מבוא
1. בפניי תביעה לתשלום סך של 2,000,000 ש"ח. התובעת היא חברה העוסקת בעמילות מכס, לאמור, משחררת בנמל סחורות עבור יבואנים. הנתבעת 1, חברת אם.א.סי. שיווק טלויזיות דיגיטליות בע"מ (
להלן: "
MEC
") הינה חברה שהתקשרה עם התובעת לצורך רכישת שירותי עמילות מכס.
2. במסגרת היחסים המסחריים שבין התובעת לבין MEC, משכה האחרונה שיקים לפקודתה של התובעת בסכום כולל של 2,993,330 ש"ח, במסגרת הסדר לפריסת חובות. מקצת מהשיקים חוללו באי פרעון ויתרתם לא הוצגה לפרעון לנוכח הגבלת חשבון הבנק של MECוחילולם הצפוי. התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 2,000,000 ש"ח. ביום 23.12.2004 ניתן נגד MECפסק דין בהעדר הגנה.
3. הנתבע 2, גל הרינג (
להלן: "גל") והנתבע 3, רן הרינג (
להלן: "רן"), שימשו כמנהליה של MEC. התביעה נגדם הוגשה מכח ערבותם הנטענת לחובותיה של MEC. גל ורן הם אחים.
4. התובעת טוענת כי גל ורן חתמו, כל אחד בנפרד, על שני כתבי ערבות. כתב הערבות הראשון (
להלן: "הערבות הראשונה") נחתם ביום 7.12.2000 על ידי רן (מוצג ת/1) ועל ידי גל (מוצג ת/2). כתב הערבות השני (
להלן: "הערבות השניה") נחתם ביום 15.2.2001 על ידי רן (מוצג ת/3) ועל ידי גל (מוצג ת/4). התובעת מסבירה את הצורך בהחתמתם של רן וגל על גבי הערבות השניה בעצה משפטית שקיבל מנהלה, מר שלמה ארסבן (
להלן: "ארסבן") מהיועצת המשפטית של החברה, עו"ד ענת לוי.
5. גל ורן טוענים כי החתימה המיוחסת להם על גבי הערבות הראשונה אינה אלא מעשה זיוף. לעומת זאת, גל ורן מודים כי אכן חתמו על גבי הערבות השניה, אך לטענתם, ערבות זו נועדה להבטיח חובות של חברה בהקמה, אשר שמה היה אמור להיות MACבע"מ (
להלן: "החברה בהקמה" או "
MAC
"). בסופו של דבר, החברה בהקמה כלל לא הוקמה וממילא אין ולא היה לה חוב כלשהו כלפי התובעת.
טענתם של גל ורן מבוססת על העובדה שעל גבי הערבות השניה נרשם בכתב יד כי החברה הנערבת היא MACבע"מ, ואילו בערבות הראשונה צויין כי החברה הנערבת היא MEC, וזאת באמצעות הטבעת חותמתה של MECעל גבי כתבי הערבות.
6. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם חתימתם של גל ורן על גבי הערבות הראשונה היא מעשה זיוף. אם התשובה לכך שלילית, קרי, מדובר בחתימתם האותנטית של גל ורן, דין התביעה להתקבל. אם לעומת זאת מדובר במעשה זיוף, מתעוררת שאלה נוספת והיא, האם הערבות השניה נועדה אכן להבטיח חובות של החברה בהקמה או שמא מדובר בערבות לחובותיה של MEC. אם הערבות השניה נועדה להבטיח את חובותיה של החברה בהקמה והערבות הראשונה היא מעשה זיוף- דין התביעה להדחות. אם לעומת זאת הערבות השניה נועדה להבטיח את חובותיה של MECאזיי דין התביעה להתקבל, גם אם ייקבע כי הערבות הראשונה אינה אלא מעשה זיוף.
דיון
7. מטעם התובעת העידו מנהלה ארסבן וכן גב' מיה חקמון, שעבדה בתפקיד מנהלת חשבונות בתובעת במועדים הרלבנטיים לתביעה.
ארסבן תיאר בתצהירו את הנסיבות בהן נחתמה הערבות הראשונה ביום 7.12.2000 במשרדם של הנתבעים בחיפה, בנוכחותו ובנוכחות מיה חקמון. לדבריו, פרטי הערבים נרשמו בכתב ידה של פקידת הנתבעים והיא גם היתה זו שהטביעה את חותמתה של MECעל גבי כתבי הערבות.
ארסבן הכחיש מכל וכל את טענתם של הנתבעים, כאילו עשה שימוש בחותמת של MECהמצוייה כביכול במשרדו, לשם זיוף הערבות הראשונה. לדבריו, קיימים אמנם לקוחות מסויימים שחותמתם מוחזקת על ידי התובעת לצורך טיפול בעניני המכס שלהם, אך חותמתה של MECלא אותרה על ידו במשרדי התובעת, ומכל מקום, החותמת על גבי הערבות הראשונה הוטבעה במשרדי הנתבעים בחיפה, קודם שהם עצמם הוסיפו את חתימתם כערבים (ע' 24 לפרוטוקול). יתר על כן, לצורך ייצוא סחורות לירדן בשמה של MECנהגה עובדת משרדו של ארסבן להגיע אל משרדם של הנתבעים על מנת שהם יהיו אלה אשר יחתמו על מסמכי הייצוא באמצעות חותמתה של MEC.
כחודשיים לאחר מכן, ביום 15.2.2001, הוחתמו הנתבעים על הערבות השניה, בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל ארסבן ולפיו היה צורך לשנות את נוסח הערבויות. הערבות הראשונה היתה מסמך סטנדרטי בנוסח שהיה קיים אצל התובעת מאז שנת 1987 ועו"ד ענת לוי המליצה לשנות את נוסח הערבות ולהוסיף שם התייחסות לנושא של ריביות והצמדות (ע' 9 לפרוטוקול) וכן התייחסות להיותם של הערבים בעלי ענין ומנהלים של החברה הנערבת. ארסבן טוען כי אין ממש בטענת הנתבעים לפיה הערבות השניה נועדה להבטיח את חובותיה של החברה בהקמה. לדבריו, התובעת מעולם לא החתימה ערבים לחברה בהקמה אלא רק לחברה פעילה וקיימת. הכיתוב MACעל גבי הערבות השניה נובע משגיאת כתיב של הנתבעים, אשר אינם שולטים בשפה האנגלית. חותמת החברה בעברית- אם.אי.סי. שיווק טלוויזיות דיגיטליות בע"מ יכולה להקרא בשני אופנים: גם MECוגם MACוהכוונה היתה לערוב להתחייבויותיה של MECבהיותה החברה שקיבלה שרותי עמילות מכס מהתובעת.
ארסבן הסביר כי לא שם לב לכך שהנתבעים רשמו על גבי הערבות השניה את השם MACבמקום השם MEC:
"
אחרי זמן מסויים מתחילים קשרים יותר טובים מההתחלה וקשרי אמונה ... ואני מודה שאם הייתי יודע שאני הולך לעמוד בסיטואציה הזאת בוודאי הייתי מעיין אחרת. באותו זמן שנוצר קשרי אמון בחודשיים וחצי שעבדנו נוצר אמון וקשרי מסחר ענפים, ואני מודה שלא עיינתי כפי שהיית רוצה שאני אעיין ..." (ע' 13 לפרוטוקול).
ארסבן גם הסביר שלא ייחס לכך כל חשיבות בשעתו:
"
לא ייחסתי לזה חשיבות, והרבה פעמים קראנו להם מאק במקום
MEC
והיה יותר נוח לנו וכשהסתכלתי על המסמכים בעבר רשמנו הרבה פעמים
MAC
במקום
MEC..." (ע' 13 לפרוטוקול).
ארסבן נחקר ממושכות הן על ידי בא כוחו של רן והן על ידי בא כוחו של גל. עדותו היתה מעוררת אמון וכנה והתרשמתי כי מדובר באדם אמין ודובר אמת. כך למשל, הוא לא פסל באופן קטגורי את האפשרות לפיה התובעת אכן החזיקה בחותמתה של MEC, בנימוק שיהא זה חסר אחריות מצידו לשלול מכל וכל אפשרות כזו, למרות שדברים אלה עשויים היו לחזק את גירסתם של הנתבעים (ראה ע' 24 לפרוטוקול).
טענתו של ארסבן לפיה הערבות השניה באה לעולם בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל בדבר הצורך לעדכן את נוסח הערבות, מתיישבת עם השוני הבולט לעין בין הנוסח הלקוני של הערבות הראשונה לבין הנוסח המפורט יותר של הערבות השניה. אם היה ממש בטענת הנתבעים, לפיה החתמתם על הערבות השניה באה אך ורק בשל כוונתם להקים את חברת MAC, אזיי היה מקום לצפות שלא יהיה כל שינוי בין הנוסחים של הערבות הראשונה והשניה, זולת השינוי בשמו של הגוף הנערב.
בסיכומיהם טוענים הנתבעים כי מדובר בעד בלתי אמין, משום שלא זכר לומר באיזו שעה בדיוק נערכה הפגישה במהלכה נחתמה הערבות הראשונה, לאן נסע לאחר מכן, מי נכח בפגישה בנוסף לו, לחקמון ולנתבעים, ומי הטביע את החותמת של MEC. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בפרטים טפלים, שלא ניתן לצפות באמת ובתמים כי העד יזכרם בחלוף כחמש שנים. דווקא הודאתו של העד כי אינו זוכר פרטים אלה, משווה נופך נוסף של אמינות ודיוק לעדותו, באשר אין המדובר בעד המתיימר לזכור פרטים שאדם מן היישוב, שאינו צופה מראש כי הדברים יגיעו ביום מן הימים לכדי ברור משפטי, אמור לזכור. ארסבן זכר את עיקרי הדברים: הפרטים בכתבי הערבות לא מולאו על ידו או על ידי חקמון, אלא על ידי הנתבעים או מזכירתם, והדבר נעשה באותה פגישה ולא לאחר מכן.