פסק-דין בתיק א 59811/05

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 16/1/07 במעמד הצדדים.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעות ובה תביעה לצו עשה - "לבצע את התיקונים הנדרשים הן בדירת התובעת והן בדירת הנתבעת 1, לצורך סילוק מטרד הרטיבות בתקרת חדר האמבטיה בדירת התובעת".

כמו כן הוגשה תביעה לשלם לתובעת סך של 12,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וכן 2,340 ש"ח בגין חוות הדעת של חברת טרמינל.

הנתבעת 2 הגיעה להסדר אל מול התובעת לפיו כנגד תשלום סך של 2,000 ש"ח תדחה התביעה שהוגשה כנגדה, והסכמתם קיבלה תוקף של פסק דין. הצדדים הגיעו להסכמה הנ"ל בעקבות הודעת ב"כ הנתבעת 2, לפיה החברה נכנסה להליכי כינוס נכסים ועל כן יהיה קושי לגבות כספים ממנה בעתיד.

בכתב התביעה קיימת טענה עובדתית בסעיף 3 לפיה "במחצית שנת 2000 לערך, נתגלתה רטיבות בתקרת חדר האמבטיה בדירת התובעת (מדובר בחדירת מים מדירת הנתבעת הממוקמת מעל לדירת התובעת בהסתברות גבוהה מליקוי במערכת הדלוחין של הבנין - רכוש משותף). בעקבות כך בוצע תיקון קוסמטי בדירת התובעת ע"י הנתבעת 3. התיקון לא צלח".

מעבר לכך, שם הנתבעת 1 לא הוזכר כלל בכתב התביעה.

התובעת צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה מיום 23/6/05, אשר הוכנה על ידי המהנדס מר אלכסיי גנישב.

יצוין כי המומחה לא צירף תמונות לחוות הדעת. בפרק אשר דן ברטיבות נקבע על ידי המומחה כדלקמן:

"רטיבות בתקרה ובחלק העליון של הקיר בפינה של חדר האמבטיה באזור מעבר צינור אנכי של מערכת שפכין. ע"פ בדיקה על ידי מכשיר " PROTIMETER ", רמת הלחות בתקרה היתה עד כ- 46 נקודות בסקלה של המכשיר. מקור הרטיבות בחדר השרות השייך לדירה בקומה מעל.

בחדר השרות בקומה מעל, קיימת נזילת מים מצנרת. מעבר הרטיבות לתקרה של מתחת לחדר שרות זה, התאפשר עקב אטימה לקויה אם בכלל של ריצפת חדר השרות וזאת בניגוד לתקנות התכנון והבניה סעיף 5.33 (א)...

בחדר השירות הנ"ל, יש לבצע תיקונים מקיפים של פירוק הריצוף, החלפת מצע החול הרטוב בחול יבש, תיקון מוקד הנזילה, איטום הרצפה וריצוף חוזר (הערכה לתיקון 3,000 ש"ח).

בקירות והתקרה שנפגעו מהרטיבות, יש לתקן טיח וצבע. תיקון זה יש לבצע רק לאחר הייבוש המלא והסופי של הקירות והתקרה. (150 ש"ח)."

המומחה מצביע למעשה על מקור הרטיבות מהדירה העליונה של הנתבעת, וכן קבע כי מעבר המים מתאפשר לנוכח בניה לקויה של ריצפת חדר השירות.

הנתבעת 1 תיארה בכתב הגנתה כי התובעת פנתה אליה עוד בשנת 2002, ובעקבות זאת מיד החלה לטפל בבעיה. לעניין זה נטען כי היא פנתה לחברת שחר, ומומחה מטעמה אשר בדק את המצב מצא כי לא היו פיצוצים כלשהם בצנרת או סתימות כלשהם. כמו כן נטען שהמומחים מטעם הנתבעת 1 קבעו כי "ייתכן שהאיטום בבור השופכין לא נאטם כהלכה" ולכן הומלץ לבצע איטום נוסף בחדר הרחצה.

בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים עלה מעדותה של הנתבעת 1 כי חברת האחזקות ביצעה אטימה בחדר הרחצה באמצעות מריחת רובה בין האריחים, ובכך אטמה את חדר הרחצה כנדרש.

המומחה נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו, ובמהלכה העיד כי מדובר בליקויים בבניין שמקורם באופן בניית הבניין, אם כי לא יכול היה לומר מי גרם לליקויים. עוד עלה מהחקירה כי הקבלן היה אחראי לתקן הליקויים הנ"ל. כמו-כן התגלה בחקירה שהמומחה כלל לא ביקר בדירתה של הנתבעת 1, ועל כן היה לו קושי לומר מה היה מקור הנזילה בפועל.

בנוסף לכך עלה מחקירת המומחה כי הצינור עובר בכל הדירות, ולכן הוא אינו יכול להיות בטוח מאיזו דירה נובעת בעיית הנזילה. המומחה העיד כי יכול להיות שהליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי דייר בקומות העליונות, אם הוסיף שחדירת המים הינה תוצאה של איטום לקוי.

התובעת והנתבעת נחקרו אף הן על תצהיריהן במסגרת חקירה נגדית, ולאחר מכן סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם.

ב"כ התובעת טען, בין השאר, כי היות ומקור המים הינו מדירת הנתבעת 1, אזי אף אם מדובר בחדירת מים מדירה מעל, הנתבעת 1 עדיין מחויבת לבצע תיקונים בדירתה על מנת למנוע חדירת המים לדירתה של התובעת.  ב"כ התובעת הזכיר בנוסף כי יש לקבוע יתרת זכות במאזן ההוצאות לחובת הנתבעת 1 מאחר ולא התייצבה לדיון שנקבע ליום 1/5/06.