רקע
המחלוקת שבין הצדדים, בתביעה ובתביעה שכנגד שבפניי, עניינה בקשר לסכסוך ולמחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, בקשר לתיקון סירת מנוע (להלן:
"הסירה").
הסירה הינה בבעלות התובע- מר שמעון מגידיש (להלן: "
התובע" או "
מר מגידיש"), ושניים אחרים- מר מאיר ויהודה גוזלן (שיקראו להלן: "
מר מאיר גוזלן", "
מר יהודה גוזלן", ושניהם ביחד יקראו להלן:
"האחים גוזלן"), שמטעמים השמורים עימם אינם התובעים.
הנתבעת הינה חב' למכוניות ומשאיות בע"מ, (להלן: "
הנתבעת" או "
חב' מאיר") שבחזקתה מוסך בראשון לציון בו מטופלים ומתוקנים, גם מנועי סירות מתוצרת וולוו (להלן: "
המוסך").
בתחילת חודש נובמבר 2001, הבחין התובע, במהלך שייט, ברעשים "בציר המרכזי" של הסירה. מאחר ומנוע הסירה, הינו מדגם וולוו, החליט התובע, ביום 9.11.01, להעבירה לנתבעת, על מנת שזו תיתן לו הצעת מחיר לתיקונם, של "רעשים ביחידת ההנעה של הסירה".
בבדיקה שנערכה לסירה, על ידי אנשי המוסך עלה, כי התקלה מקורה, בציר המתאם בין המנוע לבין הגיר (להלן: "
הציר"), ונמסרה לבעלי הסירה הצעת מחיר- לביצוע התיקון.
כעבור כשבועיים, נתן התובע הסכמתו לביצוע התיקון, והנתבעת החלה בביצוע התיקון, וזאת לאחר שהתקבלו במוסך החלקים שיובאו משבדיה.
התקלה בציר תוקנה, וכמו כן, בוצע טיפול שוטף למנוע של הסירה, שכלל החלפת שמן המנוע בשמן חדש, החלפת פילטרים, הוחלף אטם גומי במשאבת המים, והנתבעת התקינה על חשבונה מתנע (סטרטר), לאחר שהקודם שהיה בסירה נעלם, וכמו כן, נשטף המנוע בחומר ניקוי (להלן: "
שטיפת המנוע" או
"השטיפה").
משהסתיים התיקון זומן התובע, ביום 24.1.02,למוסך כדי לקבל את הסירה.
התובע ואחד מבעלי הסירה - מר מאיר גוזלן, הגיעו למוסך, על מנת לקבל את הסירה לידם.
בטרם קבלת הסירה, הותנעה הסירה לשם בדיקתה. בעת ההתנעה, במהלך שילוב הגיר, נשמעו רעשים, והנעת הסירה נעצרה (להלן: "
הקבלה הראשונה").
בעקבות הרעשים שנשמעו, בעת הקבלה הראשונה, סוכם בין מנהל השירות- מר גיל זטלנד (להלן: "
מר זטלנד" או "
מנהל השירות של הנתבעת"
) לבין מכונאי הנתבעת- מר מאיר טימסיט (להלן: "
מר
טימסיט" או "
מכונאי הנתבעת"), כי זה האחרון יגיע למחרת למוסך, לבדוק את סיבת הרעש.
מר טימסיט הגיע, ביום 25.1.02, למוסך וגילה, כי מקור הרעש, הינו פחית, שהורכבה הפוך ושתפקידה להגן על ציר ההפעלה של המדחס מפניי חדירת חוטי דייג. הפחית יצרה חיכוך ורעש (מבלי שגרמה לנזק, לציר שתוקן או למדחף או למנוע) ולכן הושארה הסירה במוסך, לשם פירוק והרכבת החלק מחדש.
ביום 5.2.02, הושלם התיקון והתובע זומן לקבל את הסירה ולשלם עבור התיקון.
בפעם זו, התובע עצמו לא הגיע, ובמקומו הגיעו האחים גוזלן, ששילמו לנתבעת את התמורה הנדרשת, וקיבלו לידיהם את הסירה (להלן: "
הקבלה השניה").
(בין הצדדים קימת מחלוקת- האם בעת הקבלה השנייה, הותנע מנוע הסירה, בנוכחות האחים גוזלן בטרם נמסרה הסירה להם - כגרסת הנתבעת, או שמא הסירה הייתה על גרר, כשהם הגיעו למוסך והיא לא הותנעה בנוכחותם- כגרסת התובע).
הסירה הועברה למרינה באשדוד, ולמחרת- 6.2.02, התגלתה תקלה חדשה בסירה. התובע התקשר למוסך, ובעקבות כך, נשלח המכונאי טימסיט, על ידי הנתבעת, למרינה, על מנת לבדוק את סיבת התקלה. בבדיקה שערך טימסיט במקום, התגלה שהגיר של הסירה תפוס. הגיר הועבר למוסך הנתבעת, שם שוחרר והותקן שנית בסירה, אלא שהדבר לא הועיל להתנעתה, ולפיכך הוחלט על ידי הנתבעת, ביום 8.6.02 , לגרור את הסירה בחזרה למוסך.
בבדיקה שנערכה לסירה במוסך, הסתבר, כי מנוע הסירה תפוס ואינו מסתובב (להלן: "
התקלה במנוע"). מאחר שלטענת הנתבעת, תקלה זו אינה קשורה לתיקון שבוצע ואינה נעוצה במעשה או במחדל שלה, היא דרשה מהתובע לשלם עבור התיקון, אך זה האחרון סרב, מאחר שלטענתו, התקלה במנוע נבעה מרשלנות הנתבעת.
כל אחד מהצדדים מתבצר בעמדתו- מי מהם צריך לשאת בעלות התיקון, ומאז ועד היום, עומדת הסירה במוסך, ומכאן התביעה שלפניי.
התובע טוען ותובע את הנזקים שנגרמו לסירה ולו, עקב הטיפול הרשלני, ואילו הנתבעת שהגישה תביעה שכנגד טוענת, כי היא זכאית לדמי אחסנה ודמי שימוש ועותרת להורות לנתבעים לסלק את הסירה מהמוסך.
טענות התובע
