אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 575/06

פסק-דין בתיק א 575/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי נצרת
575-06
24/06/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
אחמד מוסא חדיש
הנתבע:
1. זהריה כוראן
2. פקיד ההסדר לשכת הסדר המקרקעין
3. לשכת רישום מקרקעין

פסק-דין

1.         המדובר בערעור על החלטת פקיד ההסדר, לפיה הורה לפרסם בלוח הזכויות הודעה שלפיה נרשמה חלקה 28 גוש 15758 אדמות כפר קמא (להלן: "החלקה") על שם המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה").

2.         המערער טען בהודעת הערעור, כי 350 מ"ר מהחלקה הם בבעלותו ובהחזקתו הבלעדית. הוא ניהל משק חקלאי ודיר צאן בשטח שכלל בתוכו את החלקה 33 ו- 350 מ"ר מהחלקה, וגם חלק מחלקה 3 הצמודה לחלקות הנ"ל שהיה בנוי עליה דיר צאן. טען עוד, כי החלקה לא נוצלה היטב ע"י המערער לצורך הדיר, הן בשל היותה גבוהה כ- 1,5 מ"ר משאר החלקות, והן בשל כך שלמערער היה שטח די גדול לשימוש הדיר. עוד טען, כי הוא שילם מס בגין 350 מ"ר מהחלקה, ועד היום הוא נדרש לשלם את המס.

            לעניין אי הגשת תביעה ללשכת ההסדר, טען המערער כי בשנת 2000 הוא קיבל מכתב מאת פקיד ההסדר, שלפיו הוא נדרש להתייצב בתאריך 04/12/00 בשעה 10:30 על מנת להראות את הגבולות של חלקות 30, 29 והחלקה.

            המערער טען עוד, כי בשנת 2002, החלה המשיבה להוציא היתר בניה על החלקה, מבלי לקבל את הסכמת או רשות המערער, בעקבות זאת הוא הגיש התנגדות. חרף התנגדותו, הצליחה המשיבה להוציא היתר בנייה, והקימה בחלקה בית מגורים.

            המערער טען עוד, כי לאחר שנודע לו על היתר הבנייה, פנה ללשכת ההסדר על מנת לברר אודות החלקה, ונאמר לו כי השטח שכולל החלקה, עדיין בהליכי הסדר מוקדמים. תשובה זו הועלתה על הכתב.

            מנגד, טענה המשיבה, כי היא נרשמה בעקבות הליכי ההסדר, כבעלים של החלקה מתוקף היותה יורשת הזכויות בחלקה מאביה המנוח.

3.         בתיק הנדון שמעתי ראיות, כאשר מצד המערער העיד המערער בלבד, ומטעם המשיבה העידה המשיבה, וכן המהנדס מר ח'אלד לאפי (להלן: "מר ח'אלד").

4.         אין חולק כי פעולות ההסדר בשטח הבנוי בכפר קמא, אשר כלל את הגוש בו מצויה החלקה, החלו בתאריך 22/09/99, וההודעה לכל מי שרואה עצמו כבעל זכויות במקרקעין אלה או באדמות גובלות, פורסמה בתאריך 22/11/00 ולפיה כל אחד מאלה מוזמן למפגש שיתקיים במועצה מקומית כפר קמא בתאריך 04/12/00 (ראה תעודת עובד ציבור נ/1).

            אין חולק בענייננו, כי במסגרת פעולות ההסדר, הגישה המשיבה תזכיר תביעה ללשכת ההסדר, ובו טענה לבעלות של החלקה בשלימות, ואילו המערער נמנע מלהגיש תזכיר תביעה. מאחר והייתה תביעה יחידה של המשיבה, רשם פקיד ההסדר את החלקה בשלימות בשמה של המשיבה. משפורסם לוח הזכויות ונרשמה החלקה בשם המשיבה, הגיש המערער את הערעור דנן.

            לעניין המועדים להגשת תביעות בהסדר, קבע בית המשפט העליון בע"א 56/82 מדינת ישראל נ. עזבון המנוח עבדאללה מוסא רחאל, פ"ד מ(4) 29 בעמ' 43, מפי כב' השופטת נתניהו:

"לדידי, קיים טעם טוב לקבלת הערעור, אף בלי להכנס לשאלות, שחברי השופט ד' לוין התעמק בן. הטעם הוא, שהמשיבים, כפי שנקבע, לא תבעו את אדמת המריבה בהליכי ההסדר.

פעולות ההסדר מתמשכות, בדרך כלל, כמה שנים עד סיומן עם פרסום לוח הזכויות. במקרה דנן החלו הליכי ההסדר בשנות הארבעים, ולוח הזכויות פורסם בשנת 1980. כפי שנאמר בע"א 223/84 [11] בעמ' 610 - 609, מפי השופט חלימה (בהסכמת המשנה לנשיא, השופטת בן - פורת, והשופט וייס):

"המחוקק חייב כל תובע זכות בקרקעות העוברות הליכי הסדר להזדרז ולהגיש את תביעתו במועדים שנקבעו בפקודה. המחוקק גם דאג, על ידי האמצעים שנקבעו בפקודה, שדבר ההסדר יגיע לידיעתו של כל בעל זכות באזור שבהסדר.מי שלא הגיש תביעתו במועדה ללא סיבה סבירה שתצדיק את האיחור, עלול להפסיד את זכויותיו כליל. הדברים אמורים גם כאשר המדובר בהעברת המועדים בשלביו הראשונים של פעולות ההסדר: שלב פירסום לוח התביעות. תביעה שלא הוגשה במועדה, ובינתיים פורסם לוח התביעות, מוסמך הפקיד המסדר שלא לקבלה, אלא אם נתקיימו הוראותיו של סעיף 37 (א) לפקודה, דהיינו, אם הוחוור לפקיד ההסדר, כי ... היתה סיבה סבירה לכך שהתביעה לא הוגשה במועדה וכי ההוספה לא תפגע בהתנגדויות לאותה תביעה או בבירורן של תביעות אחרות (ההדגשה שלי - א'.ח') (שם, 43).

            פקודת ההסדר התוותה דרכים לתקיפת החלטות של פקיד ההסדר. בע"א 681/88 עזבון המנוח מוחמד סלים נ. מ"י, פ"ד מד(2) בעמ' 653 נקבע:

"פקודת ההסדר פותחת בפני צד המעוניין לחלוק על לוח הזכויות כפי שפורסם שני מסלולים נפרדים. אפשרות אחת היא לערער על החלטתו של פקיד ההסדר על פי סעיף 59 לפקודת ההסדר (סעיף 88 (א) החדש - ה.ח') זכות ערעור זו מוגבלת בזמן - תוך שלושה חודשים מהיום בו הוצג לוח הזכויות. בקשה להארכת מועד להגשת הערעור צריכה לכלול נימוקים מיוחדים (ראה תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, וע"א 156/80 עאצ'יה נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים פד"י ל"ו 1, 251, 252) אפשרות שניה היא לבקשת תיקון הפנקס על פי העילות המנויות בסעיפים 93 - 97 לפקודת ההסדר. עילות אלה מצומצמות אך האפשרות לתבוע על פיהן אינה מוגבלת בזמן, למעט ההגבלה הרגילה על פי חוק ההתיישנות".

            עוד נקבע ע"י בית המשפט העליון בע"א 3250/00 עזבון המנוח סלים חסארמה ז"ל נ. מ"י, פ"ד נז (1) 7. בפסקה 4 נאמר:

"דין הערעור שלפנינו להידחות. הפקודה פותחת בפני צד המעוניין לחלוק על לוח זכויות שפורסם שני מסלולים נפרדים שאינם מוציאים זה את זה (ראו: ע"א 681/88 עיזבון המנוח מוחמד סלים עבד אלג'ליל אבו אל היג'א נ. מדינת ישראל [1], בעמ' 657; ע"א 4861/91 עיסה נ' סרסור[2], בעמ' 446). המסלול הראשון מקנה, מכוח סעיף 59 לפקודה, זכות ערעור מוגבלת בזמן על החלטת פקיד ההסדר הניתנת למימוש תוך שלושה חודשים מהיום שלוח הזכויות הוצג בו. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מעבר לשלושת החודשים האמורים צריכה לכלול נימוקים מיוחדים. המסלול השני מאפשר לבקש את תיקון פנקס המקרקעין על פי העילות המנויות בסעיפים 92 - 97 לפקודה. במסלול זה בחר המערער. העילות לפי מסלול זה מצומצמות, שכן הן חורגות מעקרון הסופיות המשתמע מסעיף 81 לפקודה, אך האפשרות לתבוע על פיהן אינה מוגבלת בזמן, למעט ההגבלה הרגילה על פי חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958. במקרה שלפנינו לא העלה המערער  בבקשתו עילות שיש בהן כדי להכניסו לגדר סעיפים 92 - 97 לפקודה".

בסעיף 6 לאותו פסק דין, קבע כב' הנשיא ברק (כתוארו דאז):

"תובע הטוען כי זכות מסויימת השייכת לו לא נתבעה במועד המתאים, המוגדר בסעיף 88 לפקודה, יכול לפנות אל בית המשפט במשך תקופה של שלושה חודשים הקבועים בגדרו של סעיף 59 לפקודה, ולבקש את תיקון לוח הזכויות. כאמור, תקופה זו שהיא כשלעצמה ארכה שקבע המחוקק מעבר למועד הרגיל להגשת התביעות, ניתנת להארכה מטעמים מיוחדים. "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ