמה לתובע סך של 15,000 ש"ח. לפיכך הסכום שנותרה הנתבעת חייבת לתובע הוא: 72,665 ש"ח.

9.      באשר לנשיאה במחיר הקירור. ההסכם שותק בכל הנוגע לעניין זה. ההסכם מדבר בפירוש על הכנסת הסחורה לקירור והוצאתה לצורך השיווק מן הקירור, תוך ניהול רישום מדוייק, מכאן שהצדדים היו מודעים לכך שיהיה צורך באיחסון בקירור. האם העובדה שלא קבעו את חלוקת ההוצאות משמעה שההוצאות נופלות על המשווק, שאחראי לכל השלב שמאיחסון הסחורה בבית הקרור ועד למכירתה, במלואן או שהן חלק מן השותפות שעל השותפים להתחלק בכך. הגיון הדברים וגם התנהגות הצדדים מלמדת שמן הראוי שהצדדים יתחלקו בהוצאה זו. בחקירה הנגדית התברר, כי התובע, כאשר שילם לפועלים, שהכניסו את השום למחסנים ביקש מן הנתבעת להתחלק בסכום וקיבל מחצית. אין ספק שמדובר בסכום שלא נקבע בהסכם ויותר מכך, התובע הוא שמחוייב היה להביא את הפועלים (ר' עמ' 2 לפרוט' שורות 1-6). מכך אני מסיקה, שהצדדים ראו בהוצאות שכאלה, שלא נקבעו במפורש בהסכם, הוצאות, ששני הצדדים נושאים בהם במשותף. הסכום אשר על התובע לשאת בגין הוצאות הקירור הינו 8,020 ש"ח (ר' סעיף 16 ונספח ח' לתצהיר ארנון רביע).

10.  לפיכך מן הסכום, שחייבת הנתבעת, 72,665 ש"ח יש להפחית את סכום הוצאות הקירור בסך 8,020 ש"ח. מכאן שסך כל חייבת הנתבעת לתובע סך של 64,645 ש"ח. 

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של 64,645 כשהוא נושא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הצדדים לא טענו במפורט לעניין הוצאות ולא הגישו מסמכים לעניין זה והואיל ואחת מטענות התובע התקבלה, אני פוסקת לתובע הוצאות בסך 500 ש"ח בגין העד והחזר האגרה בסך 2,582.95 ש"ח וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

כל הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ו (20 באפריל 2006) בהיעדר הצדדים.

רביד עינת, שופטת

קלדנית: סמדר

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ