א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
58039-03
22/05/2006
|
בפני השופט:
דליה אבי גיא
|
| - נגד - |
התובע:
אאדטין משה
עו"ד רזניק
|
הנתבע:
שרות רם בע"מ
עו"ד לוי
|
| פסק-דין |
הנתבעת הינה תאגיד רשום בישראל ועוסקת בין היתר, במתן שירותי תיקונים למוצרי חשמל ביתיים.
במועד הרלבנטי לתביעה, החזיקה הנתבעת בחלק מהקומה השנייה של מבנה המצוי ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב (להלן: "המבנה"). המבנה בכללותו היה שייך לבעל מוסך בשם "מוטקה" (להלן:
"המוסך"), כאשר המוסך היה ממקום בקומה הראשונה של המבנה.
התובע טוען כי ביום 1.5.00 הגיע למוסך (לשם הוצאת רכב אחר אשר טופל אותה עת במוסך) והחנה את רכבו מסוג שברולט (להלן: "הרכב") כחוק, בסמוך למבנה, במקום בו חונים כליי רכב אשר היו מגיעים למוסך (להלן:
"החניה").
כעבור מספר דקות, עת שב התובע לרכבו, הבחין כי הרכב ניזוק.
התובע טוען כי לאחר ברור עם עובד הנתבעת אשר נכח במקום, נאמר לו כי הנזק נגרם כתוצאה מקיבוע רשלני של סחורה או אבקות כביסה אשר הועמסו על מנוף לשינוע סחורה (להלן:
"המנוף"), אשר היה מותקן על המבנה, בשטח המוחזק ע"י הנתבעת, נפלו אלו ישירות על רכבו של התובע וגרמו לנזקים.
הנזק הוערך ע"י שמאי מטעם התובע בסכום של 10,754 ש"ח.
התובע טוען כי האחריות לאירוע ולנזקים שנגרמו בו רובצת לפתח הנתבעת, אשר חבה כלפיו חובת זהירות מושגית וקונקרטית, למניעת נפילת חפצים מהמנוף אשר בחזקתה על רכבו, ואותה חובת זהירות הופרה על ידה.
התובע טוען כי חובת הראיה כי לא התרשלה מוטלת על הנתבעת וזאת הן מכח הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן:
"הפקודה") היינו "הדבר מדבר בעד עצמו", והן מכוח הוראת סעיף 38 לפקודה, שעניינה "דבר מסוכן" אשר היה בשליטת ו/או בחזקת הנתבעת וגרם לנזק לרכבו.
לחילופין טוען התובע כי האירוע ארע עקב רשלנות ו/או חוסר זהירות של הנתבעת ו/או מי מטעמה אשר התבטאה בין היתר, במעשים ו/או במחדלים כדלקמן: עשו שימוש במנוף מעל כלי רכב חונים; לא עיגנו את הסחורה למנוף כנדרש; נהגו כפי שאדם סביר לא היה נוהג בנסיבות המקרה; לא נהגו באמצעים סבירים למניעת האירוע.
התובע טוען כי לאחר קרות האירוע הוצע לו, ע"י מנהל הנתבעת, מר משה דקלו פיצוי גלובלי בגין נזקי האירוע בסך של 1,000ש"ח (להלן:
"ההצעה"). לטענת התובע, יש לראות בהצעה זו כהודאת בעל דין באשר לאחריות הנתבעת לאירוע.
בכתב התביעה העלה התובע טענה נוספת, לפיה הנתבעת ו/או מי מטעמה, הפרו חובה חקוקה ובין היתר, את הוראות סעיפים 61 ו- 83 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -1970, ואת הוראת תקנה 18 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג - 1992 - טענה זו נזנחה בהמשך, על כן אין אני נדרשת לה.
הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה את האירוע. כן הוכחש הנזק ושיעורו.
בנוסף ולחילופין טוענת הנתבעת לפטור מאחריות, עת החנה התובע את רכבו במקום מסוכן לחניה, מתחת למנוף לשינוע סחורה וזאת בניגוד לשלטים ברורים כי מדובר בחניה פרטית וכי אין להחנות במקום. בעשותו כן - טוענת הנתבעת - הסתכן התובע מרצון.
לטענת הנתבעת, חברו של התובע אשר עבד במוסך הסמוך, הוא שפנה למנהל הנתבעת בהצעה לתקן את הנזק המוכחש, תמורת סך של 1,000 ש"ח. הנתבעת טוענת כי על אף שמנהל התובעת סרב להצעה זו, הרי אם תוכח אחריות הנתבעת לאירוע, כי אז יש לקבוע כי המדובר בנזק זניח, שאינו עולה על 1,000 ש"ח.
הנתבעת העלתה בסיכומיה טענה בנוגע לבעלות התובע ברכב. טענה זו לא נזכרה קודם לכן בכתבי טענותיה, הינה בבחינת הרחבת חזית ומשכך אין אני נדרשת לה.
בקליפת האגוז אציין כי המדובר בטענת סרק חסרת כל בסיס עובדתי.
אין מחלוקת כי במועד הרלוונטי לתביעה, חנה הרכב בחניה בסמוך למבנה, מתחת למנוף אשר בשליטת הנתבעת.
קיימת מחלוקת באשר לעצם קרות האירוע, לאחריות הנתבעת, לאשם תורם מצד התובע ובשאלת הנזק ושיעורו.
דיון: