בפניי תביעה כספית בסך 41,391 ש"ח אותה הגישה התובעת, מוציאה לאור של מדריך הטלפון המסווג של דפי זהב, כנגד הנתבעים.
טענות הצדדים
לטענת התובעת, הנתבעים חתמו על הזמנת הפרסום, נספח א' לתצהיר התובעת והתחייבו לשלם עבורה. הנתבעת מילאה את כל חובותיה, פרסמה את בית העסק של הנתבעים בהתאם לנספחים לתצהירה ואלה לא שילמו לה את תמורת הפרסום.
לטענת נתבע 2, נתבעת 1 הייתה בתקופה הרלוונטית חברה בע"מ והיום אינה פעילה, לכן התובעת מנסה לבצע הרמת המסך לגביו כדי שישלם את התחייבויות נתבעת 1.
לגרסתו, הוא חתם על טופס הזמנת הפרסום ביום 26.8.02 בשם נתבעת 1 ולא התחייב באופן אישי לשלם כל תשלום.
לטענתו, נאמר מפורשות לתובעת, בעת חתימת הזמנת הפרסום. שכל עוד לא תימסר לתובעת כתובת מעודכנת של נתבעת 1, עליה להמתין ולא לפרסם את כתובתה הישנה של נתבעת 1. התובעת הבטיחה שתשלח בפקס את דוגמת פרסום כולל בדיקת הגהה נכונה, טרם שיבוצע הפרסום, אך לא עשתה כן והחליטה על דעתה בלבד לבצע את הפרסום ללא כתובתה המעודכנת של נתבעת 1 מבלי להציג את עיצוב הפרסום, צורתו וההגהה לנתבעת 1.
דיון
נגד נתבעת 1 ניתן פסק דין ביום 28.6.05 וההוכחות התנהלו רק נגד נתבע 2.
1. מר חזי בן פורת, אשר בתקופה הרלוונטית היה נציג המכירות של התובעת, הצהיר בפני כי הוא טיפל אישית בעסקה נשוא תביעה זו וכי הנתבעים הזמינו פרסום במדריך הטלפון לשנת 2002 2003, באזור ירושלים בעברית ובאנגלית. הפרסום שהתבקש היה:" צמיגים - תיקון ומכירה" "ציוד מכני כבד" (להלן: "ההזמנה"). ההזמנה מצורפת כנספח א' לכתב התביעה. מחיר הפרסום היה 37,760 ש"ח כולל מע"מ אשר יוצמד לשער הדולר ו/או למדד המחירים לצרכן על פי שיקול דעת התובעת, באם לא ישולם במועד. לגרסתו התובעת העבירה לנתבעים את טפסי תאור הפרסום, הנתבעים העירו הערות בהקשר לתוכן הפרסום והתובעת ביצעה את התיקונים שנדרשה בהתאם לטופסי תאור הפרסום החתומים על ידי נתבע 2 וצורפו כנספח ד' לתצהיר העד.
על פי עדותו של מר בן פורת, נתבע 2 צרף לחתימתו חותמת "צמיגי דוידו", כאשר המילה "בע"מ" אינה חלק מהחותמת. במסמכים המצורפים לתצהיר העד והחתומים על ידי נתבע 2, ביקש נתבע 2 להשמיט את הסיומת "בע"מ" ממודעות הפרסום ואלה אינן מדברות על חברה בע"מ.
לגבי טופס ההזמנה, נספח א' לתצהירו, שבו מופיע בצד הימני העליון של הטופס השם "צמיגי דוידו בע"מ", הסביר העד בתצהירו שכיתוב זה נבע מהזמנות קודמות שביצעה נתבעת 1 ופרטיה כפי שהיו רשומים במחשב התובעת.
2. בחקירתו הנגדית הסביר מר בן פורת, כי במסמך בכתב יד, נספח ד' לתצהירו, השמות מוטי, איציק ודוידו נכתבו על הקו, אך בפרסום עצמו הינם מחוץ לקו כפי שפרסום אמור להיות.
לגרסתו, לא מדובר בהזמנה של חברה ולא מדובר בעסק שמנוהל על ידי חברה. מסקנה זו מתבקשת ממרבית המסמכים המצורפים כנספחים לתצהירו, בהם המילה "בע"מ" לא כתובה לצד נתבעת 1 ו/או לצד השמות "מוטי - אלי - דוידו" ודרישת נתבע 2 למחוק את המילה: "בע"מ" בכותרת נספח ד' 3 ובמסמך עצמו.
3. נתבע 2 הצהיר בפני כי נתבעת 1 הינה חברה, אשר אינה בבעלותו. כמנהל בנתבעת 1 הוא ניהל את אחד הסניפים. (סעיף 2 לתצהירו). לגרסתו חתימתו על המסמכים כולל הזמנת הפרסום הייתה בשם נתבעת 1. לטענתו, התובעת הייתה אמורה לא לפרסם את ההזמנה עקב אי תשלום תמורת הפרסום על ידי נתבעת 1, אך בחרה לפרסם ולהגיש תביעה.
לגרסתו על התובעת היה להמתין עם הפרסום עד לקבלת כתובתה החדשה של הנתבעת 1 ועד שתציג לנתבעת 1 את העיצוב, הפרסום וההגהה. במקום זאת, התובעת ביצעה את הפרסום, נשוא תביעה זו, מבלי שניתן כל אישור לכך מאת נתבעת 1.
4. בחקירתו הנגדית השיב נתבע 2 כי לא היה בעל מניות בנתבעת 1, אלא אחראי על אחד הסניפים כאשר מנהלי החברה היו שני אחיו וגיסתו, אשר היו אחראים עליו מבחינה מקצועית והוא עבד כשכיר בנתבעת 1. (עמ' 8 שורות 8 עד 23 לפרוטוקול) בניגוד לתשובתו זו, השיב (ע"מ' 10 שורה 12 עד 14), כי הוא טיפל בפרסום בכל סניפי נתבעת 1.
למרות שלטענתו עבד כשכיר אצל נתבעת 1, השיב בהמשך כי לא קיבל תלושי משכורת ולא עבד באופן קבוע או מסודר אלא ששכרו נקבע לפי מכירות, (עמוד 8 שורות 20-23 לפרוטוקול). הוא הוסמך לחתום על חשבוניות ובמידה מסוימת גם על התקשרויות עם ספקים כולל ההזמנה נשוא תביעה זו, (עמוד 9 שורות 1-9 לפרוטוקול). עוד לגרסתו, נתבעת 1 הסמיכה אותו לחתום על ההזמנה נשוא תביעה זו, לאחר שיבדוק הגהה ויתקן את הצריך תיקון וכך עשה. בעלי החברה, בדקו אותו וסמכו עליו. החברה הסמיכה אותו לחתום אך הפרסום הועבר לבעלים לבדיקה.
נתבע 2 סתר עצמו, כאשר השיב שהוא עובד שכיר ומנהל סניף של הנתבעת ואחראי על ההזמנות מול לקוחות והנפקת חשבוניות ולעומת זאת לא מקבל תלוש משכורת ולא עובד באופן קבוע אלא בהתאם למכירות. כן סתר עצמו כאשר באחת השיב שהוא זה שבודק ומתקן את נוסח הפרסום ובשנייה השיב, שהחברה הסמיכה אותו לחתום על הזמנת הפרסום, ההגהה ובדיקת העיצוב ולאחר מכן הפרסום עובר לבעלים. בהמשך ענה כי טרם שהוא חתם על הפרסום שאל, התייעץ והראה את הפרסום לבעלים. (עמוד 9 שורות 10-19 לפרוטוקול).
סתירות אלה בעדות הנתבע אינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחת.