א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
61481-05,12065-06
22/06/2008
|
בפני השופט:
סיגל רסלר זכאי
|
| - נגד - |
התובע:
1. סולפרד בע"מ
2. מנחם יסקולקא
3. אברהם ברק
עו"ד ירון שריזלי
|
הנתבע:
1. כץ סמדר
2. כץ דן
עו"ד אריה מוסקוביץ
|
| פסק-דין |
- בין סולפרד בע"מ לבין הגב' כץ סמדר נחתם הסכם שכירות (להלן:
"ההסכם") לפיו הגב' כץ - הנתבעת/תובעת שכנגד (להלן:
"השוכרת") שכרה מחברת סולפרד בע"מ - התובעת/נתבעת שכנגד-1 (להלן:
"המשכירה") אולם הממוקם בקומה השניה בבנין שבבעלות המשכירה. ההסכם נכרת לתקופה של 12 חודשים. כן הוסכם כי לשוכרת ניתנת האופציה להאריך את תקופת ההסכם ב- 36 חודשים נוספים.
להבטחת התחייבויות השוכרת בהתאם להסכם, הפקידה בידי המשכירה שתי המחאות ע"ס 25,000 ש"ח כל אחת. המחאה אחת נפרעה ואילו השניה, נשוא הליך זה בוטלה.
- הצדדים חלוקים בשאלה אחת ויחידה והיא האם משהמשיכה השוכרת לשכור את הנכס, בחלוף 12 חודשי השכירות הראשונים, הוארך ההסכם ל- 36 חודשים, כאשר לא ניתן לסיים תקופת השכירות שהוארכה כאמור, בהודעה מוקדמת. אין מחלוקת בין הצדדים כי לא ניתנה הודעה בכתב, כנדרש בהסכם.
טיעוני הצדדים
- המשכירה טוענת כי ההסכם הוארך ל- 36 חודשים בעל-פה, סיום תקופת השכירות בהודעה מוקדמת הינו בלתי אפשרי בהתאם להוראות ההסכם. השוכרת טוענת כי הוסכם על הארכת תוקפו של ההסכם ולפיו יחודש מידי חודש בחודשו. בנסיבות אלו ההודעה על סיומו ניתנה כדין. לחילופין, נטען על ידי השוכרת, לראשונה בתצהיר עדותה הראשית (סעיף 35), כי גם אם הוארך ההסכם בהתאם לתנאיי ההסכם, אזי ניתן לבטלו בהודעה בהתאם לסעיף 13 להסכם. (לא התרתי העלאת הטענה הנוספת בהיותה טענה עובדתית הסותרת את הטענה בדבר ההסכמה להשכרת הנכס חודש בחודשו וכן בהיותה הרחבת חזית - החלטתי מיום 12 מרץ 2008.)
המשכירה מבקשת לפרוע את ההמחאה נשוא הליך זה עבור דמי השכירות שנותרו לתשלום להשלמת תקופת שכירות של 36 חודשים, תשלום ארנונה והוצאות.
- השוכרת, בתביעה שכנגד, תובעת את החזר המחאת הביטחון הראשונה שנפרעה על חשבון דמי השכירות, שלא כדין, נוכח ביטולו כדין של ההסכם, בהודעה של חודשיים טרם פינויו של המושכר.
- מטעם המשכירה הוגשו תצהירו של מנחם יסקולקא, מנהלה - נתבע שכנגד-2 ושל מר אברהם ברק, חתנו של יסקולקא, מורשה חתימה של המשכירה - נתבע שכנגד-3. מטעם השוכרת הוגש תצהיר השוכרת, הגב' סמדר כץ ותצהירו של בעלה מר דן כץ - תובע שכנגד-2. (מר כץ לא נחקר על תצהירו).
ישיבת ההוכחות התקיימה לפני ביום 12 מרץ 2008, אחריה סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.
דיון והכרעה
6. בסעיף 3 להסכם, מיום 21 אוגוסט 2001 נקבעה תקופת השכירות ל- 12 חודשים, החל מיום 1 ספטמבר 2001 ועד ליום 31 אוגוסט 2002 (להלן:
"תקופת השכירות הראשונה").
בסעיף 13 להסכם, שכותרתו
"הארכת תקופת השכירות (אופציה)" נקבע כדלקמן:-
"לשוכר זכות להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת של 36 חודשים החל מתאריך 1/9/02 ועד לתאריך 31/8/05 ובלבד שיודיע על כך
בכתב למשכיר שלושה חודשים לפני תום תקופת השכירות. דמי השכירות יהיו בתקופת ההארכה מוצמדים למדד המצטבר של המחירים לצרכן ...
השוכר מתחייב להודיע למשכיר חודשיים מראש על תאריך גמר יחסי השכירות במכתב רשום." (הדגשה שלי)
בהתאם להסכם לשוכרת ניתנה אופציה להאריך תקופת ההסכם ל- 3 שנים נוספות, בהודעה בכתב, במועד כאמור לעיל. לשוכרת ניתנה במסגרת אותה האופציה גם הזכות להודיע על סיום תקופת השכירות בהודעה של חודשיים מראש.
7. השוכרת השתמשה בנכס עד לסוף יולי 2004, כן שילמה מידי חודש בחודשו שכ"ד כפי שהוסכם מעת לעת בין צדדים. במכתב מיום 13.5.04 הודיעה על "הפסקת השכירות" בזו הלשון:-
"אני מודיעה בזה על הפסקת חוזה השכירות בינינו. בהתאם לחוזה, אפנה את המקום המושכר ברח' העליה 47 בעוד חודשיים. ביום 13.7.04."
בתחתית המכתב, הוסף בכתב יד, שלושה ימים לאחר מכן:
"מכתב זה נכתב בטעות, אנא ראה אותו כמבוטל. בברכה, סמדר כץ"
ביום 30 מאי 2004 הודיעה השוכרת, באמצעות ב"כ, בשנית, על "סיום יחסי השכירות" כך:-
"...מרשתי מתכבדת בזה ליתן התרעה מראש על סיום יחסי השכירות בינה לבין חברתך בסוף חודש יולי 2004.
