פסק-דין בתיק א 5674/05

בפניי תובענה לתשלום שכר טרחת עורכי דין.

כללי -

1. התובע הינו משרד עורכי הדין איימן אבו-ריא (להלן - "עורכי הדין").
2. הנתבעים, שהיו בעבר לקוחות של עורכי הדין, הינם הבאים : הנתבע מס' 1, מר דוד פילוס (להלן - "פילוס") ושתי חברות שבבעלותו - הנתבעת מס' 2, נמרוד פילוס בע"מ והנתבעת מס' 3, קרמיקה בארותיים בע"מ (שתיהן ביחד, להלן - "החברות").
3. ההתקשרות בין הצדדים החלה בסוף דצמבר 2003 ובוצעה בין פילוס לבין מי שהיה אחד מעורכי הדין השכירים במשרד באותה העת, עו"ד אפרים דעדוש.
4. במסגרת ההתקשרות, נמסרו לטיפולו של עו"ד דעדוש שני עניינים :

(א)        תביעה של דוד פילוס סוכנות בע"מ נגד טופולסקי ושות' בע"מ (להלן - "טופולסקי"), במסגרת ת.א. 4319/04 בבמ"ש שלום בחיפה. בגין הטיפול בתביעה זו הוסכם ששכה"ט יהיה בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכן 5% מכל סכום שייפסק ו/או יושג בפשרה.

(ב)        תביעה של חרות הנדסה ומערכות בע"מ  (להלן - "חרות") נגד דוד פילוס ואח' במסגרת ת.א. 5835/03 בבמ"ש שלום בנצרת. בגין הטיפול בתביעה זו הוסכם ששכה"ט יהא בסך 5,000 $ בתוספת מע"מ, 100 $ בתוספת מע"מ עבור כל ישיבה ואחוז מסוים מהסכום שייפסק לטובת מר דוד פילוס ו/או אחת מהחברות, בתביעה שכנגד אשר תוגש כנגד חרות הנדסה ומערכות בע"מ.

5. אין חולק כי בתחילת ההתקשרות בין הצדדים, מסר פילוס לעורכי הדין מספר המחאות מעותדות בסכום כולל של כ-23,600 ש"ח. בין היתר כללו ההמחאות שבע ההמחאות על סך 2,000 ש"ח כל אחת, אשר מועד פרעונן היה 20/6/2004 עד 20/12/2004 (להלן - "ההמחאות").
6. אין גם חולק כי בשלב מסוים ביקש פילוס כי עורכי הדין יחדלו מהטיפול בענייניו ובענייני החברות, והצדדים הסכימו על הפסקת הטיפול והעברת כל התיקים לידיו של פילוס. במועד זה - ביטל פילוס את שבע ההמחאות.
7. פילוס והחברותטוענים שאין עליהם חובה לשלם את שווי ההמחאות שבוטלו כיון שממועד הפסקת הייצוג אין הם חייבים בתשלום כלפי עורכי הדין, וכי כך הוסכם עם עו"ד דעדוש.
8. עורכי הדיןטוענים מנגד כי פילוס והחברות חייבים בתשלום של 14,000 ש"ח כיון שההמחאות ניתנו עבור הטיפול שכבר בוצע בעבר ולא עבור טיפול עתידי.

דיון -

9. מטעם עורכי הדין העידו בפני מר אמיר בירמן, מנהל הכספים במשרד עורכי הדין, ועו"ד איימן אבו-רייא. מטעם הנתבעים העידו מר דוד פילוס  ועו"ד דעדוש.
10. לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להידחות. היות ועסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אפרט להלן בתמצית את נימוקי פסה"ד.
11. הצדדים מסכימים כי ההמחאות ניתנו בתחילת ההתקשרות ולכן, ברור שהן ניתנו לגבי שירותים עתידיים. כך גם, לא יכולה להיות מחלוקת לגבי הטענה העקרונית לפיה יש חובה לפרוע את כל ההמחאות גם אם הטיפול הופסק לפני שהגיע מועד פרעונן של חלק מהן. ברור שכאשר מוסכם על תשלום תמורה חוזית מסויימת תוך פריסה לתשלומים - יש לכבד את כל התשלומים גם לאחר קבלת הממכר או סיום קבלת השירות.
12. עם זאת, מצאתי לקבל את טענתו של פילוס לפיה במועד בו הופסקה ההתקשרות הוא הגיע להסכמה עם עו"ד דעדוש לגבי כך שהוא מופטר מתשלום יתרת ההמחאות.
13. הנימוק הראשוןהינו שאני מוצאת לאמץ את עדותו של פילוס בהקשר זה .
14. פילוס טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי בשלב מסוים עו"ד דעדוש עזב את עבודתו במשרד עורכי הדין ואז הוחלט על הפסקת הטיפול. עוד הוא טען כי במועד בו הוחלט על הפסקת הייצוג, הוא קיבל לידיו את כל התיקים והוסכם כי אין כל דרישה לגבי תשלום ממועד זה ואילך, כי ההמחאות תושבנה לידיו וכי מה ששולם עד כה מכסה את שכה"ט הראוי. פילוס מדגיש עוד כי במועד העזיבה הטיפול בשתי התביעות היה רק בראשיתו.
15. במהלך הדיון ביום 20/12/2005 טען פילוס כי -

"כשאפי דעדוש עזב את המשרד, סיכמתי איתו שכל מה שקשור לתיק אחד שלא סיימו לעבוד עליו ושילמתי לו אותו ותיק אחד שלא הסתיים, שבזה אנו סוגרים חשבון וכך נגמר העניין. אני לא קשור בכלל לאבו-ריא".